מפלגת העבודה - המחנה הציוני - היא תנועה שהקימה את מדינת ישראל, והיא מהווה אלטרנטיבה לשלטון. תנועה שערכים כגון מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, חברה משגשגת וכלכלה צודקת, חינוך ותרבות לכל, ביטחון, שלום ושוויון - הם ערכי היסוד שלה.

צה”ל כצבא העם וגיוס משמעותי של גברים ונשים מאז ומעולם היו אבני יסוד בדרכה של העבודה. לאור ערכים אלו, המהווים מסגרת־על רעיונית של המפלגה, ניתן לפתור את הסוגיות המרכזיות ביותר במדינה. אלא שישנם חברי מפלגה שעבורם ערכי היסוד של התנועה הם המלצה בלבד. יש חברים המבטאים תמיכה בעמדות פוסט־ציוניות, ואף קיצוניות יותר, המנוגדות לערכי היסוד של העבודה. ישנם חברים המביעים תמיכה בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, תומכים בזכות השיבה, ואף מאשימים את מערכת החינוך ב”ציונות יתר”. 
מפלגת העבודה לדורותיה ראתה בעלייה ובקליטה משימה לאומית מרכזית ותמכה לאורך כל הדרך במאבקם של יהודי ברית המועצות, יהודי אתיופיה וכלל יהודי התפוצות. יש חברים המטילים ספק בחשיבות המאמץ הגדול בריכוז יהודי התפוצות בישראל. בנוסף, נשמעות התקפות חוזרות ונשנות על ההתיישבות הכפרית, החקלאות, מושבים וקיבוצים. התבטאויות קיצוניות ומיותרות מחזקות את הדימוי המוטעה של המחנה הציוני בקרב חלק משמעותי בציבור הממקם את המפלגה שמאלה יותר מאשר מיקומה האמיתי, הסמוך למרכז המפה הפוליטית. 
נבחרי ציבור מטעם המחנה הציוני מחויבים לדרכה של העבודה. קיימות תופעות של פריצת גדר ואנרכיה אידיאולוגית, תהליך שאם לא ייבלם עלול להפוך את המפלגה לסופרמרקט רעיוני ולחסרת חוט שדרה פוליטי. עם דעות כאלה, לא מנצחים בחירות ולא מרכיבים ממשלה. 

כדי להפוך לאלטרנטיבה אמיתית למחנה הלאומי, על המחנה הציוני להציג קו פוליטי ואידיאולוגי אחיד ובהיר. המחנה הציוני משמעו התיישבות בפריפריה, בנגב ובגליל, טיפוח החקלאות, חתירה לביטחון, שוויון ושלום, חינוך לפלורליזם ולסובלנות וגם לציונות ולאהבת הארץ. המחנה הציוני פירושו צדק חברתי אמיתי. הוא לא מייצר מאבקים מדומיינים בין עיירות הפיתוח להתיישבות הכפרית. למחנה הציוני ברור שהמגזר הכפרי אינו הבעיה, אלא חלק מהפתרון.

ההרכב האנושי המגוון של המחנה הציוני מחייב עריכת דיון נוקב על המסגרת האידיאולוגית של המפלגה כדי לעדכן את תעודת הזהות שלה ולהדגיש את גבולותיה. אין הכוונה לסתימת פיות, אלא לחידוד העובדה שלהיות חבר במחנה הציוני - זו זכות. זאת המפלגה של בן־גוריון, רבין ואחרים. עם הזכות באה החובה לנהוג באחריות ובכבוד בערכי היסוד של המפלגה. 
ממשלות הימין מקדמות בשנים האחרונות תנופת בנייה חסרת תקדים ביהודה ושומרון ומאיימות על מימוש הרעיון של שתי מדינות לשני עמים, אופציה הנדרשת כדי להבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על כן, מה שמוטל על הכף בשנים הקרובות הוא גורלה של ישראל. עלינו להיות חזקים וצודקים. 
למחנה הציוני היכולת והחובה הלאומית להפוך למפלגת שלטון, כדי להטות את הגה המדינה לכיוון הרצוי ולמנוע את התרסקותה. לשם כך, עלינו לזכור מאין באנו ולאן אנו הולכים ולהבהיר את הקווים האידיאולוגיים של המחנה. 
העבודה והמחנה הציוני ימשיכו להניף שני דגלים: חברתי־כלכלי ומדיני־ביטחוני. עלינו ליישר שורות ולדבר בקול חד ובהיר, להפסיק לפעול כיחידים ולהפוך לקבוצה לוחמת, קבוצה נחושה שפועלת בערבות הדדית למימוש מטרותיה. לטובת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לטובת כל אחד מאזרחיה ולעתיד ילדינו ונכדינו, עלינו לזכור מה מוטל על הכף, להבין את גודל השעה ולחזור למקומנו הנכון, “לחזור לעבודה!”. זה אפשרי, זה בנפשנו. 
הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני