האמת היא שרציתי ללכלך כאן שני עמודים על הטוטו־ווינר, המפעל הציוני שמממן בין השאר את מאווייו של היו"ר ירום הודו, צחי פישביין. הוא כועס על ועדת הביקורת בטוטו, שקצת קיצצה לו את כנפי הבזבוז המטורף של כספי ציבור. שרת הספורט כבר לא סופרת אותו; או שהיא משגרת פמפלטים הזויים, או שהיא מעבירה את הנחיותיה ישירות למנכ"ל איציק לארי. צחי היקר, תרתי משמע, פשוט מיותר שם בארגון. אבל כמו כל מינוי ציבורי בארץ, הוא דבוק לכיסא עם קרייזי־גלו, ומחפש על מי להעמיס את הוצאות הדלק, האירוח והטיסות. באסה, מסכן נורא. 


אבל אז התחילו הפיגועים ביותר מדי יישובים, וקיבלתי דז'ה וו מטורף ליותר מדי תקופות כאלה בעבר. וכל זה בגלל שכמה פסיכים רוצים לטייל בהר הבית. בא להם, נו מה תעשה? אז מה אם מרן עובדיה יוסף פסק שהמקום לא בשבילנו, היאהוד - "כי אנחנו טמאי מתים", כך הסביר לי הרב'ה הפרטי שלי. שאלתי מה הסוגיה הזו שפסק עליה מרן, אז הוא ענה לי "תחשוב שאתה כהן". אבל אני ממש לא, אני בקושי ישרואל, מה אתה רוצה מהחיים שלי? "תחשוב טוב, יהיה טוב. לצורך הסוגיה של הר הבית, כולנו כהנים, אז אין לנו מה לחפש שם. וזה פסק גדול הדור. אבל כל האשכנזים שלך הרי לא סופרים את מרן, אז תראה מה אתם עושים". התחלת עם השטויות? מה קרה, אתה שוב בצום שרק אתה יודע עליו? "לא. תתפלא אני עכשיו על כביש 6, חוזר מחיפה. תקשיב לי, בכל גשר ניידת, אבל אני לא מרגיש בטוח בגלל העבודות בכביש". בסדר, אין לי סבלנות אליך. סע לאט והישמר מאבנים. 


הבנתי שהניידות זה פארטייה. אין מספיק שוטרים, אז הביאו את כל המטה לשטח. אתה יודע הפקידים והתובעים. כמו בימי בחירות לאגם הדרעק, נותנים להם קראבין, ואומרים להם תעשו בכאילו, כדי להפחיד את השבאב. כמו דמויות הקרטון של חייל עם נשק בגבול הצפון. חיזבאללה דופקים על זה סטנד־אפ באמהרית עתיקה. 


חשבתי על מה שאמר הרב'ה. כל מיני טיפוסים מפחידים, כמו מוטי יוגב, סוג של דייר מזדמן באגם הדרעק, מעצבים לנו כאן את היומיום הקטלני. אפשר לחשוש מזה, אבל לא חייבים. יוגב זה מטרד זמני, גם רה"מ מבין את זה, הרבה יותר טוב ממני. ובכלל הסלוגן החדש זה "לשנוא ערבים זה לא גזענות - זה ערכים". כן, רבותי, כך אנחנו מזמינים את בני הדודים לשולחן המו"מ מחדש. רגע, ביבי הזמין את אבו מאזן בנאומו בעצרת האו"ם? או ששוב אני הוזה? ומתי הייתה ההזמנה הזאת? לפני שבוע? וואו, איך שהזמן רץ. לפני שבוע עשינו שלום בעדנא דרתחא בניו יורק, ופתאום מלחמה. לא, בעצם לא מלחמה, מבצע. מלחמה זה של הביוקר, צריך לפצות יותר מדי גופים. מבצע זה של הבזול כמו רמי לוי, ארבעה־חמישה מיליארד תוספת לתקציב הביטחון, וזהו. נגמר. 

אז השבאב הרצחני מוכן למות בגלל המהלכים על הר הבית, ואני בכלל לא. באופן עקרוני, אני נגד למות בשביל עתיקות, ושחזור של מלכות יהודה בבית היהודי מעניין אותי בערך כמו יציאת בוקר, אולי פחות. אני רק לא רוצה שאנשים יידקרו ו/או יירו. לגיטימי, לא? 
 

