בעודו מתריע כי "המתקפה מצד המשטר הרודני מסמלת את מרחב האיומים הביטחוניים הגוברים במזרח התיכון ומחוצה לו", סונאק חזר והדגיש כי "בריטניה תמשיך לתמוך בביטחונה של ישראל ושל כל השותפות שלה באזור, כולל ירדן ועיראק". ואכן, בתקיפה ישירה, אגרסיבית וחסרת תקדים שהתחוללה ביום ראשון לפנות בוקר, שיגרו צבא איראן ומשמרות המהפכה האיראניים מטח כבד של כ־320 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים במשקל של כ־160 טונות משטחה וכן, על ידי שלוחותיה בעיראק, לבנון ותימן.
כמו כן, מעבר להצלחתה הצבאית והטכנולוגית הפנומנלית של ישראל – בסיוע כוחות אמריקאיים, בריטיים וצרפתיים לצד חיל האוויר של ירדן וכוחות נוספים – ליירט 99% מהטילים ששוגרו לעברה, מדובר בהחרפה מהותית של משבר המזרח התיכון, זאת, תוך התעצמות ממדי האיום האיראני, ובמקביל להסלמת העימות ברצועת עזה ומשבר הים האדום. זהו משבר המהווה הזדמנות יוצאת דופן לשדרוג יחסי ישראל־בריטניה, על כל ההשלכות הנלוות לכך.
גישתה האמביוולנטית והרב־ממדית של בריטניה כלפי ישראל, שלא פעם מתוארת כ"גזענית וצבועה", כוללת מצד אחד תמיכה מדינית איתנה מצד מפלגת השלטון השמרנית בהנהגת סונאק, לצד ביקורת קשה כלפי פעילותה ברצועת עזה. מצד שני, היא מקיימת קשרים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם איראן ונוקטת קו נוקשה יחסית כלפיה, בעיקר בסוגיית תוכנית הגרעין שלה ומעורבותה במלחמה באוקראינה.
וכך, בעודו דוחק בישראל להיות "חכמה וקשוחה" בתגובתה, וקורא לה להתמקד במאבק בעזה ובעסקת השבת החטופים הישראלים משבי חמאס, בביקורו המדיני בישראל (שנועד ככל הנראה ללחוץ עליה להימנע מהסלמה צבאית), השר הבריטי שב ומציג קו דיפלומטי מורכב, שלפיו לונדון – חרף מעורבותה בכוח הרב־לאומי שפועל נגד איראן ו"שלוחיה" – אינה מעוניינת להיות שותפה בצעדי הענישה כלפיה. צעדים הכוללים בין השאר הטלת סנקציות כלכליות שתכליתן לשבש ולשחוק את יכולותיה הצבאיות ההתקפיות.
בעוד היקף היבוא של בריטניה מישראל עמד על 2.11 מיליארד דולר ב־2023, היקף היצוא הישראלי לבריטניה גדל במשך 27 שנה בשיעור ממוצע של 3.6%. היינו, מ־1.3 מיליארד דולר בשנת 1995 ל־3.18 מיליארד דולר ב־2022. בתוך כך, היקף הסחר הכולל ביניהן בשנה זו הגיע ל־10.1 מיליארד דולר, לעומת היקף הסחר עם איראן - שהסתכם באותה שנה ב־520 מיליון דולר בלבד.
כמו כן, בעודן מקיימות קשרים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים הדוקים, לרבות שותפות אסטרטגית, שיתופי פעולה ומיזמים משותפים בתחומים שונים - ובהם ביטחון, שירותים, מדע וטכנולוגיה - ישראל ובריטניה חתמו על הסכם "סחר חופשי". על פי מידע שפורסם החודש ב"Financial Times", בריטניה מכרה לישראל ציוד ביטחוני בשווי של 727 מיליון דולר מאז 2008, והיקף היצוא הביטחוני שלה, שכלל בין היתר אספקת רכיבים חיוניים למטוסי קרב (כגון F15 ,F35 ו־F16) – עמד על 53 מיליון דולר ב־2022.
ראשית, עליה להפעיל לחץ מקיף ועקיף על לונדון, לטובת החלשת המדיניות התוקפנית האיראנית, בלימת השפעתה ההרסנית של טהרן ו"שלוחיה" באזור ופגיעה ביכולותיה ותוכניותיה, ובהן תוכנית הגרעין והטילים האיראנית (למשל באמצעות עיקול כספים איראניים הצבורים בבנקים מרכזיים בבריטניה, כפי שפורסם ב"Financial Times").
כמו כן, עליה למנף את התמיכה והלגיטימציה האירופית והבינלאומית שלהן היא זוכה כעת, לשם ביסוס והרחבת הסדרי הביטחון במזרח התיכון וזאת, בין היתר, תוך חיזוק הקשר עם מדינות ערב המתונות, ובהן ירדן ומצרים ונרמול היחסים עם סעודיה.
בראייה אסטרטגית כוללת, אין ספק אפוא שמדובר בחלון זמן היסטורי, המספק הזדמנות לשינוי עמוק במפת המזרח התיכון הטומן בחובו יתרונות גיאו־אסטרטגיים לכלל המדינות המעורבות בחזית האנטי־איראנית והפועלות נגד "ציר ההתנגדות". מצב המהווה הזדמנות ייחודית גם בעבור סונאק, בעיקר בשנת בחירות, למנף את מהלכיו המדיניים ומאמציו הדיפלומטיים לטובת קידום תדמיתו הציבורית, כמו גם לשדרוג דעת הקהל הבריטית כלפי ישראל.
התרעות פיקוד העורף