המלחמות בעזה ובלבנון נותרו באופן טבעי בראש סדר העדיפויות של ישראל, שנלחמת לפרק את חמאס ומתעמתת עם חיזבאללה, אבל ירושלים מסתכנת בנפילה למלכודת שטמן לה המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. בתמיכתו בטבח האכזרי ב-7 באוקטובר וביצירת הצורך בריתוק יכולת צבאית משמעותית גם לצפון וליהודה ושומרון המבעבעים, לצד הלחימה בעזה, שיחרר בעצם חמינאי "נשק להסחה המונית", שתופס את עיקר תשומת הלב של הממסד הצבאי, המודיעיני והפוליטי בישראל. זה משתלב היטב באסטרטגיה של המנהיג העליון לקדם באותה עת את הפתרון שלו "לנשק להשמדה המונית", הנשק הגרעיני.
זו המלכודת שאיראן מציבה לישראל ואנחנו נופלים לתוכה
ההתקדמות של איראן ליכולת גרעינית גדלה מדי יום. אמנם בשבוע שעבר אישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי הרפובליקה האיסלאמית הפחיתה את מאגר האורניום המועשר שלה ל-60%, המהווה מרחק נגיעה מנשק גרעיני, על ידי דילול חלק מהחומר המועשר שברשותה (ועדיין השאירה ברשותה מספיק חומר ל-2/3 פצצות). אבל כלי התקשורת קברו את הסיפור האמיתי: איראן עשתה את הפעולה הלא משמעותית הזאת רק כדי להימנע מהחלטה נגדה בכינוס הצפוי של מועצת המנהלים של סבא"א. האסטרטגיה הזו כנראה תעבוד כי בעוד שלושת המעצמות האירופיות (צרפת, גרמניה ובריטניה) תומכות בהחלטת גינוי נגד איראן, הרי שעל פי מקורותינו, הגישה התבוסתנית המתמשכת של ממשל ביידן כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, מובילה ללחץ שלא לקבל החלטת גינוי.
על פי מומחי המכון למדע ולביטחון בינלאומי בארה"ב (ISIS), איראן יכולה לייצר אורניום ברמה צבאית שתספיק לשבעה ראשי נפץ גרעיניים במהלך החודש הראשון של פריצה. הדילול של חלק ממאגר 60 האחוזים שלה ל-20 אחוזים הוא כמעט חסר משמעות: אורניום מועשר ל-20 אחוזים מהווה יותר מ-90 אחוזים מהמאמץ הנדרש לייצור אורניום ברמת נשק.
סבא"א גם נזפה בטהרן על כך שהיא מונעת גישה לתוכנית הגרעין שלה מהפקחים הבכירים ביותר שלה ועל סירובה לשתף פעולה עם חקירה בת כמעט שש שנים של פעילות הנשק הגרעיני הסודית של איראן. חמור מכך, סבא"א איבדה את יכולת הפיקוח שלה על המתקנים ופסי הייצור האיראניים לייצור צנטריפוגות מתקדמות. בנוסף, בונה טהראן מתקן העשרה חדש ליד נתנז, שישלים את מתקניה הקיימים בנתנז ובפורדו. מתקן העשרה שלישי זה ייקבר עמוק יותר מתחת לאדמה, ועלול להיות חסין לפצצות ישראליות ואולי אף אמריקאיות. כאשר מתקן זה יושלם, איראן תוכל להשתמש באלפי הצנטריפוגות המתקדמות שלה, שיוצרו במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA) השגוי מ-2015, להעשרה בקנה מידה תעשייתי, שתשמש לבניית כלי נשק גרעיניים רבים.
בינתיים, צה"ל וקבינט המלחמה הישראלי מתמקדים בחזיתות העיקריות בעזה ובלבנון, ובחזיתות המשניות ביהודה ושומרון, מול החות'ים בים האדום ומול המיליציות האיראניות בסוריה.
