בסוף השבוע האחרון ראיין דני קושמרו בערוץ 2 את מרגל האטום מרדכי ואנונו לרגל חידוש הוראת המדינה כי היא מוכנה לאפשר לו "לשוחח שיחה לא מתוכננת עם זרים במשך לא יותר מ־30 דקות". מדובר באיוולת מרושעת. "לוואנונו", הסבירה המדינה, "יש מידע חסוי והוא עשוי להפיץ אותו".



בשנת 1986 ואנונו נתפס לאחר שפרסם בחו"ל חומר שצבר במקום עבודתו, בכור בדימונה. בפרסום טען ואנונו שישראל פיתחה וצברה פצצות אטום ואחרות. התחושה הייתה שהפצצות, שהיו אמורות להבטיח את שלומה של המדינה ואזרחיה, עומדות להיות מושלכות לים, ואנה אנו באים. הושקע מאמץ יצירתי להביאו לארץ ולכלוא אותו. האיש ישב 18 שנה במאסר מבודד, שוחרר ב־2004 ונאסר עליו לצאת מן הארץ ולדבר עם זרים, בייחוד עיתונאים.



במקרה נקלעתי יום לפני השחרור ללשכתו של יחיאל חורב, ראש מלמ"ב. חורב התכוון להשאירו בארץ תחת מעקב צמוד. תסיע אותו לשדה התעופה, אמרתי לחורב, תן לו כרטיס הלוך ותשכח ממנו. חורב אמר: אתה לא מבין מה הוא עלול לגרום. השבתי: אתה לא מבין. ואנונו תקוע מאז בירושלים תחת אותו מעקב טיפשי וחסר תועלת (עם אישור כניסת פרופ' אבנר כהן הצלחתי יותר).



“הגיע הזמן שייתנו לי ללכת", אמר ואנונו לקושמרו. מבחינתו ומבחינת עורך דינו אביגדור פלדמן, אין טעם לפנות למדינה, ולכן הוא פונה ישירות לשכל הישר של הציבור בישראל. "התחתנתי לפני שלושה חודשים עם אשתי מנורווגיה", הסביר. "היא לא יכולה לחיות פה. אני גמרתי עם כל הסיפור הזה. אמרתי את זה מאה פעמים, אני רוצה שייתנו לי ללכת ולחיות עם אשתי את החיים שלי בחוץ לארץ… כתבתי כמה פעמים לשר הפנים לבטל את האזרחות שלי. אין לי קשר עם ישראל, אני לא מרגיש ישראלי. אהוד אדיב היה מרגל שהלך לסוריה וניסה לעשות פצצות (קשקוש - ר"א). רק לואנונו יש סיפור מיוחד (נכון – ר"א)".



ביום ראשון האחרון שודר בערוץ 10 סרטו החשוב של אור הלר על מסתערבי השב"כ והאופן שהארגון ניהל את מדיניות הביטחון נגד טרור ערבי־ישראלי מאז קום המדינה. בכירים מכים כיום על חטא ברוטליות מעורבת בפרנויה (ביטויים שלי, אבל זהו תיאור מדויק של נוהלי ה"עבודה" מול המגזר). אכן היו לזה הצדקות מעשיות, אבל ססמת ה"אפס פיגועים" של שב"כ הפכה למיליון נפגעי חינם. וזה בדיוק מה שקורה היום בגדה. אפס פיגועים כפקודה, עודף מוטיבציה וגיבוי אידיאולוגי של ממשלת ימין הופכים פוטנציאל לטרור. ברור שבעוד איקס שנים יקומו שומרי הסף הבאים ויקוננו על הנזק האדיר שנגרם עקב אותה מדיניות ויאשימו את מדיניות הממשלה שלה הם כפופים. הסרט של אור, כאמור, חשוב. לא משום שגילה משהו שלא ידענו על העבר, אלא כי הוא אומר משהו שכולנו יודעים על ההווה ומאותת לגבי מה שיקרה בעתיד.