***

כיפוש באסקפיזם מוחלט למצב, אני קצת הרבה מודאג. "אני יוצאת הערב, מאמי". וואללה? לאן הולכת? זה לא מצב לצאת, כפרה, אני לא בנוי להיות אלמן עכשיו, וגם איכילוב עושה לי רע, את יודעת. "לא, בקטנה אנחנו קופצות ל'אברקסס'. אני יודעת לדאוג לעצמי. אני שמחה שאתה דואג לי". 


כן, מאז שליאת אוחנה מקריית גת הסתערה בידיים חשופות על מחבל חמוש שפרץ לדירתה, הצדקת שלי באקסטזה. בעיקר כאשר אמרתי לה שמרוקאיות הן חתולות הרעם שלא פוחדות מאף אחד. רק אל תיכנס להן לבית בהפתעה אחרי שהן העבירו סמרטוט. מחבל, לא מחבל, שיהיה סדר בבלגן. "אז מה, מאמי, אנחנו כבר לא אלף שנה פיגור אחריכם, האירופים?". לא, כבר הורדתי לך ל־500, ועכשיו אחרי הגב' אוחנה מקריית גת, ניכיתי עוד 100 שנה מהפער. סחתיקה, רק אל תתלהבי יותר מדי, הא? 


בניגוד לצדקת, בתי הבכורה פוצו לקתה בהיסטריה קלה. "אוף אבא, אני בהיסטריה מהמצב. זה כבר הגיע ליפו". רגע, מה קרה? אפילו לא ירד כאן טיל אחד, ואת גרה בתל אביב, הפרעות יגיעו רק בשבוע הבא לצפון תל אביב, יש לי מקורות בפלג הצפוני של חמאס ובפלג הדרומי של הפת"ח. בג'בהת א־נוסרה אני עוד חלש, תני לי זמן לבנות יחסים. 


"אבא, די כבר. אני פוחדת לצאת מהבית". 


זה טוב זה, כתבתי לה, הכי טוב בבית. אבל בראש עפה לי תמונה, שהבת שלי זו לא ליאת אוחנה. אם בא לה מוחראבין הביתה, זה לא טוב. אז נזכרתי ברב'ה וכתבתי לה "תחשבי טוב, יהיה טוב". ומאז היא לא מדברת איתי. אולי הקשיבה לי, התחילה לצפות ב"יצאת צדיק" ונרדמה. חיים הכט, מה הקטע בנאדם? אתה מתעקש להוכיח לנו באותות ובמופתים שאנחנו עם דרעק? שלא הפסקנו לגנוב ולעשוק מאז עגל הזהב? אנחנו יודעים. אבל די כבר עם התנורים, המזגנים, דודי השמש, האופניים עם המנוע החשמלי וכל השטויות שאתה מתעלק עליהן. די, בנאדם, די. תתעסק בדברים רציניים. 


הנה למשל שר הרווחה חיים כץ. כן, כן, חיימק'ה מהתעשייה האווירית, שהוא מפקד הרווחה שלנו, מחכה להנחיות מהממשלה. רגע, הוא לא חבר בממשלה? ממי הוא רוצה הנחיות? ממחלקת התברואה באגם המצחין והמרקיב? מאיתנו, הציבור שמתעב אותו ואת חבריו? זו אשמתנו שהוא לא חבר בקיבינימט הביטחוני, או הקיבינימט המדיני־ביטחוני? אז הוא מחכה להנחיות בשכר של יותר מ־50 אלף שקל בחודש, פלוס לשכה, רכב שרד, יועצים כמו זבל. 


והמיניסטר לתיירות, יריב לוין, גם לא יודע מה לעשות. זה חנון הלוין הזה, אבל אם אני בוחן את השפעת החנונים על ההיסטוריה היהודית, אני קצת בבהלה. אז בינתיים, בעוד הוא מחכה להנחיות, הוא רוצה לשלול את הזכויות האזרחיות מ־22 אלף ערביי יפו. מצא עם מי להתעסק, החנון. הם חיים כאן 1,500 שנה, הוא רוצה לשלול להם. הוא כבר שלל את הזכויות לרוצחי משפחת דוואבשה מכפר דומא? הוא כבר שלל לכל מי שרצח כאן ערבים והורשע, איזו זכות כלשהי? את הבתים של רוצחי הנער מוחמד אבו חדיר הוא כבר דאג שיהרסו? את המתנחלים שמכים, יורקים ומשליכים אבנים על כוחות הביטחון, כשהם באים לפנות את בתי דריינוף גזונטהייט, הוא כבר דאג שיעמידו לדין? עם יפו הוא רוצה להתחיל, החנון? וואללה יופי. אני אוהב לאכול שם כל החיים, שימצא מקום אחר לאג'נדה. 


