כמעט מכל הדיווחים, התמונות והעדויות שמגיעים אלינו בשעות אלה מרצועת עזה, ניכר שחיל השריון מוביל בעוצמה רבה את המערכה הזו, בלי לפגוע חלילה בתרומתם הנכבדה והחשובה של חילות האוויר, הרגלים, ההנדסה, התותחנים, הלוגיסטיקה וכו’.

בעזרת כוח מודיעיני נרחב: כך חיסל צה"ל שבעה מחבלים תוך 10 דקות
במהלך פשיטה נוספת: כוחות צה"ל השמידו תשתיות טרור | צפו

אודה ולא אבוש, בבחרותי, ליתר דיוק בשירותי הצבאי בחיל השריון, אי שם באמצע שנות ה־60, המוזיקה שערבה לאוזניי הייתה שירת הביטלס, קליף ריצ’ארד, פול אנקה, אסתר עופרים, שלישיית גשר הירקון, אבל יותר מכל נהניתי אז לשמוע את נהמת מנועי הטנקים האדירה אחרי הפקודה: “נוע, נוע סוף!”, שהשתלבה מצוין עם רעם תותחי הטנקים שהוסיפו להרגשה ונסכו תחושת ביטחון שקשה להסבירה למי שלא חש זאת.

שורות אלה נכתבות כשבועיים לאחר יום גייסות השריון שחל ב־29 באוקטובר, שהוא גם תאריך תחילת מלחמת קדש ב־1956, תאריך שנשכח ונדחק השנה בעקבות המלחמה. מזה זמן, וביתר שאת מאז מלחמת לבנון השנייה, הלכו וגברו הקולות שטענו שהשינויים מרחיקי הלכת בשדה הקרב המודרני, שבהם האלקטרוניקה והקדמה משתלטות על הלוחמה, הדגש חייב להיות יותר על מערכות אלקטרוניות מתקדמות במקום על הטנק הכבד, המסורבל עם החימוש הקינטי. במילים אחרות, במקום להשקיע בטנקים ובלוחמת שריון עתיקה, יש להשקיע בסייבר, רובוטיקה, בינה מלאכותית, בהרבה אלקטרוניקה ובכלי מלחמה קלים ומהירים שמצוידים בנשק קטלני.

בלי לפגוע בקדמה או לסתור אותה, אנו רואים היום כיצד הטנקים של צה”ל מובילים את המערכה, למרות שהמלחמה הזו אינה המגרש הביתי של השריון, שבאופן טבעי מתקשה לפעול בשטח אורבני צפוף, במיוחד כמו עזה, ועוד במלחמה מול טרוריסטים שמנהלים את המלחמה ממחילות ופירים נסתרים.

במלחמת לבנון השנייה השריון הישראלי ספג אבידות כבדות מטילי ה”קורנט” הרוסיים, המתקדמים והקטלניים שבהם הצטייד חיזבאללה, שפגעו קשות ביכולת של השריון הישראלי וערערו בהחלט את מעמדו של הטנק כשחקן ראשי בשדה הקרב. לעובדות אלה, שהוצגו על ידי המומחים לשדה הקרב המודרני, תרם גם השריון הרוסי במלחמה מול אוקראינה, שם נחל כישלונות ואבידות רבות מול הצבא האוקראיני הדל באמצעים ויכולות.

פה חשוב לציין שלקחי מלחמת לבנון השנייה נלמדו היטב ומהר בחיל השריון, ואלה בצה”ל שעדיין האמינו בטנק וביכולותיו, גייסו את מיטב המומחים והמוחות שהתייצבו למערכה והפכו את טנק המרכבה של צה”ל למתקדם ביותר בעולם בזכות מערכת הגנה אקטיבית שכוללת את מערכת “מעיל רוח” שנותנת ל"מרכבה" מענה נגד כל נשק אנטי־טנקי.

זו עדיין לא המילה האחרונה בתחום לוחמת השריון. השלב הבא יאפשר לייצר טנקים הרבה יותר קלים תרתי משמע, גם במשקל וגם בנפח השריון, שיאפשרו תנועה ותמרון הרבה יותר טובים ונוחים, הודות למערכות ההגנה האקטיביות. לצד זה, הטנק הבא יצויד בוודאי במערכות ירי מתוחכמות וקטלניות, עובדה שתהפוך אותו למכונת המלחמה הקרקעית החכמה, הטובה והיעילה ביותר.

לא ניתן לחתום פרק זה בלי להזכיר את ישראל טל (“טליק”) המנוח, “מר שריון”, “אבי טנק המרכבה”, מי שזכה לתואר אחד מחמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה, ולאורך עשרות שנים פעל והקדיש את ימיו לפיתוח לוחמת השריון ולטנק המרכבה שהיה פרי יצירתו, ושתורת מלחמתו מיושמת גם בשעות אלה על ידי שריונאי צה”ל.