העדיפות בעזה, בהתאם להנחיות הקבינט, היא לחסל את יכולותיו הצבאיות, האזרחיות והמשילותיות של חמאס, ללכוד או להרוג את כל מנהיגי חמאס ואת האחראים לטבח של 10/7, ולשחרר את כל החטופים המוחזקים בידי הטרוריסטים של החמאס והגי'האד. בראש סדר העדיפויות של ישראל בצפון נמצאת יצירת מצב ביטחוני שיאפשר ל-100,000 האזרחים שפונו לשוב לבתיהם ומניעת יכולת החיזבאללה לבנות מחדש את כוחותיו על הגבול כדי לאיים על היישובים הישראליים. איראן בנתה את החיזבאללה כתעודת ביטוח וכהרתעה מפני התקפות ישראליות על תוכנית הגרעין בעימות עתידי.
מובן שמדובר בסדרי עדיפויות ביטחוניים לאומיים מחייבים עבור הממשלה וצה"ל, אבל אסור לשכוח את מטרת-העל של מניעת תוכניתו של חמינאי לנצל את הכאוס שנוצר כתוצאה מהמלחמה כדי להשיג את שאיפותיו הגרעיניות.
מתקפת 10/7 הייתה ללא ספק חלק ממאמץ של עשרות שנים מצד הרפובליקה האסלאמית להשמיד את ישראל, והשלב הראשון בתוכנית הגדולה לגרור אותה למערכה רב-זירתית שבה הרפובליקה האסלאמית לא תיקח חלק ישיר. הדוקטרינה ואמצעי הלחימה בהם משתמשים כוחות הקומנדו, ה-"נוחבה" של חמאס, הועתקו מכוחות "רד'ואן" של החיזבאללה. הרפובליקה האסלאמית סיפקה את האימונים, המימון והנשק לחמאס, תוך תיאום אסטרטגי ומבצעי ברור בין משמרות המהפכה של איראן, כוח קודס, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. השלב הבא בתוכניתו של חמינאי הוא לייצר ולהסתיר מספיק חומר בקיע ברמה צבאית למספר פצצות, ולבנות כמה ראשי נפץ גרעיניים שניתן יהיה להתקין על אמצעי הנשיאה ארוכי הטווח, אותם הוא כבר מחזיק, המסוגלים לפגוע בישראל, ובבעלות בריתה באזור. בשלב הבא, השלמת תוכנית הטילים הבין-יבשתיים הארוכה של איראן תסכן גם את ארה"ב.
התגובה האמריקאית להתקדמות בתוכנית הגרעין האיראני משקפת את גישתה הכללית לתוקפנות האיראנית באזור. ככל שטהרן מחריפה את ההפרות של מחוייבויותיה הבינלאומיות ומסלימה את האלימות, הבית הלבן נוקט בעוד אסטרטגיה של כבוד וויתורים מרביים הכוללים הקלה משמעותית בסנקציות, אי אכיפה של איסור מכירת הנפט ושחרור מיליארדי דולרים מתוך רווחי העבר המוקפאים. תחת המדיניות המוטעית של ממשל ביידן, הכלכלה האיראנית גדלה מהר יותר מאשר הכלכלה האמריקנית. בנוסף, הבית הלבן נקט בתגובה מאוחרת ומוטעית ליותר מ-160 תקיפות בתמיכת איראן נגד כוחות אמריקאים, כולל הריגת שלושה חיילים אמריקאים ופציעה של עשרות. גם מול הכוחות החות'ים הנתמכים על ידי איראן, ששיתקו את הספנות בים האדום ותקפו בעשרות מקרים כוחות אמריקניים, הבית הלבן מעדיף משחק של מהלומות לא רציניות, מאשר תקיפות נגד הכוחות האיראניים, שמכוונים את המתקפות הללו.
