ניסיון ההפיכה הצבאית שהתחולל בסוף השבוע שעבר ברוסיה בהובלת יבגני פריגוז'ין – ראש קבוצת שכירי החרב וגנר ובעל בריתו הוותיק של ולדימיר פוטין – הכה את העולם בתדהמה - ולא רק משום שהוא אחד מרגעי השפל החמורים ביותר שפקדו את רוסיה מאז מהפכת אוקטובר ב־1905, וכל שכן מאז התמוטטות בריה"מ ב־1991. ההתקוממות הצבאית כשלעצמה, הגם שהתחוללה ללא שפיכות דמים, היא מהלך טעון ומסוכן ביותר המהווה רמז לבאות. מעבר להיותו מהלך קיצוני וחסר תקדים מבחינת התזמון, הפתאומיות והמהירות שבה הוא התנהל בלב רוסיה, ניסיון ההפיכה משקף את המתיחות העצומה ומאבקי הכוח האדירים המתחוללים בין צמרת הקרמלין לראשי הצבא ומערכת הביטחון הרוסית.
יתרה מזאת, התבוננות מקרוב על מהלכיו של פריגוז'ין מראה שאין זו אפיזודה מקרית, טקטיקה צבאית או מניפולציה תקשורתית שמשכה תשומת לב עולמית. כבר עתה ברור כי חרף כישלונו להדיח את נשיא רוסיה, מדובר במהלך דרסטי ועתיר משמעות אסטרטגית־פוליטית, צבאית וסימבולית, החורגת הרבה מעבר לגבולות רוסיה ולממד הזמן המיידי. התבוננות מערכתית מראה כי מעבר להתרסה האישית נגד ראש הקרמלין, לקריאת התיגר נגד ממשלת מוסקבה, לביקורת הקשה כלפי התנהלות ראשי הצבא ולהודאה הפומבית בכישלון ניהול המלחמה באוקראינה - התמוטטות רוסיה וקריסת משטרו של פוטין מהוות איום גיאופוליטי, ביטחוני־אסטרטגי חמור ביותר, הנושא השלכות מרחיקות לכת. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת במערב.
מדובר בתרחיש העלול להיגרר למלחמת אזרחים ברוסיה שתצא מכלל שליטה ושתוביל, בתורה, לפגיעה ביציבות האזורית ולהחרפת האקלים הביטחוני העולמי. כל זאת, במקביל להסלמת המלחמה באוקראינה ותוך שינוי דרסטי במפת היחסים הבינלאומיים ובמאזן הכוחות הגלובלי.
משבר מנהיגות
לא בכדי גלי ההדף שנוצרו בעקבות רעידת האדמה הגיאופוליטית שהתחוללה ברוסיה מורגשים עדיין בכל רחבי העולם. ההתקוממות הצבאית שפרצה שם "מעידה על כך שפוטין אינו שולט בעניינים". כך הצהיר לאון פאנטה, שר ההגנה האמריקאי לשעבר, שהתייחס לאירוע שנחשב לאחד ממצבי הקיצון החמורים ביותר של ממשלת פוטין המשקפים משבר משילות, מנהיגות ולגיטימציה מהגדולים ביותר שידעה רוסיה מאז תחילת כהונתו בשנת 2000. בניגוד לתוקפנות, לנחישות ולעוצמה הרבה שאותן הקרין עד כה, ההתרסה של פריגוז'ין ובעיקר הנסיגה של ראש הקרמלין – שהאשים אותו בבגידה, אך הסכים לבסוף לבטל את סעיפי האשמה נגדו ואף להגלותו לבלארוס – משקפות את חולשתו של פוטין. הן חושפות בפומבי את הסדקים בהנהגה הפוליטית, הצבאית והביטחונית וכן, את אובדן שליטתו של פוטין במדינה, בצבא ובמכונת המלחמה הרוסית.
