שני סימנים נאמרו בבהמה כשרה - מפרסת פרסה ומעלת גרה (ויקרא ,יא, ג). רבי מאיר מפרמישלן זצ"ל מסביר שסימנים אלו הם רמז גם לסימני כשרות ב... אדם (כך שמעתי מפי הרב צבי מרגלית שליט"א).

הדבר היה כששני יהודים חסידיים שהאדמו"ר שלהם נפטר החליטו לתור בעולם ולחפש צדיק שיהיה להם לרבי, שהרי חסיד אינו יכול לחיות ללא רבי, וכך הגיעו במסעם אל חצרו של רבי מאיר מפרימישלן.

היה זה בערב שבת קודש פרשת שמיני שבה מפורטים דיני מאכלות אסורות. הלכו לבית הכנסת להתפלל תפילות ערב שבת. המתינו בסיום תפילת ערבית לגבאי שכמקובל באותם ימים עמד ו"שידך" בסיום התפילה בין אורחים שהזדמנו לעיר לבין בעלי בית מקומיים. אכן סודרו שניהם בשני מקומות אירוח בבתיהם של שני בעלי בתים אמידים אשר אירחו אותם כיד המלך. ובכל זאת עם תום הארוחה מצאו עצמם שני האורחים יוצאים ממנה כפי שנכנסו אליה. רעבים עד מאד.

אצל הראשון ישב בעל הבית ליד השולחן המלא כל טוב ואכל להנאתו, אך שכח לומר לאורחו שגם הוא יכול לאכול... היהודי חש אי נעימות ולכן טעם רק מעט מן המעט. ונותר רעב. 

בעל הבית השני דווקא דחק באורחו לאכול ולשבוע מהמעדנים שהוגשו, אלא שהוא עצמו (בעל הבית) כמעט ולא טעם. האורח לא הרגיש בנוח לאכול לבד בזמן שבעל הבית אינו אוכל כמעט ולכן גם הוא טעם מעט  ובסיום הסעודה נשאר רעב.

למחרת, בארוחת היום, נשנה הדבר. זה אוכל ואינו מכבד את האורח וזה מכבד את האורח ובעצמו צם, ושוב נותרו השנים רעבים. החליטו שאין טעם שיגיעו לבתי מארחיהם גם לסעודה השלישית. סתם להתבזות כעניים בפתח ולהישאר רעבים? 

לכן הלכו לתפילת מנחה וסעודה שלישית לבית המדרש של הרבי מפרימישלן ושם קיוו לשבוע במשהו. אלא שהבושה שוב הכריעה והם התביישו להיכנס ולהתיישב ליד השולחן (טיש של הרבי) ונותרו בחוץ.

בתוך בית המדרש ישב הרבי וערך את שולחנו הטהור. לפתע השמש הורה לו לצאת החוצה ולהכניס שני יהודים העומדים שם. השמש יצאה ולא הופתע מרוח הקודש המפעמת ברבו, וכמובן מצא את שני היהודים והכניסם פנימה.

פתח הרבי ואמר: "שני סימני כשרות נאמרו בבהמה טהורה - האחד מפריס פרסה והשני מעלה גרה. אלו גם הסימנים למארח טוב וכשר. ראשית, עליו להיות מפריס פרסה, דהיינו פורס לאורחיו מלחמו. אך לא פחות מכך עליו להיות גם מעלה גרה, כלומר: שיאכל עם אורחיו ועל ידי כך ייתן להם תחושה טובה שתגרום להם לאכול ולשבוע. אם חסר אחד מן התנאים הללו אין זו הכנסת אורחים.

התפעלו שני החסידים הללו מתוכן הדברים שקלעו בדיוק לתחושותיהם. התפעמו מרוח הקודש שנראתה בבית המדרש וקבלו על עצמם את הרבי מפרישמילאן בתור הרבי שלהם.