באותו הזמן ממש, מפרסם העיתון הצרפתי "לה מונד" כי קיים מתווה סעודי ליום שאחרי ברצועת עזה: הגליית מנהיגי חמאס וכוח שלום ערבי. לפי ההצעה של מכון המחקר הסעודי, ראשי הנהגת החמאס יוגלו לאלג'יריה, מדינה הנהנת מקשרים טובים עם איראן וקטאר. במקביל, כוח שמירת שלום ערבי, המורכב מיחידות של מדינות במפרץ ומצרים, ייפרס ברצועת עזה עם יציאת הכוחות הישראליים. כוח שמירת השלום הערבי ינהל את החיים האזרחיים ברצועה מכוח מנדט שעצרת האומות המאוחדות תעניק לו. הכוח יקבע ארבע שנים של ממשלת מעבר הבנויה מטכנוקרטים. בתום תקופת הכשרה, יעבור השלטון בעזה לידי הרשות הפלסטינית.
תוכנית המכילה את התנאי שלפיו לכוחות הביטחון הישראלי יהיה חופש תנועה בתוך הרצועה, בדומה לשטחי B ברשות, עשויה להסדיר את נושא סיום הלחימה ולהביא לפריצה לעבר מזרח תיכון חדש, כפי שהוצג במסגרת חזון הנשיא ביידן.
המהלך לכינונה של ברית אזורית הנשענת על יתרונות סחר מהותיים, תחת המטרייה האמריקאית, מציע הזדמנות לבנות מחדש את השותפויות במרחב, תוך שימוש בחיבור הגאוגרפי מהודו ועד אירופה. החיבור הזה יאפשר, בין היתר, להוביל הובלה ימית והובלה יבשתית של סחורות, וכן להקים צינור שיספק אנרגיה לאירופה. צינור זה יסייע לאירופה להיגמל מהגז הרוסי, ובכך יחזק את היכולת שלה להתמודד עם האתגרים שמציבות רוסיה, איראן וסין.
הסכם הרכבת בין איראן לרוסיה, שנחתם במאי 2023, הוא חלק מהמאמצים של שתי המדינות לבנות מערכת תחבורה משותפת, שתקשר בין אירופה לאסיה. הקו החדש, באורך 162 קילומטרים, מחבר בין העיר ראשת, הממוקמת צפונית-מערבית לטהראן, לעיר אסטרה, הסמוכה לגבול עם אזרבייג'אן. ההסכם נחתם על רקע המלחמה באוקראינה, והוא עשוי לסייע לרוסיה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות. הקו החדש צפוי להקל על הובלת סחורות ומקורות אנרגיה בין שתי המדינות, וכן להגדיל את הקשרים הכלכליים והפוליטיים בינה וליעדים נוספים באסיה ובאירופה וכן להגדיל את הקשרים הכלכליים והפוליטיים ביניהן.
הרעיון האמריקאי הוא לתקוע טריז ולנתק את היווצרותו של הציר "המסדרון הצפוני-מערבי" (International North–South Transport Corridor או INSTC), נתיב באורך של כ-7,200 קילומטרים המחבר את האוקיינוס ההודי לאירופה. הציר, המורכב מרשת של קווי תובלה ימית, מסילות רכבת וכבישים, צפוי לספק יתרון תחרותי משמעותי למדינות המשתתפות בו.
בנאומו בטקס החתימה על ההסכם להקמת הציר, אמר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי "העברת סחורות בנתיב החדש תספק יתרון תחרותי משמעותי. הוא יאפשר להעביר סחורות מסנט פטרסבורג למומבאי בתוך עשרה ימים. לשם השוואה, המסע הזה בנתיבי סחר מסורתיים דורש בין 30 ל-45 ימים".
וכך, המלחמה המתרחשת בעזה איננה משפיעה רק על האזור שלנו, אלא היא חלק חשוב מאוד בתצריף של עולם המחר והאופן שבו יתגבש מחדש העולם, שבו נוצרים צירים חדשים של מדינות. בעולם שבו ארצות הברית איננה עוד השחקן היחיד בעל ההשפעה הגדולה ביותר, ישראל, המעוניינת להיות חלק בציר שמקימה ארצות הברית, תהיה מחויבת לשחק בו לפי כללי המשחק, שיבטיחו לה כיסא של כבוד מסביב לשולחן קבלת ההחלטות.