יתרה מכך, חרף מאמצי האליטה, המדיה והצבא הרוסי לטשטש את הכשלים והמפלות הצבאיות, להעלים את המתחים והמחלוקות הפנימיות ולהחליש את היריבות ומאבקי הכוח האדירים בצמרת ההנהגה, על פניו נראה כי המהלך הפרובוקטיבי של ראש קבוצת וגנר חשף את רוסיה במערומיה. הוא מסמל עד כמה צמרת ההנהגה במוסקבה הפנימה – חרף הדעה הרווחת במערב – כי הפלישה של פוטין לאוקראינה היא אסון רוסי קולוסאלי.
התבוננות מקרוב מראה כי המאבק בממשלת קייב, שנועד לדידו של ראש הקרמלין "למחוק את אוקראינה מהמפה", יצר אפקט בומרנג הפועל נגדו בהיותו איום קיומי־ממשי על הישרדותו הפוליטית. מעבר לעובדה כי ניסיון ההפיכה של פריגוז'ין נכשל, אקט פרובוקטיבי וחריג זה, המשמש "תמרור אזהרה" לרוסיה ולעולם, מהווה נקודת מפנה קריטית במלחמה באוקראינה: לא זו בלבד שהיא אינה עומדת להסתיים, על פניו מסתמן כי פוטין – במיוחד כעת, ולאחר פיצוץ הסכר באוקראינה ואיום הפגיעה בכור הגרעיני זפוריז'יה – יחריף את מאבקו ויימנע מכל נסיגה מטריטוריות שנכבשו שם, בעיקר במזרח המדינה.
זאת ועוד. כשהוא פגוע, מושפל ו"בגבו אל הקיר", ראש הקרמלין אכזרי יותר ועלול לאבד שליטה ולבצע מהליכים קיצוניים שישפיעו משמעותית על גורל אוקראינה ועתיד המלחמה באירופה. פגיעה בגאווה, ביוקרה ובמעמד הפוליטי והאישי של מי שנחשב לאיש החזק, הרצחני והמסוכן ביותר ברוסיה ובפוליטיקה העולמית, היא אירוע הרה גורל דרמטי וחשוב כשלעצמו, כל שכן כשהוא מצטרף לסדרת כשלים ומפלות של הצבא הרוסי מהשנה האחרונה.
"בעל בית" קטלני
לא בכדי הניסיון כביכול של פריגוז'ין למרוד בראש הקרמלין מדליק "נורות אזהרה" בכל רחבי העולם. מעבר לחולשת הצבא הרוסי, אקט זה מדגיש כי כוח וגנר הוא "בעל הבית" ומי שבפועל מוביל את המלחמה וההישגים הצבאיים באוקראינה, ובראשם כיבוש העיר באחמוט. כל זאת, חרף היותו ארגון צבאי היברידי קטן וקטלני, המונה כ־50 אלף שכירי חרב רצחניים ובהם גם אסירים משוחררים והמהווה כ־5% בלבד מהצבאי הרוסי. התבוננות מקרוב מראה כי הארגון, שסייע בסיפוח חצי האי קרים עם היווסדו ב־2014, קיבל את סמכויותיו וכן סיוע במימון מטעם ממשלת מוסקבה (כמיליארד דולר בין מאי 2022 למאי 2023).
פרסומים עדכניים אף חושפים כי לצד תמיכתו עד כה בפוטין, כוח וגנר פעל תחת חסותו בסוריה, בלוב ובמדינות אפריקה נוספות. הוא גם היה מעורב בפעילות לא חוקית בבחירות 2016 בארה"ב, ולא בחל באמצעים. ככל שהתחזק, ראש הארגון חתר להרחיב את סמכויותיו ולא היסס לבקר את מקורביו של ראש הקרמלין בצמרת הממסד הצבאי והביטחוני, ובהם ולרי גרסימוב, הרמטכ"ל, וסרגיי שוייגו, שר ההגנה הרוסי, על כשלי ניהול המאבק באוקראינה. וכך, בעודו מהווה מודל לחיקוי עבור כוחות בדלניים ויחידות שכירי חרב נוספות ברוסיה ובעולם (דוגמת הצבא הפרטי של חברת הנפט הרוסית Gazprom וכן, יחידות צבאיות סיניות הפועלות באפריקה), כוח וגנר אף קורא להם להילחם לצדו בזירות עימות שונות ברחבי אוקראינה.
