לאחר למעלה מ־100 ימי קרב, ניתן בצד הזכות לזקוף הישגים יפים במערכה ותחילת שחרור חיילי המילואים. עם זאת, ירי הרקטות עדיין נמשך, אין עסקה לשחרור החטופים, לא פגענו באף מנהיג מהנהגת חמאס, והארץ לא שקטה. ביהודה ושומרון הטרור מרים ראש, ובצפון התושבים חיים תחת ירי טילים יומיומי.
הסוף של כהונת נתניהו? האופוזיציה ממשיכה לגבור על הקואליציה | סקר מנדטים
בישראל שטופת השמש: מאות אלפים סובלים ממחסור בוויטמין D
ריבוי החזיתות מצריך תכנון והזזת כוחות רציפה, ומקשה על תכנון עתידי מסודר. גם מערכת היחסים המתוחה בקבינט המלחמה מעכבת דיון מעמיק על הצעדים הנחוצים, ושאלות הרות גורל הדורשות החלטות אמיצות נדחות ולא נדונות, ובשל כך נשארות תלויות באוויר.
נראה כי חלק מהשרים בקבינט המצומצם תומכים בהפסקת הלחימה בתוספת שחרור כלואים בישראל כדי לפתור את סוגיית שחרור החטופים, ושאר השרים משוכנעים כי רק המשך הלחימה יכריח את חמאס להסכים לעסקת חילופים.
המלצות השב"כ ומערכת הביטחון להפשיר את כספי הרשות הפלסטינית שהוקפאו, ולאפשר לפועלים תושבי איו"ש להיכנס לעבודה בישראל מצויות בוויכוח ערני בין התומכים למתנגדים, הטוענים כי תהא זאת טעות לחזור על השגיאות שחלקן גרמו לטבח 7 באוקטובר.
אפשר להבין ללבם של המתנגדים, במיוחד על רקע אירועי השבת השחורה, אולם חייבים להבין ולהטמיע את העובדה שערביי איו"ש וירושלים נשארים בשליטתנו כל עוד לא תסכים ישראל למתווה מדיני כולל. ועל רקע מצב הכלכלה וההערכה שפיגועי הטרור יתעצמו ויחריפו, אין ברירה אחרת.
ההערכה של מערכת הביטחון מסתמכת על ניסיון רב־שנים, ניסיון שהשב"כ חווה אין־ספור פעמים בעבר. חייבים לקחת את הסיכונים ולאפשר לפועלים, שיעברו סינון ביטחוני, להיכנס לישראל. בהסתמך על הצהרתו של שר הביטחון כי הרש"פ היא נכס ביטחוני וצריך לחזקה, העברת הכספים והכנסת הפועלים ארצה, נראות כהכרח דחוף. ישראל רגילה בלקיחת סיכונים מחושבים, וכך היא צריכה לנהוג גם הפעם.
השהיית הדיונים וקבלת ההחלטות הקשות על ידי ההנהגה שלנו מדאיגות מאוד, ועלולות לגרום לתוצאות טרגיות בשטח. גם אם ראש הממשלה חושש מיציבות הקואליציה שלו, וגם אם ברור לו שיתקשה לזכות ברוב שיתמוך בהחלטות, הוא חייב למהר, לדון ולהחליט.
בשאלת החטופים נראה כי הגיעה העת לצאת ביוזמה פומבית אמיצה, שבה מתחייבת ישראל להשהות את הקרבות לזמן מדוד, לשחרור מחבלים מסיבי, ולהעמיד את יחיא סנוואר במצב שבו יתקשה לסרב להצעה כזו. אין ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא ליזום השכם והערב, שכן לא ניתן להעלות על הדעת סיום הלחימה מבלי שהחטופים שבו לביתם. המגעים החשאיים מאפשרים לסנוואר לנהל עמנו משא ומתן חמקני, ולמתוח את היריעה כפי שנוח לו. ברגע שנתחיל "לדבר" עמו בצורה פומבית, הוא ייאלץ לתת דין וחשבון שקול ואולי זהיר יותר.
מצב הרוח הלאומי אינו בשיאו, ואני קובע זאת בלשון המעטה. רב הנסתר על הגלוי, ורבים בציבור חוששים מהבאות. לצד הגאווה על חיילינו הגיבורים, מסתתרת לה דאגה כבדה מהבאות, מהצפון, מהמצב הכלכלי, מהטרור בקרבת הבית, וממה שצפוי לנו ולאהובי לבנו בעתיד הקרוב.
ביכולתה של הנהגת המדינה לגרום ליתר רגיעה ותחושת ביטחון. עליה לדון בכובד ראש ולפרסם לציבור המודאג את החלטותיה, בצירוף נימוקים מרגיעים.
הכותב הוא נשיא חברת CGi למודיעין עסקי ולשעבר ראש השב"כ
[email protected]