בכלל, כל קולקציית האפסים הזאת מאגם הדרעק, שחיה בקמפיין בחירות אינסופי ומשתמשת בדם החללים היהודים כאמצעי לכבישים עוקפים, מגעילה עד כדי בחילה. הורים נרצחים ומותירים יתומים, אבל קולקציית האפסים מתרגמת את זה מיד לנדל"ן - עוד לפני שהחללים מובאים למנוחות. עוד לבנות, עוד לסלול. כבישים רק ליהודים, ממש יאהבו את זה באיחוד האירופי, שטרוד במיליוני מוסלמים שמגיעים מאזור קרבות בסוריה - ונוספים למאות מיליוני מוסלמים שכבר חיים ב־49 מדינות אירופה. 


***
"תנו לצה"ל לנצח", צורחים כל דיירי אגם הדרעק, מהפלגים הימניים. אבל מצד שני, הלוחמים החשובים ביותר בכוחות הביטחון הם היועמ"שים של המפקדים הבכירים. הם שומרים עליהם לפני כל ירי של פגז. האמריקאים מורידים בית חולים של רופאים ללא גבולות בקונדוז, מבקשים סליחה על הרג של 22 צדיקים, שהגיעו לאתר הזה כדי לטפל בפליטים, ויאללה משגרים את המל"ט הבא. אצלנו מכינים את ההגנה עוד לפני התביעה. ובואו לא נזכיר כאן את הלוחמים החפ"שים. להם אין עו"ד צמוד שיגן עליהם. הם הולכים לכלא משום שלא הקפידו על הוראות פתיחה באש על מחבל קטין, שזרק עליהם בקת"ב - אבל לא היה חמוש. רגע, אנחנו במלחמה או לא? תלוי את מי שואלים. 


אם שואלים פוליטיקאים, זו בעיה. הם חלשים בלומר אמת. בליכוד מתגאים בנתניהו הביטחוניסט, ששומר על ממוצע נמוך של חללים בפח"ע. בין השנים

2009־2014 נהרגו בקדנציה 94 איש בשש שנים, ממוצע של 15 לשנה. בקדנציה הראשונה שלו בשנים 1996־1999, נהרגו 113 איש, ממוצע של 32 לשנה. אז הראיס משתפר מאוד, וכן הוא מר ביטחון, רק חבל שלא כל כך בטוח לנו. 


מצד שני, בשנת 2015 נהרגו כבר 269 בני אדם בכבישים, 18 בשבועיים האחרונים. ושום דייר באגם הדרעק לא צפצף בכיוון, אולי משום שישראל כץ אחרי קיצור קיבה, ולא רוצים לצער אותו יותר אחרי ההתנתקות מהבורקס. בשלוש השנים האחרונות ממוצע ההרוגים בכבישים עולה בהתמדה (בשנת 2014 נהרגו 310 בני אדם), בעוד במדינות אירופה הממוצע הקטלני ירד בשנים אלה. אז באמת שהכל זה פרופורציות. 


מצד שלישי, איך טיפוסים משיחיים כמו איילת שקד, נפתלי בנט, אורי אריאל (איך חיסל את כל החקלאות בחצי שנה? גאון) ומוטי יוגב יעשו הון פוליטי וירקדו על הדם של החללים בכבישים? מה, הם ידרשו בפאתוס גדרות הפרדה סופחות בין הנתיבים? מה פתאום. הם עסוקים עכשיו בבניין איו"ש. מה שקורה בתחומי הקו הירוק זה לא הציבור שלהם, זה לא ציבור הבוחרים שלהם. 


ובנוסף לכך, בחוק ההסדרים טיפול מונע בקטל בכבישים ממש לא קיים. כי אין כסף לכל: אי אפשר גם לממן חניוקים בטלנים, גם לסלול כבישים עוקפים וגם לבנות וילות ענקיות על כל גבעה שסיפחנו מפלסטינים, ואנחנו משלמים על הסיפוח בדם. תבינו, אין כסף, כי נגמר הקטיף.

***

זהו, כיפוש חזרה מאושרת מהבילוי, ואני יכול להשתחרר מתפקיד הבייביסיטר. הייתי לחוץ מהמשימה, כי גיא קלט מיד שאבא היסטרי מהג'וב שהוטל עליו. שים ראש ולך לישון, אבל מיד. 


"לא רוצה לישון. איפה אמא?". 


אמא בחדר השני, עובדת.


"רוצה לראות". 


טוב שאתה רוצה, לך לישון ואם תתנהג יפה, אקח אותך ללונה פארק בשבת. 


