עם אנרציית החיים העולם משתנה, מדינת ישראל היקרה שלנו משתנה, נפש האדם משתנה בהתאם למציאות ולמשברים, וגם השיח החשוב על טיפול בנפש, שבימים אלה עושה את צעדיו הראשונים בישראל של מלחמה, בדרכו לשם.
צריך לקרוא לילד בשמו: אנחנו לא קרובים להשמדת חמאס | אלון בן דוד
זה קורה שנים מאוחר מדי, ושנתיים אחרי שאיציק סעידיאן הצית את עצמו כאות מחאה מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון והכניס לסדר היום את הקושי של הלוחמים הפצועים והשקופים. מדובר בקושי עמוק של לוחמים רבים, אשר חוזרים מהקרב פצועים בנפש ונאלצים להתמודד במשך שנים מול מערכת אטומה וחברה לא מכילה. חברה שבימים אלה מתמודדת בעצמה באופן ישיר עם המשמעויות הנוכחיות של פציעות בנפש - והיא תבין עוד בהמשך הרבה יותר.
והנה השבוע, במהלך ועדת הכספים בכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק, שמגיע מהסיעה עם השם המבטיח יש עתיד, שחרתה על דגלה להבטיח חברה טובה יותר, שבה רואים את הפרט ואת צרכיו, לועג ישירות לפגוע נפש - המינוח המעודכן ללוחם הלום קרב. מתמודד הנפש במקרה הזה הוא יריב פוליטי: ח"כ אלמוג כהן מסיעת עוצמה יהודית. ועל כן, הלעג המכוער מטעמו של בליאק היה כה מוצדק באומרו לח"כ כהן "אולי תזמין אמבולנס?", כתגובה להתקף חרדה שחווה כהן לפני כחודש.
חרף הלעג האישי של ח"כ בליאק לח"כ כהן, השני לא התקפד, להפך. כהן, מהח"כים הצעירים במשכן, סיפר לחברי הוועדה שהוא אכן החל בטיפול נפשי. "יש פציעות בגוף, ויש פציעות בנפש. זו לא בושה, התחלתי לטפל בנפש שלי", הצהיר.
"פוסט־טראומה איננה יכולה לשמש כבדיחה או חולשה מסוימת, לא בבית, לא בצבא, ובטח שלא בכנסת ישראל. אני קורא לכלל אזרחי ישראל לעסוק בנושא זה בעדינות ובזהירות הראויה לו, וכמובן קורא לאחיי לנשק לטפל בנפש היקרה שלהם - זוהי הצלת חיים של ממש. זו לא בושה ולא חולשה, כי אם גאווה וגבורה", כתב ח"כ כהן, שלחם בקרב אופקים כחלק ממתקפת הפתע לפני חודשיים וחצי.
חומר למחשבה לח"כ בליאק בעצמו, ששיתף בראיון לפני חצי שנה שהוא מתמודד עם הפרעת דיבור – גמגום, והיווה השראה ברשתות החברתית לשיח בנושא. אז זכה לחיבוק חם ומפרגן. כך לעומת העלבון שהטיח בכהן. נו, ככה זה כשאתה מגיע מהמחנה הנכון.
ח"כ אלמוג כהן הוא אחד מתוך רבים שחזרו ועוד יחזרו משדה הקרב בריאים בגופם אך פצועים בנפשם. המראות הקשים וההתמודדות עם מה שקורה בשטח הולכים איתם הביתה ופוגשים אותם בחיים האישיים, עם האישה, עם הילדים, בעבודה. תרבות המצ'ואיזם וההסתרה של שנת 1973 אינה המציאות של שנת 2023. העולם התקדם, וכך צריכה לעשות גם החברה הישראלית, ובראשה אלה היושבים בכנסת ושמתוקף תפקידם משמשים דוגמה לשיח הולם, למנהיגות ולקדמה. מציאות החיים והנפש עמוקה הרבה מעבר לפילטר מהונדס/מיוחצן באינסטגרם.