על רקע זה, ייתכן כי פגיעתו הקריטית של פריגוז'ין ב"בטן הרכה" של פוטין, עלולה לדרבן את ראש הקרמלין להסלים את מאבקו. זאת, בין היתר, תוך שימוש בגרעין טקטי וסיוע של יחידות צבא מיוחדות נוספות פרט לקבוצת וגנר (דוגמת הכוח הצ'צ'ני בהובלת רמזן קדירוב שתמך בו) במטרה להעלות את המורל בצבא ובציבור הרוסי ולהציג "תמונת ניצחון" אטרקטיבית. כזאת, שתציל מעט מהגאווה, האגו והכבוד הרוסי שנרמסו.
ההשלכות העולמיות
בראייה גיאופוליטית וביטחונית עולמית, אין ספק שניסיון ההפיכה מאותת על ערעור היציבות הפנימית ברוסיה, וזה מגביר את החשש בעיקר לגבי "היום שאחרי" הדחת פוטין והתמוטטות הקרמלין. שכן, טלטלות המשטר עלולות להוביל למלחמת אזרחים ברוסיה שתוביל, בתורה, לגלי הדף שונים בכל רחבי העולם. זאת לצד זעזועים אזוריים הן בקרב שכונותיה במזרח ובצפון אירופה, הן בקרב הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה והן באזור הקווקז.
כמו כן, בהיותה מדינה עצומה המשתרעת על פני 17.5 מיליון קמ"ר ו־11 אזורי זמן, רוסיה היא מעצמה אנרגטית וגרעינית גלובלית המחזיקה בין היתר במאגרי נפט וגז טבעי מהגדולים בעולם וכן במצבור עצום של יותר מ־6,000 ראשי נפץ גרעיניים. אובדן שליטה של פוטין נוכח פיזור וביזור הכוח למוקדי עוצמה שונים, ונגישותם של גורמים עוינים קיצוניים למשאבים אלה, מגבירים את המתיחות הביטחונית העולמית.
על רקע זה, לא בכדי טען אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה האמריקאי, כי המצב עלול להקשות על המערב לסייע לאוקראינה. בעוד מנגד, צ'ין גאנג, שר החוץ הסיני מיהר להביע תמיכה בפוטין ואף הדגיש כי "שמירת היציבות היא עניין קריטי בעבור סין", שותפתה האסטרטגית החשובה ביותר של רוסיה.
אין ספק אפוא כי הרחקתו של פריגוז'ין ממוקדי הכוח במוסקבה אינה מקרית. סילוקו של מי שהוצג על ידי פוטין כבוגד נועד להרתיע אויבים ומתנגדי משטר נוספים, לרבות מתנגדים למלחמה התומכים באוקראינה. בנוסף, ייתכן שסילוקו לבלארוס, במיוחד על רקע העברת הגרעין הטקטי לשם, נועד לאותת על הסלמת המאבק באוקראינה תוך שימוש בנשק קטלני זה והטלת מלוא האחריות לכך עליו. וכך, בין שמדובר ב"פרפורי גסיסה" ובין שבתחילת הסוף של עידן פוטין, ניסיון ההפיכה הצבאית מסמל נקודת אל־חזור קריטית ברוסיה, שהשלכותיה הגיאופוליטיות צפויות לשכתב את מפת אירופה והיחסים הבינלאומיים.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, לטרור עולמי ולמשברים בינלאומיים