בפרשה זו מפורטים דיני מאכלים אסורים.

מתוך שלל המאכלים שהתורה אסרה עלינו, החזיר הפך לסמל בכל הדורות. וכשיהודי רק שומע את המילה "חזיר", הוא כבר אוטם את אוזנו וסותם את אפו. ולכאורה מהי הסיבה? הלא ישנן בהמות או חיות שאסורות עלינו לא פחות מהחזיר.

הסיבה היא שמעבר להיותו בהמה שאין בה את שני סימני הטהרה (מפריס פרסה ומעלה גרה), הוא לוקה בדבר דוחה עוד יותר – הצביעות! וכך מסבירים חז"ל שהחזיר הזה, בשעה שהוא רובץ ומציג את טלפיו כאומר ראו שאני טהור (שכן פרסותיו אומנם שסועות, אך הוא אינו מעלה גרה ולכן הוא טמא), כך מלכות אדום מתגאה וחומסת וגוזלת ונראית כאילו שופטת צדק (מדרש ויקרא רבה י"ג, ה').

כך עשה אבי ממלכת אדום. היה מראה עצמו בפני יצחק אביו כאילו הוא מקיים מצוות, למרות היותו רשע.

על עוון הצביעות סיפר הרב גלינסקי סיפור שאירע בבגדד לפני שנים רבות כשנתפס שם גנב ונגזר דינו למוות. בטרם מותו ביקש כבקשה אחרונה שיביאוהו בפני הכליף.

התייצב הגנב ואמר לכליף: "אדוני השליט דין צדק דנני. פשעתי ותהא מיתתי כפרתי. אך בטרם מותי, רוצה אני לגלות סוד הנמסר במשפחתנו מדור לדור היכול להעשיר את אוצר המדינה ולפתור את בעיית הרעבים כלא הייתה. חבל שאקח סוד זה לקבר. הסוד הוא שיודע אני לחש שלוחשים אותו בעת שמטמינים בקרקע גרעין ובתוך שעה נובט העץ וכעבור יום מניב פירות".

נרעש הכליף: "אדרבה, נשמע את הסוד".

ענה הגנב: "יותר מדי אנשים שומעים כאן. אגלה את הסוד בפני שלושה אנשים בלבד. הכליף, שר האוצר ושר החקלאות". הסכים הכליף, והוציא כל איש מעליו מלבד שני השרים הנ"ל.

לקח הגנב גוש עפר, ספל מים וכמה גרעיני פרות. ירדו לגינת הכליף, חפר גומה והראה את הגרעינים שבכף ידו. ביקש מהכליף שיבחר אחד מהם.

גרגר הגנב את הלחש בעיניים עצומות ואמר שהלחש לא יפעל אלא אם כן יטמין אותו אדם שמעולם לא שלח יד ברכוש חברו ולכן הוא לא יכול לעשות זאת כיוון שהוא גנב.

הושיט את הגרעין לשר החקלאות, אך הלה נבהל: "חוששני שכשהייתי צעיר עשיתי מעשה שובבות, העץ לא יצמח".

פנה הגנב לשר האוצר, אך פניו של זה חוורו. "חוששני שלא אוכל, שכן שר אוצר הנני וכספים רבים עוברים תחת ידי, שמא נכשלתי...".

אז פנה הגנב לכליף שיואיל בטובו להטמין את הגרעין, אך להפתעת הכל אף הכליף הגיב באומרו: "כשהייתי ילד לקחתי דבר בלי רשות וזה ימנע מהלחש לפעול...".

אז אמר הגנב בקול: "אתם השליטים פוחדים שידיכם לא נקיות. אתם, שמעולם לא חסר לכם לחם ומזון ובכל זאת שלחתם יד. ואותי, שחטאתי כדי להשביע רעבון ילדיי, דנתם למוות?".

הצביעות היא פסגת הטריפה של החזיר!