השבוע חלה מהפכה בדיני העונשין של מדינת ישראל. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק לשינויים במדרג עבירות הרצח וההמתה. ההצעה תונח על שולחן הכנסת, ויש לצפות שהכנסת תאשר אותה כחקיקה ראשית במהלך כהונתה הנוכחית.
בסדרות המתח ההוליוודיות, אלו המתארות משפטים של עבריינים כבדים ומציגות את עורכי דינם הרטוריקנים והדמגוגיים ומושבעים רגשניים, אנו נחשפים לדרגות השונות של רצח: פעם זה רצח מדרגה ראשונה ופעם זה רצח מדרגה שנייה. בישראל קיימות בחוק הנוכחי שלוש עבירות כלליות של המתה: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. ועדיין, רצח הוא רצח ולא חשובים נסיבותיו ומניעיו. בחיים האמיתיים בארץ, הדרמות שהתחוללו בבתי המשפט יצרו לעתים תחושה שעבירת הרצח בדין הישראלי היא כללית מדי וסתמית מדי. לעתים הרשעות של נאשמים ברצח הותירו תחושה לא נוחה, שכן אין דינו של מי שרצח את שכניו על רקע לאומני או גזעני, או על רקע כבוד המשפחה, כדינו של חייל שרצח את אביו משום שהתעלל בבני משפחתו באכזריות במשך שנים רבות.
עבירת הרצח בדין הישראלי, הנקובה בסעיף 300 לחוק העונשין משנת 1977, מבוססת על הפקודה המנדטורית הבריטית משנת 1936, שהוחלה על ארץ ישראל לאחר כיבושה על ידי הצבא הבריטי בראשית המאה הקודמת. אף שחלו בו במהלך השנים שינויים קלים, זה עדיין אותו דין מלפני כמעט 80 שנה. אחד השינויים שהוספו לחוק על ידי הכנסת, למשל, הוא עונש מאסר עולם חובה למי שמורשע בעבירת רצח. המחוקק לא הותיר שיקול דעת לשופטים בעניין זה, ולא אחת שופטים שגזרו עונש מאסר עולם על רוצח העירו, באגב אורחא, שאילו בידם היה הדבר הם לא בהכרח היו מטילים על המורשע עונש זה, וזאת בשל הנסיבות המיוחדות של אותו תיק רצח שנדון בפניהם.
כאמור, במהלך השנים עלתה התחושה, הן בציבור והן בקרב השופטים, שיש צורך ברפורמה מקיפה בנושא עבירת הרצח. שכן, רצח אחד אינו בהכרח דומה למשנהו. גם בעבירות רצח קיים מדרג, והמעשים שונים אלו מאלו, הן בכוונה ובמניע, הן באכזריות והן בנסיבות הרצח ובזהותם של מבצעי הרצח או הנרצחים. גם בית המשפט העליון נדרש פעמים אחדות לשאלת מדרג עבירות הרצח. בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון (ביטון נגד מדינת ישראל מ־2006) העיר נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, כי הגיעה העת לערוך רפורמה ושינויים בעבירות הרצח וההמתה בדין הישראלי.
# # #
ב־2007 הקים שר המשפטים באותה עת, פרופ' דניאל פרידמן, ועדה מקצועית בראשות הפרופ' מרדכי קרמניצר, משפטן ידוע ומוערך בתחום המשפט הפלילי. הוועדה התבקשה בכתב המינוי שלה "לבחון אפשרות יצירת מדרג ענישה ראוי בין עבירת הרצח לעבירת ההריגה, תוך בחינת הצורך בשינוי יסודות עבירות אלה ובהתאם לכך גם השינוי במדרג העונשים הקבועים לצדן". שנים אחדות ישבה הוועדה על המדוכה, וב־2011 הגישה את הדוח היסודי והמקיף שלה שכלל שינוי מהותי בסעיפי הרצח וההמתה בחוק העונשין שלנו. בדברי המבוא כתבו חברי הוועדה כי הדוח מבוסס בין היתר על "היחס המיוחד לערך של חיי אדם וקדושת חיי אדם - על האיסורים לשקף את החשיבות של הערכים הללו".
בדברי ההסבר לתיקון המוצע לחוק החדש נאמר כי "הקושי שמעוררת עבירת הרצח הוא היותה רחבה יתר על המידה מחד גיסא וצרה יתר על המידה מאידך גיסא. העבירה כפי שהיא קיימת ומפורשת כיום אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה, וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה. ומנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי לתייגם כרצח".
על פי הצעת החוק שאושרה השבוע בוועדת השרים, עבירת הרצח צריכה להתאפיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. בהצעה קיימת הבחנה בין עבירת רצח בסיסית לרצח בנסיבות מחמירות. העונש המרבי לעבירת רצח בסיסית יהיה מאסר עולם, ולשופטים היושבים בדין יינתן סוג של שיקול דעת בעת גזירת העונש, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה הנדון בפניהם. עבירת רצח בנסיבות מחמירות, על פי ההצעה, תהיה הדרגה הגבוהה יותר של רצח, והעונש בצדה יהיה זהה למצב כיום, כלומר מאסר עולם חובה ללא שיקול דעת של השופט.
בנוסף לכך הומלץ בהצעת החוק לבטל את עבירת ההריגה הקיימת בחוק כיום, ולקבוע תחתיה שתי עבירות עיקריות: "המתה באחריות מופחתת", שהעונש בצדה הוא 20 שנות מאסר ו"המתה בקלות דעת", שעונשה יהיה תשע שנות מאסר. העונש בעבירות אלה לא יהיה מנדטורי. מדובר בעונש מקסימלי והשופט אינו חייב להטילו על המורשע, אלא לפעול לפי שיקול דעתו. כמו כן מבקשת הצעת החוק להוסיף עבירה נוספת: "גרימת מוות בהתרשלות רבתי", שהעונש בצדה יהיה חמש שנות מאסר. זו תהווה דרגת ביניים בין עבירה של המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות. עוד על פי החוק החדש: בסוגיית החולה הנוטה למות, עבירה של המתה בעקבות בקשת הקורבן להמיתו תגרור עונש של עד חמש שנות מאסר, ושוב לפי שיקול הדעת של השופט ותוך התחשבות בנסיבות העניין.
# # #
הצעת החוק קודמה בכנסת הקודמת על ידי שרת המשפטים ציפי לבני והובאה כאמור השבוע לוועדת השרים על ידי השרה איילת שקד. יש המנסים לקשור בין עיתוי אישור הצעת החוק בממשלה למצב הביטחוני המידרדר ולסכינאות המשתוללת ברחובות, וטוענים שהצעה זו קודמה כעת כדי להחמיר בדינם של מחבלים וטרוריסטים המבצעים או המנסים לבצע מעשי רצח בנסיבות מחמירות.
אינני חושב שהמניע הפוליטי הוא זה שהניע את השרה שקד להציג את החוק ולקדם אותו דווקא השבוע. מדובר בתיקון חשוב, מתבקש וחיוני, שהיה מתקבל על ידי כל ממשלה, וטוב שכך.