"לא רוצה, רוצה את אמא". 


נו, נו גיא, אבא כועס. 


"נו, נו אבא, איפה אמא?". 


טוב, תקשיב לי טוב, אם אתה לא שם ראש במיטה, מחר אתה ואמא על הטיסה הראשונה של אירופלוט למוסקבה, הבנת? 


הוא לא הבין, אבל הוא התפוצץ מצחוק. "אבא יישן כאן". סבבה, אבא נשכב על המיטה לידו, הקשיב איך הוא מוצץ את אגודלו, ונרדם מאושר. הילד הזה שמח כי הוא כבר שבה את שני הוריו, ובמוחו המפותח הוא כבר הפנים את זה. רק שלא יעבור לי אינתיפאדה כאן.


אז כיפוש שתתה חצי למברוסקו. בשביל הלימונדה הזאת היא יצאה לבילוי בבר. כשאני יצאתי לבלות לפני שלוש שנים זה היה נגמר בחצי בקבוק ערק, לא כולל הקפצות. היום אני מקפיץ סודה, ורק משום שאהרל'ה אוהב אותי הוא מוסיף לי לימונדה. אבל שמחתי שהיא חזרה ואפשרה להוריד כוננות, לא צריך לדרוך את הצבא ותהיה מי שתכין לי קפה עם עוגה בבוקר. כן, לזה דאגתי. מה היה קורה אם הייתה נופלת למארב של מחבלים בדרום העיר, או של ארגון פשע כמו לה פמיליה?


מי היה מכין לי קפה בבוקר, מירי רפש? אהבתי את הודעת הגינוי שלה, משהו עם עקירת שורשים רקובים, או שטות אחרת. היא בטח חלמה על הקפה של סבתא סולטנה כשחיברה את הפמפלט המטומטם הזה. הגברת עסוקה במקורות המימון של סחנין, שמגיעים מעזמי בשארה בקטאר. מדוע היא לא בודקת את מקורות המימון של לה פמיליה? הא, זו בעיה, כי הם בטח תומכים בה בפריימריז במרכז הליכוד, ומירי מספיק חכמה כדי לא לבגוד בבסיס האוהדים שלה. היא למדה את הטעויות שעשתה קודמתה בתפקיד.


אין שום סיכוי שיקרה משהו בומבסטי מהתקיפה של יורי טאליבן, מראשי האולטראס של הפועל ת"א. אולי איזו עסקת טיעון מגוחכת, של חשוד זה או אחר. שום גורם אכיפה שאמור לפרק ארגון כזה כמו משטרה ו/או שב"כ לא יתאמץ לעשות מעשה. כי פרט להיותו ארגון פשע, לה פמיליה הוא ארגון פוליטי המרושת בתומכים ובחברים בכל רחבי הארץ. אולי, אם חברי הארגון יגרמו לאירוע רב־נפגעים, יתקיים דיון בעניינם, ותשוגר אזהרה. אולי. 

אם בכדורגל וספיחיו עסקינן, אז מחר אנחנו מארחים את קפריסין. אני פסימי כרגיל, כי אנחנו חייבים לנצח, כדי לשרוד בתמונת המאבק על המקום השלישי בבית. ואם אנחנו חייבים לנצח, אז כנראה שלא ננצח. כי 45 שנה אנחנו לא מנצחים, כשאנחנו חייבים. 


מעניין איזה יחס הימורים למשחק יקבע לזה הווינר של פישביין. בטוח שבהימורים הבלתי חוקיים היחס לטובת המהמר יהיה טוב ב־30%, וזו לא הסיבה היחידה לכך שהבלתי חוקיים מכניסים פי חמישה מהווינר. אבל יהיו כמה ילדים טיפשים, שכבר מכורים לרגש שבהימור, שישימו את כספם בווינר. 


בגדול, הווינר מכין את הנערים ל"בטים" כאשר יגדלו. שם הם נחשפים לעולם ומלואו בתחום. ואז, כאשר הם "שבורים" לגמרי, ושום בנק הימורים לא נותן להם אשראי, הם מגיעים עם הפרוטות האחרונות לווינר. כן, הטוטו חי רק מה"שבורים". אז צחי'לה, השבוע היו לי קצת נושאים חשובים יותר ממך. אבל אני מבטיח שאם תיגמר המיני־אינתיפאדה השבוע, בשבוע הבא יהיה לי זמן להתרכז רק בך.


שיהיה סופ"ש בטוח לכולנו. הלוואי. 

tguvot@sofhashavua.co.il