בעוד הרפובליקה האיסלאמית תוקפת את הכוחות האמריקניים ובעלי בריתה, ארה"ב מנהלת מאחורי הקלעים משא ומתן גרעיני עם טהרן בעומאן ובבירות אחרות, שמזכיר את המו"מ לפני חתימת הסכמי הגרעין ב-2013/15. הם עדיין תולים תקווה שניתן יהיה לשחד את חמינאי ולהגיע להסכם דיפלומטי כלשהו שימנע פריצה גרעינית. האסטרטגיה של ממשל ביידן החלה ב-2021 עם ההתחייבות לחזור להסכם הגרעין מ-2015, שבמסגרתו תשיג טהרן יכולת העשרה גרעינית תעשייתית והקלה מוערכת של כטריליון דולר בסנקציות עד 2030, אז יפקעו כל ההגבלות. הנשיא ביידן התחייב בזמנו לנהל משא ומתן על עסקה ארוכה, חזקה ורחבה יותר כדי לטפל בפגמים הקטלניים בעסקה המקורית. כשכל זה נכשל, הממשל ניסה מאמץ נואש בן שנתיים לשכנע את טהראן לאמץ הסכם קצר יותר וחלש יותר, ובנקודה זו ככל הנראה ממוקד גם המשא ומתן הנוכחי.
המטרה העיקרית של ממשל ביידן היא כמובן לשמור על השקט מול תוכנית הגרעין האיראנית עד אחרי הבחירות, אבל הם משחקים לידי אסטרטגיית העל של המשטר. באוקטובר 2025, ארה"ב תאבד את מנוף הסנאפבק שלה, שבמסגרתו וושינגטון יכולה להחזיר באופן חד-צדדי את כל הסנקציות של האו"ם, כולל אמברגו הנשק והטילים שפג תוקפם. בינתיים תמשיך טהראן לבנות את הצנטריפוגות המתקדמות, שניתן יהיה להפעיל במתקני העשרה חשאיים, שיבנו עמוק מתחת לאדמה , ויהיו מוגנים מפני התקפות חיצוניות. במקביל, הם ישלימו את הפיתוח של מערכת הנשק, הנדרשת לצורך הפעלת ראשי הנפץ הגרעיניים. סוכנויות המודיעין של ארה"ב וישראל מאמינות שהעבודה על פיתוח מערכת הנשק עדיין לא החלה רשמית, אבל הידע ממשיך להצטבר.
הערכת המודיעין היא שייקח 18 עד 24 חודשים מהרגע שתתקבל ההחלטה, וארגוני המודיעין כנראה לא יזהו אותה כשהיא תתחיל. עם זאת, ברגע שאיראן תוכל להעביר מספיק אורניום מועשר ברמה צבאית לאתר תת-קרקעי סודי, ישראל וארה"ב יתקשו מאוד לפעול צבאית כדי לעצור את המאמץ. אחרי כישלון המודיעין הישראלי ב-10/7 והכישלונות האמריקניים בתוכנית הנשק הגרעיני של עיראק ובפיגועי ה-11/9, עלינו להיות זהירים: הרפובליקה האסלאמית יכולה בהחלט לסיים את התוכנית לפיתוח מערכת הנשק ולבנות את ראשי הנפץ במעבדות קטנות וחשאיות שיהיה קשה מאוד לאתר.
אז מה עושים? ראשית, על קהילת המודיעין האמריקאית והישראלית להתמקד מחדש באיום הנשק הגרעיני האיראני. דעתם של האמריקנים מוסחת על ידי הפלישה של פוטין לאוקראינה והאיומים הרוסיים על מדינות נאט"ו. במקביל, האיומים הסיניים על טייוואן ועל בעלות ברית אחרות בהודו-פסיפיק מכבידים על יכולות המודיעין האמריקאיות. הישראלים הפנו רבות מיכולותיהם המודיעיניות לעזה, לצפון ולאיו"ש. שתי המדינות חייבות להמשיך לאסוף מודיעין על התקדמות הפיתוח של מערכת הנשק האיראנית ולבנות את כל היכולות הנדרשות כדי לפגוע בכל מרכיבי התוכנית ובמדעניה בתוך הרפובליקה האסלאמית ומחוצה לה. חשוב לזנוח את התפיסה שח'אמנאי אינו מוכן ולסבול אובדן של מאות אלפי איראנים בפעולות תגמול, במרדף האובססיבי שלו להשמדת ישראל.
