התוכנית (המעודכנת אחרי ה-7 לאוקטובר) והיא כוללת תוכנית המכילה את התנאי שלפיו לכוחות הביטחון הישראלי יהיה חופש תנועה בתוך הרצועה, בדומה לשטחי B ברשות, העשויה להסדיר את נושא סיום הלחימה ולהביא לפריצה לעבר מזרח תיכון חדש, כאשר התמורה לסעודים מתקיים בדמות קבלת ברית הגנה אפשרות לתוכנית של העשרת גרעין למטרות אזרחיות.
את המהלך לצירוף הסנטורים הרפובליקנים מוביל הסנטור הוותיק לינדזי גראהם, שהיה בסוד ענייני העסקה עוד משלבי ההתגבשות שלה וטרום אירועי ה – 7 לאוקטובר. גם לאחר שהחלה הלחימה, בשורה של ביקורים במרחב, הכוללים דילוגים בין המפרציות למצרים וישראל התייחס גראהם לאפשרות שניתן יהיה לקדם את אותה עסקה, בציוץ שקבע כי: לישראל חלון הזדמנויות עד יוני 2024 לסגירת עסקת הנורמליזציה.
יחד עם זאת, החשש "הטבעי" הוא, שמועמד הרפובליקני, הנשיא לשעבר טראמפ, רגע לפני הבחירות, יסרב להעניק את ההישג הזה לממשל ביידן ויפעל לטרפד את יכולת גיוס הסנטורים הרפובליקנים להצבעה בעד המהלך. החשש הזה בהחלט מובן למי מהרפובליקנים שמבקש לקדם את העסקה האזורית, ולכן החתן קושנר נשלח לפוקס ניוז להסביר מדוע הסכם שכזה הוא בכלל ההמשך של הסכמי אברהם, המהווה למעשה הישג של הנשיא טראמפ ולא ביידן. ממשל ביידן מצידו, מקפיד גם לשמר את הקרדיט של ההישג בדמות השם "הסכמי אברהם" וגם בשורה של התבטאויות ומעשים שמאפשרים לטראמפ להסתכל על הסכם שכזה כחלק ממורשתו, באופן שלא יביא לטרפודה על ידו.
מה אנחנו יודעים מהימים האחרונים?
אשר על כן, נראה כאילו שורה של סימנים, יכולים לאפשר לנו את הפריצה לעבר הצגתו של מתווה חדש לנוסחה של "מגה דיל" לסיום המבצע ופתיחה של הסכמים אזורים.