בביקורו בארה"ב הנשיא ראובן ריבלין התנהג, דיבר והגיב כמו נשיא העם היהודי. בכל אירוע שבו השתתף, בכל נאום שנשא, הורגש מאמץ מצדו לייצג לא רק את העם בציון אלא גם את הקהילה הפורחת בארה"ב. ריבלין עשה זאת בהצלחה, ובאופן שעורר לעתים רושם כי הוא שכח שנבחר לכהונת הנשיאות בהצבעה בכנסת ולא בהצבעה בקרב יהודי ארה"ב.
"ריבלין מתאים יותר להיות נשיא יהודי אמריקה", אמר ראש ארגון יהודי מרכזי שיצא מאירוע בהשתתפות הנשיא ורבנים מכל שלושת הזרמים הדתיים ביהדות ארה"ב, שהתקיים בניו יורק ביום שישי שעבר. "מחזה של נשיא מדינת ישראל יושב לצדם של נשיא התנועה הרפורמית ושל רב קונסרבטיבי בכיר ומרעיף עליהם שבחים ומחמאות, לא יכול להתקיים בישראל, ואני מאוד מכבד את הנשיא על כך. ריבלין העניק לחג החנוכה השנה אור מיוחד ליהודי אמריקה".
האירוע עם הרבנים, שאותו סיכם ריבלין בהצהרה החגיגית "כולנו משפחה אחת", ייזכר כמסר של הכרה, לפחות להלכה אם לא למעשה, ברבני שני הזרמים הלא אורתודוקסיים.
אלה שביקרו את נוכחותו של ריבלין בכנס השלום שארגן עיתון "הארץ" והתלוננו על שנאם באירוע שבין נותני החסות שלו היו הקרן החדשה לישראל ושוברים שתיקה, הם אלה שפשוט אינם מודעים להרכבה של יהדות אמריקה ואינם מעודכנים בהלכי הרוח ובסולם העדיפויות של הציבור היהודי. חמור מזה, הם אינם מכירים במונח פלורליזם, בסיס הקיום המשותף והמפויס בין הזרמים בקהילה.
נוכחותו של הנשיא בכנס הייתה ביטוי להכרה ולהבנה שמאות המשתתפים ייצגו את הרוב הגדול בקרב יהודי ארה"ב - רוב ליברלי, פרוגרסיבי, אוהב מעורבות. זהו הרוב בקהילה שגורס כי חלק גדול מהאשמה לקיפאון בתהליך המדיני מוטל על ישראל. זהו רוב שאינו אוהב את הממשלה הימנית־דתית בירושלים ומוטרד מיוזמות וממהלכים חוקתיים שנראים לו אנטי־דמוקרטיים. וזהו רוב שחרק שיניים בכעס כשראש הממשלה בנימין נתניהו עלב בנשיא ברק אובמה.
אם נחוצה עדיין הוכחה להיקפו של הרוב הליברלי, לעוצמתו ולהשפעתו בקהילה, כדאי לזכור שמקרבו הצביעו בעד אובמה בשתי מערכות בחירות לנשיאות בשיעורים של כ־80%.
רבים בישראל אינם מכירים את הרוב הזה או אינם רוצים לדעת על קיומו, אבל "זה מה יש". התפוצה הגדולה בארה"ב מחבקת את ישראל, דורשת לשלומה ודואגת לביטחונה. היא איננה מערערת על מעמדה כמולדת וכמרכז העם היהודי.
נכון שמציון תצא תורה, אבל הקהילה בארה"ב יכולה ללמד את ישראל שיעור בהליכות עולם, להראות דוגמה בהתנהגות ציבורית, להיות מופת לסובלנות ומודל חיקוי לגילוי כבוד לדעות ולהשקפות של קבוצות וחוגים, גם כאשר הן מעוררות אי נוחות והסתייגות.
הקהילה בארה"ב לימדה את ישראל המדינית לקח מאלף, כאשר חלקים גדולים ומובילים ממנה דחו את המאמצים של נתניהו לגייס את היהודים למאבק נגד הסכם הגרעין עם איראן. כעת היא העבירה לישראל קורס מזורז בסובלנות, דרך מפגן התמיכה והאהדה לרבני ולמנהיגי הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים, בהשתתפותו הפעילה והנלהבת של ריבלין.
תדרוך מפורט לנוהלי הקשבה והסתברות קיבלה ישראל מהקהילה מהנאומים והדיונים שהתקיימו במסגרת כנס "הארץ", שתוכן חלקם הגדול, ובמיוחד אלה שעסקו בתחום היחסים עם הפלסטינים, היה מנוגד למדיניות הישראלית הרשמית.
כדאי ורצוי להתחיל להאזין ברצינות לקולות ביהדות אמריקה. מדובר במאגר אנושי ענק, איכותי, מוכן למעורבות ומזומן לפעילות. כדי להפעילו דרושים בישראל אנשים ונשים בוני גשרים, שאינם חוששים ואפילו ששים להיכנס לזירה רחוקה מהבית, שהיא גוב של דעות והשקפות מאתגרות. הנשיא ריבלין העז והצליח בביקורו הנוכחי בארה"ב. ישראל תופתע לטובה מהתוצאות.