אמירתו המפורסמת של המחנך יאנוש קורצ'אק, "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים", היא בעצם אמירה בשבחו של התהליך.



בשונה מתחומי חיים אחרים, החינוך הוא פעולה תהליכית, ורציפותו חיונית.



האם הקפידו שרי החינוך המתחלפים של ישראל, זבולון המר ויצחק לוי הדתיים לאומיים; לימור לבנת וגדעון סער הימניים; שולמית אלוני, יוסי שריד ויולי תמיר השמאלנים, ושי פירון שהגיע ממפלגת המרכז, על רציפות התהליך? יודעת מערכת החינוך המטולטלת והמותשת משינויים ומרפורמות שלא. הלהיטות להטביע חותם על פי השייכות האידיאולוגית טאטאה בדרך כלל את האחריות המחייבת נאמנות לתהליך, ויצא שכרנו בהפסד.



100 הימים שמלאו לכהונת נפתלי בנט כשר החינוך, ושנת הלימודים שנפתחה לא מכבר, הם הזדמנות לבחון האם גם הקדנציה הזאת תזכיר את הססמה הישנה "עולם ישן עדי יסוד נחריבה", או שאנחנו ניצבים בפני שינוי לטובה. לדעתי, צניעות שר החינוך החדש, שאינו מבטל מיד, בהינף יד, את פעולות קודמיו, ובמקום זה מכיר בחשיבות התהליך, מבשרת שינוי.



אחרי שבשנים קודמות החל תהליך ההטמעה של רפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל־יסודי ו"אופק חדש" ביסודי, בנט לא תוקע מקלות בגלגלים. הוא מאמץ את הרפורמות האלה ודוחף אותן קדימה. ארבע שנים של קידום שתי הרפורמות האלה יעבירו אותן משלב הילדות על מחלותיה, לשלב הבגרות והיציבות. התהליך יושלם.



בהמשך לרפורמות בחינוך העל־יסודי והיסודי, פונה בנט לרפורמה הבאה והמתבקשת בחינוך התת־יסודי, כלומר בגני הילדים. שר החינוך צודק בהבחנתו, שבגני הילדים העמוסים להתפקע והדלים במשאבים הולכת ותופחת הבעיה המרכזית. בצפיפות הזאת ובמחסור הכרוני בכוח האדם המקצועי והמסייע בגנים, קשה להביא את פוטנציאל ההתפתחות של הילדים לביטוי מלא. למעשה, בנתונים האלה אין הדבר אפשרי. בנט מתניע תהליך נכון, נותר לקוות שגם הוא יושלם.



הישג נוסף ראוי לציון של בנט הוא הצלחתו למנוע קיצוץ בתקציבי החינוך, ובמקום זה להגדילו בתקציב נוסף. בנקודת הפתיחה הזאת השאלה המתבקשת היא: מהו היעד החדש שאליו אמור השר בנט להצעיד את מערכת החינוך?



היעד הבא צריך להיות הפיכת בתי הספר לבתי חינוך - חיזוק החינוך הערכי באמצעות הפניית התלמידים למשימות חברתיות ולשליחות קהילתית. בניית דור העתיד, לא רק כלמדנים השואפים להצטיין אלא גם כאזרחים מעורבים ואכפתיים. מערכת החינוך צריכה לפרוס בפני בתי הספר קשת רחבה של אפשרויות לכך: התנדבויות בבתי חולים ובבתי נזקקים, עם קשישים ועם ילדים מתקשים, בתחומי איכות הסביבה ואהבת הארץ ועוד ועוד. ימצא כל תלמיד את נתיב המעורבות החברתית הקרוב ללבו ויתחנך לאחריות, לאכפתיות ולחשיבה במונחי כלל ולא רק פרט.



הוספת הממד הערכי לממד הלימודי במערכת החינוך היא המפתח להישגים ולמצוינות, והיא שצריכה להיות משימתו המרכזית של השר בנט. בשלה השעה ונוצרו התנאים להוציא אל הדרך את התהליך החשוב והמשפיע מכולם. 



הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק, בעבר כיהן כמנכ"ל משרד החינוך