בהמשך לדיני הקורבנות, מלמדת התורה את הדין של "נותר". דהיינו, כשישנו קורבן שיש לאוכלו עד תום זמן מסוים והוא נותר מעבר לזמן, יש לשורפו ככתוב: "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש יישרף" (ויקרא ז', י"ז).

יש בכל קורבן ופרטיו רמזים נשגבים הטמונים בו. בהקשר של דין "נותר" נאמר בספר החינוך (חובר בידי גאון בספרד במאה ה-13 אשר יש ספקות בדבר זהותו כיוון שהצניע את שמו) שיש כאן רמז למידת הביטחון בה'. בצוותו לכלות את הבשר, רמז לנו שנסמוך עליו ולא נדאג ליום המחר כי כאשר יגיע יום המחר, יזומן לנו בשר אחר ונוכל לאוכלו בשמחה, ואם כן מדוע "לחנוק את עצמנו" היום במאכל מיותר.

בעל הביטחון, כל פניותיו הן לכוון אחד, אל ריבון העולמים. שם ימצא את מבוקשו ולכן אינו מבזבז את זמנו על פניות ל"גורמים" אחרים, בכירים ככל שיהיו, הרבה מעבר לחובת ההשתדלות – ובסופו של דבר מתברר שכל המאמצים היו לריק.

בעניין זה משלו מגידי המוסר משל נפלא: משל למלך שאהב את תושבי מדינתו אהבה רבה וביקש להיטיב עימם בכל דרך. בהיותו אדם חכם, נהג המלך לעטוף את ההטבות לאוכלוסייה במבצעים מתוחכמים.

בגן הענק בארמונו הייתה בריכה בה נהג המלך לרחוץ בימי הקיץ החמים.

קרא המלך ליועציו ועובדי ארמונו והראה להם שבתחתית הבריכה מונחת תיבת ענק ובתוכה יהלומים ואבנים טובות. "מי שיצליח לצלול לעומק הבריכה ולמשות משם את התיבה, יזכה באוצר היהלומים הגדול המונח שם", הכריז המלך.

למשמע ההכרזה התאספו תושבי המדינה וניסו את מזלם בהוצאת התיבה מן המים. הם לא פקפקו לרגע בטוב לבו של המלך הרוצה להיטיב עימם.

אך למרות הניסיונות, איש לא הצליח במשימה. אלפים ניסו ולא עלה בידם.

המלך בטוב לבו יושב על כסאו ומצטער על הכישלונות החוזרים ונשנים של תושביו הצוללים וכלל לא מגיעים לאוצר ואינם מעלים אותו.

והנה מגיע אחד התושבים שהיה ידוע בחוכמתו ופקחותו, אימץ את מוחו בשאלה כיצד ייתכן הדבר שאיש אינו מצליח למשות את התיבה. הוא השקיף אל הבריכה והתבונן היטב לא רק בתיבה המונחת בתחתיתה, אלא גם בכל סביבות הבריכה.

לבסוף פתר את התעלומה, אך כדי להיות בטוח בגילויו שאל את המלך: האם בעת הוצאת התיבה מוכרחים להירטב? הבין המלך שהאיש החכם פענח את הסוד והשיב שאין צורך להירטב. שמע האיש ומיד טיפס לראש העץ שענפיו השתרגו מעל הבריכה והוריד משם את... התיבה.

מה מתברר? המלך תלה את התיבה על ענפי העץ, ואילו התיבה שבבריכה לא הייתה אלא בבואה והשתקפות של התיבה התלויה על הענפים הגבוהים.

הנמשל: כדי לזכות בשפע, צריך להשקיף למעלה לקב"ה שם מונחת תיבת הברכות. למטה בעולמנו זוהי ההשתקפות בלבד.