ישראל וארה"ב צריכות לעבוד יחד כדי לפגוע בנכסים גרעיניים ובמנהיגים בתוך איראן. על ה-NSA, ה-CIA, יחידה 8200 והמוסד להמשיך לזהות מטרות איראניות מרכזיות ולקבוע את נקודות התורפה שלהן. המלחמה בישראל והבחירות בארה"ב לא צריכות למנוע את הפעולות האלה. ראש ממשלת ישראל וקבינט המלחמה הטילו על המוסד לחסל את הנהגת חמאס גם ברחבי העולם, חשוב לא פחות שהם יתכננו ויהרגו את מדעני הגרעין האיראנים המסוגלים לפתח ראש נפץ גרעיני.
בעבר, מנהיגים ישראלים דיברו בצדק על פגיעה בראש התמנון האיראני ולא הסתבכות בזרועותיו. חיזבאללה הלבנוני, החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה הם זרועות תמנון מסוכנות, וכך גם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. אבל הראש נמצא באיראן, שעושה כל מאמץ להשיג את הנשק שעלול להוות איום קיומי אמיתי על ישראל, ארה"ב והעולם.
כל תוכנית חייבת כמובן להניח שחיזבאללה עלול לפתוח במלחמה כוללת, אולי יחד עם איראן, לאחר כל מתקפה על מתקני הגרעין של איראן. ישראל חייבת לכן לפגוע אנושות ביכולות החיזבאללה לפני שהמשטר ישיג מספיק אורניום מועשר ויפתח בחשאי את יכולת מערכת הנשק שלו. זה כולל תקיפת כוחות רדואן, בסיסים ועמדות מודיעין שנותרו בקרבת גבול הצפון הישראלי ועמוק יותר בתוך לבנון. כמו כן, על ישראל לתקוף את מחסני החימוש ואת מתקני הייצור של הטילים המדויקים וארוכי הטווח של חיזבאללה, מרכזי פיקוד ושליטה, כולל בביירות, ואת ראשי ארגוני הטרור.
לבסוף, הגיע הזמן ללחוץ פיננסית על הרפובליקה האסלאמית. ממשל ביידן ניסה דווקא להקל בסנקציות הפיננסיות, אך ללא הועיל; ארה"ב חייבת לאכוף באגרסיביות את סנקציות הנפט נגד הסוחרים, בתי הזיקוק והבנקים הסינים שמשאירים את המשטר בחיים. עשרות מיליארדי דולרים עוברים בסחר מחוץ לספרים באמצעות עקיפות וחברות קש, כולל לעתים בסיוע של בעלות בריתה של ארה"ב, גם הם צריכים להיות על הכוונת.
מתקפת ה-7/10 לימדה את ישראל כי אין לה ברירה אלא להתעמת עם האיומים הנתמכים על ידי איראן בכל החזיתות, במוקדם או במאוחר. ישראל אינה יכולה עוד לאפשר לטהרן לכתר אותה בטבעת אש, אבל הגרעין האיראני הוא האש הבעייתית שמאיימת על עצם קיומה של ישראל. מוטב להתעמת עם איום זה יחד עם בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל בוושינגטון, אבל ישראל חייבת להיות מוכנה בכל רגע להתמודד גם לבדה מול האיום.
תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל. מארק דובוביץ הוא מנכ"ל FDD ומומחה לתוכנית הגרעין והסנקציות על איראן. בשנת 2019 הוטלו עליו סנקציות על ידי איראן.