יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל מהווה אבן דרך חשובה ומשמעותית בתולדות המדינה. המאפיין החשוב של אבן הדרך הזו הוא שישנה סיבה לקוות שתמו 75 השנים שבהן לא הייתה כאן חלוקה שווה בנטל; שבהן ציבור גדול בישראל למעשה ויתר לציבור החרדי על שירות בצה”ל ועל העובדה שחלקם הגדול אינו עובד ומתקיים על חשבון אלה שעובדים קשה ומשלמים את מסיהם.

מאז שראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון העניק את הפטור משירות צבאי למספר מצומצם של אברכים שתורתם אמנותם ב־1952, מספרם של האברכים שאינם משרתים הגיע לעשרות אלפים. המאבק הגדול והמתוקשר שמתרחש בימים אלה, המלווה בעשרות אלפי מפגינים לרוחבה ואורכה של המדינה, הוא כבר לא רק נגד הרפורמה המשפטית שעליה הודיעה ממשלת הימין הנוכחית, אלא זהו מאבק על דמותה ועתידה של המדינה.

זה כבר לא מאבקן של מפלגות האופוזיציה נגד המהפכה המשטרית. מרבית המפגינים אינם משויכים מפלגתית; מדובר בציבור ישראלי ענק שכולל את כל רובדי האוכלוסייה בישראל - שמאלנים, ימנים, דתיים, חילונים, ספרדים ואשכנזים - ורוצה ליצור כאן מציאות חדשה של מדינה דמוקרטית שיש בה חלוקה שווה בנטל.

זה לא סוד שהחרדים היו כוח מניע משמעותי לצד שר המשפטים יריב לוין בהנעת הרפורמה המשפטית, במגמה ברורה להוריד מסדר היום של המדינה את גיוס החרדים לצה”ל ולמנוע מבג”ץ קבלת החלטות שפוגעות באינטרסים שלהם. לאורך ארבעת חודשי הכהונה של הממשלה הנוכחית גילו המנהיגים החרדים התנגדות לכל שינוי או פשרה ברפורמה, עובדה שהגבירה את המחאה וגרמה לכך שנושא השוויון בנטל תופס בה כיום מקום מרכזי.

אם לא די בזאת, בחוסר רגישות שיבצה הממשלה ערב יום הזיכרון באזכרות בבתי הקברות הצבאיים שרים וחברי כנסת חרדים שלא לבשו את מדי צה”ל מעולם, מה שהוסיף לאווירה הקשה. להערכתי, בסיום המחאה החרדים יהיו אלה שישלמו את המחיר הגבוה ביותר. ניתן להעריך כי ללא פתרון לסוגיית גיוס החרדים, שיהלום את השקפתם, החרדים לא יצביעו בעד תקציב המדינה עד סוף חודש מאי. השאלה הגדולה היא איך נתניהו יצליח לתמרן בין הסדן, שהוא דרישות החרדים בעניין הגיוס, והפטיש, שהוא היכולת שלו להגיע לפתרון בנושא בעזרת האופוזיציה.

אני צופה שהממשלה הבאה שתקום בישראל לא תהיה מבוססת על אידיאולוגיה של ימין ושמאל, אלא הבסיס שלה יהיה חייב להיות דמוקרטי, פרגמטי ומאחד, והעומד בראשה יהיה חייב ליצור כאן מציאות חדשה שיש בה שוויון מלא בנטל. זכויות האזרח בה יכללו גם חובות, כמו חוק הגיוס שיחייב כל צעיר וצעירה בני 18 ומעלה בריאים בגופם ובנפשם להתגייס לצה”ל או לשירות לאומי בן שנתיים לפחות. אירועי ימים אלה עשויים לשקף כי תמה תקופה בתולדות מדינת ישראל, וכי אנו בדרך לעידן חדש ועם כללי משחק אחרים.