לחודש נובמבר מקום חשוב בתולדות ישראל המודרנית. שורה של אירועים דרמטיים והחלטות חשובות שהתרחשו בחודש זה במאה השנים האחרונות השפיעו מהותית על גורל העם היהודי ועל ישראל.



הראשון שהתייחס לחשיבות חודש נובמבר וכתב על כך מכתב ל"ג'ואיש כרוניקל" הלונדוני ב־28 בנובמבר 1980 היה השגריר דאז בלונדון, שלמה ארגוב ז"ל.
 

אבן הדרך הראשונה היתה הצהרת בלפור מ־2 בנובמבר 1917, שבה בריטניה הביעה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. התעמולה הערבית מפיצה את השקר שההכרה בישראל והקמתה הן פיצוי ששילמו האירופים ליהודים בגלל אחריותם לשואה. היום, יותר מתמיד, עלינו להזכיר שמדינת ישראל קמה לא כתוצאה מהשואה ולא מכוח החלטת כ"ט בנובמבר, אלא בזכות המאבק של התנועה הציונית להגדרה עצמית של העם היהודי במולדתו ההיסטורית ובזכות עמידתו של היישוב היהודי.
 
הצהרת בלפור הובילה להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947. ההחלטה ההיסטורית הזאת התייחסה להקמת שתי מדינות בפלשתינה. מנהיגי התנועה הציונית הסכימו לפשרה. המנהיגות הערבית דחתה אותה ויזמה מלחמת חורמה נגד היישוב היהודי. הסרבנות הפלסטינית ממשיכה גם היום עם סירוב הפלסטינים להכיר במדינת הלאום היהודית.
 
מאז כ"ט בנובמבר, האו"ם וסוכנויותיו הפכו לבמה בינלאומית עוינת המעבירה מדי שנה החלטות אנטי־ישראליות. האו"ם, הנשלט על ידי הגוש הערבי, הפך את ה־29 בנובמבר ליום הבינלאומי למען העם הפלסטיני. ביום זה האו"ם מאמץ מדי שנה שורה של החלטות אנטי־ישראליות. כך העביר ב־10 בנובמבר 1975 את ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. ישראל וידידיה נזקקו לשנים של פעילות ומאמצים כדי להביא לביטולה.
 
אחת ההחלטות הבודדות של האו"ם הנחשבת להצלחה דיפלומטית ישראלית היא החלטת מועצת הביטחון 242 מ־22 בנובמבר 1967, למחרת מלחמת ששת הימים. החלטה מחייבת זו, שאומצה מחדש אחרי מלחמת יום כיפור, מהווה עד היום מסמך יסוד לפתרון הסכסוך. היא מדברת על נסיגת כוחות ישראל משטחים (ולא מהשטחים) שנכבשו על ידי צה"ל, לגבולות בטוחים ומוכרים. היא גם מגדירה את האמצעי לפתרון הסכסוך: משא ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים. סאדאת הסכים לאמץ את רוח ההחלטה ולבקר בישראל ב־19 בנובמבר 1977 ולעשות שלום עם ישראל.
 
שאיפתה של ישראל לשלום באה לידי ביטוי גם בהסכם עם ירדן. רצח רבין ב־4 בנובמבר 1995 שנועד לשים קץ למדיניות השלום של ישראל לא צלח. העם בישראל ממשיך לראות בשלום היעד המרכזי, וזאת למרות גלי הטרור הפלסטיני ולמרות הניסיונות להחרים, לבודד ולהטיל סנקציות על ישראל (BDS).
 
עיניה של ישראל גם נשואות בדאגה למצבם של יהודי אירופה. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית באנטישמיות. יהודים נרצחו בטולוז, בפריז, בבריסל ובקופנהגן על ידי קיצונים מוסלמים. הגל הזה מזכיר את אירועי ליל הבדולח, ב־9 בנובמבר 1938.
 
אירועי "יום השישי השחור" של צרפת ב־13 בנובמבר 2015 שבהם טבחו מוסלמים קנאים בעשרות פריזאים חפים מפשע ייכנסו להיסטוריה של צרפת ושל אירופה. יש לקוות שאירופה תתעורר ותילחם בסכנות האסלאמיסטיות. טוב יעשו האירופים גם אם יתרכזו במלחמה בארגוני הטרור המוסלמיים במקום להתעסק בסימון מוצרים מהשטחים. ישראל, הנמצאת בחזית המאבק באסלאם הקיצוני, היא בעלת ברית של העולם החופשי במלחמתו בטרור וראויה לעידוד ולתמיכה על עמידתה האמיצה מול הגורמים המאיימים על שלום העולם.