בספרו המדובר "בת ברית", שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, ח"כ מייקל אורן מתאר בפרטי פרטים את העוינות חסרת התקדים שממשל אובמה הקרין כלפי ישראל מהרגע הראשון.

הוא מספר כי העוינות האישית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה תוצאה של מעשה זה או אחר של נתניהו, אלא פועל יוצא מהשקפת עולם אנטי–ישראלית מובהקת של הנשיא ברק אובמה ושל אנשיו.

אורן טוען כי בתור שגריר, הוא ראה לנכון לשקר על טיב היחסים בין ישראל וארצות הברית שאותם הוא תיאר אז כטובים מאי פעם. עם כל הכבוד לאורן ולגינונים הדיפלומטיים שלו, המרוויח הגדול של שקריו היה אובמה.
 

תומכי ישראל הרבים בקונגרס, בתקשורת ובקהילה היהודית האמריקאית התקשו להתנגד לפעולותיו העוינות של הממשל כאשר אורן - האיש שהיה אמור להכיר את טיב היחסים טוב יותר מכולם - הילל את אובמה ואנשיו ותיאר אותם כידידי אמת של ישראל.
 

אובמה התעטף בשבחים והתעקש כי לישראל מעולם לא היה חבר טוב יותר ממנו בבית הלבן, בזמן שהוא פגע במעמדה הבינלאומי והדליף פעולות סודיות שלה באופן קבוע.
 

בשנה האחרונה נתניהו שם קץ להצגה. וטוב שכך. ההחלטה שלו לחשוף את מקור היחסים העכורים בין ישראל לארצות הברית פתחה פתח לשלוש תמורות חשובות: ראשית, היא מחייבת את אובמה ותומכיו להצדיק את העוינות שלהם לחברה האמריקאית שתומכת בישראל. עמדת המגננה של הממשל מצמצמת את היכולת של אובמה לצאת לעוד מתקפות על ישראל בזמן שנותר לכהונתו.
 

שנית, המוכנות של נתניהו לחשוף בראש ובראשונה בפני הציבור בארץ כי לא ניתן לסמוך על אמריקה - לפחות לא באמון מלא - מאלצת את ישראל לראשונה להתבונן בצורה בוגרת על הזירה הבינלאומית והאזורית הדינמית, ועל יכולותיה להתמודד באופן עצמאי בעולם משתנה במהירות.

עצמאות המבט הזאת חושפת בפנינו לא רק איומים ואילוצים אלא גם הזדמנויות שלא שקלנו עד כה כי האמנו שאין צורך לעשות זאת שכן אמריקה תדאג לנו.
 

ולבסוף, ההחלטה של נתניהו לחשוף את עוינות הנשיא, השונה כל כך מתמיכת החברה האמריקאית הרחבה בישראל סללה את הדרך לשיקום היחסים על ידי הממשל הבא. בזכות האומץ המדיני של נתניהו,

הנשיא הבא ימצא ישראל עצמאית יותר ופעילה יותר שתוכל לשמש בת ברית טובה יותר מאי פעם. זאת לא משום שישראל מסתירה את הבעיות אלא משום שהיא יודעת לנווט מדיניות השומרת על ביטחונה, ובכך גם שומרת על האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית במזרח התיכון.