בתוך אלה, ישנם בנות הזוג ובני הזוג של אנשי הקבע והמילואים שמנהלים את הבית בתקופה זו בגפם. בתוך רוחות המלחמה הסוערות הם לא מרשים לעצמם להתלונן כלפי חוץ על הקושי שהם חווים בעצמם. גם הנושא הזה, של נפשם של הלוחמים והלוחמות, מוכרח לעלות לדיון, ולא להיות מושתק מטעמי חוסר נעימות. ניגע בו בהרחבה בהמשך.
התיקון
לפני שבועיים הלנתי על ההחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים – בשל משמעות כלכלית רצינית לקופת המדינה ומשמעות רצינית עוד יותר לבריאות הציבור. כותבת שורות אלה חוזרת וכותבת שהיא רואה בצריכת משקאות ממותקים זבל תזונתי, ושהשינוי בבריאות הציבור מתחיל קודם כל בהרגלים. מה שיקר יותר מעורר מחשבה לגבי הצריכה ומשנה הרגלים לטובה.
בצעד מפתיע, שכן פוליטיקאים לרוב מתקשים להודות בטעויות ובוודאי שלתקן אותן, בחר שר האוצר השבוע לחזור בו באופן חלקי מההחלטה. חלקי, גם משהו. שר האוצר מתכוון לחדש את המס על משקאות המכילים סוכר, שהמס עליהם הוא 1.07 שקלים לליטר משקה. פטור ממס ימשיך לחול על משקאות מסוג דיאט, משקאות מופחתי סוכר ומיצים טבעיים. אלה שהמס עליהם היה נמוך יותר ועמד על 0.76 שקלים לליטר.
אדם לא צריך לחיות בתוך קופסה ולמנוע מעצמו את הנאות החיים הקטנות, בדמות משקה מסוכר. אלא שמשפחות שלמות, רבות מהן חלק מהבייס של סמוטריץ', מזיקות לעצמן עם צריכה של שישיות מוגזים על בסיס שוטף בביתן, כדרך חיים. מנהיגים - מטרתם להוביל החלטות שמשפרות את חיי האזרחים בטווח הארוך (הבריאות), ואת צורכי המדינה גם בטווח הקצר (תקציב לקופת המדינה בעת מלחמה). התיקון של שר האוצר בנושא הזה במקומו, גם אם הוא חלקי. יביטו בתיקון החשוב הזה מקבלי החלטות אחרים ומקובעים, ויפנימו שתיקון אינו כניעה, אלא מבט לעתיד טוב יותר.
אור של אוהדים
כל אוהד ספורט מושבע יספר לכם שאין על הצבע של הקבוצה שלו, החולצה, הצעיף, הריח של המגרש, השירים, הצרחות, ובוודאי שאין על אצטדיון מלא באוהדים, מחשבות על תכנון הלו"ז בדרך למשחק והאנרגיות בתוכו. וכמה שכל זה היה כה חסר בתקופה הזו. כי כשאתה אוהד, לא מספיק לצפות במשחקים בטלוויזיה. זה פשוט לא אותו הדבר.
והנה השבוע, אחרי חודשיים שבהם התקיימה סוג של פגרת אוהדים כפויה, המגרשים מתחילים להתמלא בהם מחדש. הקהל חוזר למגרשים, לאחר שפיקוד העורף אישר להגדיל את מכסת הקהל באצטדיונים ולקיים אירועי ספורט עד 5,000 איש.
שר התרבות מיקי זהר מאמין שניצחון על החמאס מגיע בין היתר גם בשל העובדה שלא ניתן לו לאפשר לו לשבש את שגרת חיינו. שמוכרחים להמשיך, לחיות, לשמוח, ושהספורט הוא בדיוק כזה. ולכן, בתקופה שחורה, אפשר להתנחם מעט בצבעם של האוהדים ביציעים, ובמשחקים שבהם המלחמה על המגרש היא אור גדול.
שתמיד נילחם בתוך עמנו רק בכדורגל, בתשעים דקות. בסדר, אפשר גם בהארכה.