הקב"ה מצווה על בני ישראל לבנות המשכן וכליו. המשכן עשוי היה מעצי שיטים עומדים מצופים בזהב ומחושקים בבריחים. אך מניין היו לבני ישראל במדבר בארץ ציה עצים?

משיבים חז"ל (בראשית רבה צ"ד, ד'): "אברהם אבינו ידע ברוח קודשו שבניו אחריו עתידים להגאל וללכת למדבר ושם יצטוו להקים משכן מקום להשראת השכינה. מהיכן יהיו להם עצי שיטים? עמד אברהם ושתל עצי שיטים , חומר הגלם לבניית המשכן... הנטיעות גבהו ובמשך מאתיים שנה גדלו לאילנות עבותי צמרת. כשירד יעקב מצרימה קיצץ אותם והביאם עמו.

כשהתבשרו ישראל את בשורת יציאת מצרים וראו את עשרת המכות, הבינו שהם יוצאים למדבר לארץ לא זרועה. אבל האמינו בה' ובטחו שכל מחסורם יתמלא. "גם צידה לא עשו להם". למה להכין צידה אם הם אורחיו של הקב"ה בוודאי ידאג להם למזון ואין צורך לטלטל עמם אוכל!

כשרצה הקב"ה שהם יצאו ברכוש גדול אמר לעם בלשון בקשה: "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו...כלי כסף וכלי זהב"- בלשון בקשה וזאת כיון שהעושר לא עניין אותם באותה שעה. הוא התגמד לעומת בשורת הגאולה ולעומת הייעוד להיות עם סגולה ואדרבא כל הרכוש המצרי היה להם למעמסה.

צידה ורכוש לא רצו לקחת. אך מה הם כן לקחו ? עצי שיטים. את העצים העתיקים שיעקב אביהם הביא. זאת הם נטלו כדי שיהיו מוכנים לציווי לבנות את המשכן.

שואלים המפרשים: הרי כשם שבני ישראל סמכו על הקב"ה שימציא להם מזון במדבר יכלו גם לסמוך שהוא ימציא להם עצים לבניית המשכן? אם אברהם אבינו יכל להכין להם מבעוד מועד מטע עצי שיטים קל וחומר שהקב"ה יכל להכין להם נווה מדבר עם עצי שיטים כשם שהכין שנים עשר עינות מים ושבעים תמרים ( שמות ט"ו-כ"ז)?

מסביר הרב שלום ולך בפירושו לפרשה: לשם מה טרח אברהם אבינו ונטע את המטע, לשם מה טרח יעקב לשאת את העצים למצרים ולשם מה טרחו בני ישראל לשאת את העצים על שכמם בצאתם. אלא בהכרח שישנו כאן מסר לא רק לשעתו אלא לדורות.

המשכן היה מקודש ובו ארון הברית הלוחות ועשרת הדברות. משכן התורה. מקום השראת השכינה.

כל הקדושה הזאת, מה היה חומר הגלם ממנו נבנה המשכן? מהיכן זה בא? התשובה: מהאבות. מהעצים שנטע אברהם, אשר גדלו מאתיים שנה והושקו בדמעותיהם של אבותינו, אותם נצרו בגלות ומהם בנו את משכנם.

נצפה את התורה בזהב אך התוך הפנימי היא מורשת האבות עצי השיטים שנטעו כדי להורישם לנו.

אנו מצפים לראות את ילדינו בונים את חייהם, את משכנם הפרטי והלאומי משכן לקדושה ואהבת ישראל אך עלינו להוריש להם את חומר הגלם, לטעת עבורם עצי שיטים.