מוחמד עבד א־רחמן א־שמרני לא היה עציר למופת. מאז הועבר למתקן המעצר לחשודים בטרור בבסיס האמריקאי במפרץ גואנטנמו בקובה בינואר 2002, שבועות ספורים אחרי שנלכד בפקיסטן, הפגין א־שמרני, פעיל בכיר באל־קאעידה שככל הנראה גם שימש תקופה מסוימת שומר ראש של אוסמה בן לאדן, התנהגות אגרסיבית. זו כללה איומים נגד אנשי הצוות ואף השלכת צואה ושתן לעברם, הטפה של אידיאולוגיה קיצונית לכלואים אחרים והצהרות כי הוא נחוש להרוג אמריקאים בעיראק ובאפגניסטן אם וכאשר ישוחרר.



בשל כך קבעה ועדה של משרד ההגנה האמריקאי כי א־שמרני מהווה איום ברמת סיכון גבוהה על ארה"ב, על האינטרסים שלה ועל בנות בריתה. "אם ישוחרר בלי שיקום, פיקוח צמוד ואמצעים לשלב אותו בהצלחה בחברה שלו בתור אזרח שומר חוק, העציר ינסה במהירות להגיע לשותפיו לשעבר ולהשתתף שוב בפעולות עוינות ובתמיכה קיצונית בבית ובחו"ל", נכתב בדוח רשמי מאוקטובר 2008.



ביום שני האחרון, 14 שנה אחרי שהגיע לגואנטנמו ובלי שמעולם הועמד לדין, שוחרר א־שמרני (40) ממתקן המעצר והוחזר לסעודיה מולדתו, וזאת אחרי שוועדה של משרד ההגנה, המשרד להגנת המולדת והצבא קבעה בתאריך הסמלי של ה־11 בספטמבר כי הוא כבר לא מהווה איום משמעותי. א־שמרני עצמו טען כי הוא מתכוון להיכנס למתקן שיקום בסעודיה ובהמשך להפעיל מכבסה במדינה.



האם אכן מדובר בפעיל טרור שחזר בתשובה וכעת ינסה לקיים חיים הגונים? לא ברור. דוח שנכתב על א־שמרני באפריל שעבר דווקא ציין כי הוא "נותר כמעט לחלוטין מחויב לתמיכה במטרות קיצוניות, והמשיך להסית עצירים אחרים נגד הצוות בגואנטנמו. מאז פברואר 2014 הוא רמז על תוכניות אפשריות להיות מעורב שוב בפעילות טרור, ועקב בעניין רב אחרי החדשות על התחזקות כוחו של דאע"ש בעיראק ובסוריה".



דוח של מינהל המודיעין הלאומי האמריקאי שפורסם במרץ שעבר מצא כי 116 מתוך 647 עצירים ששוחררו מגואנטנמו - 17.9% - שבו לעסוק בטרור. 25 מתוכם נהרגו, 23 נעצרו, אולם 68 נוספים נותרו חופשיים (נכון לזמן פרסום הדוח). "בהתבסס על מגמות שזוהו במהלך 11 השנים האחרונות, הגענו להערכה שחלק מהעצירים שנמצאים כרגע בגואנטנמו יבקשו לשוב ולהיות מעורבים בפעילות טרור אחרי שהם יועברו משם", נכתב.



למרות האזהרות נמשכת מגמת השחרורים, וכעת, אחרי שא־שמרני הועבר לסעודיה, עומדת אוכלוסיית הכלואים בגואנטנמו על 103 עצירים (בסך הכל עברו במתקן 779 חשודים בטרור). מוקדם יותר החודש שוחררו עוד שלושה עצירים, אתמול היו אמורים לעזוב עוד עשרה, ועד סוף החודש צפויים להשתחרר שלושה נוספים.



שניים מהמשוחררים האחרונים, מחמוד עומאר מוחמד בן עאטף וחאלד מוחמד סאלח א־דובי, הועברו בשבוע שעבר לגאנה ולא למולדתם תימן בשל חוסר היציבות בארצם. השניים, שהוחזקו בגואנטנמו אחרי שנחשדו כי היו חברים באל־קאעידה ובטאליבן באפגניסטן, הבהירו השבוע כי הם רק רוצים לבנות את חייהם מחדש. "היינו כלואים בשוגג במשך 14 שנה בלי שום אישום נגדנו. סבלנו, אבל אנחנו לא מבקשים נקמה", אמר בן עאטף לתחנת רדיו מקומית בגאנה. "אנחנו לא חלק מקבוצה כלשהי כמו אל־קאעידה או ארגונים אחרים. אנחנו לא שייכים למי מהם. נרפאנו, אנחנו רוצים לחיות חיים נורמליים. אללה יברך אתכם ואת תושבי גאנה".



גם נשיא המדינה, ג'ון מהאמה, דחה את הטענות כי הבאתם של הכלואים לשעבר למדינה האפריקאית מהווה פגיעה בביטחון הלאומי. "כל אחד מתושבי גאנה נמצא בסיכון גבוה יותר למות בתאונת דרכים מאשר להיפגע על ידי העצירים האלה", אמר במסיבת עיתונאים ביום שלישי. "הם רק רוצים לאסוף את שברי חייהם ולחיות באופן נורמלי. אין לנו ממה לפחד".




תעמולה ועינויים


שחרורו של א־שמרני חל בדיוק ביום שבו צוינו 14 שנה לפעילותו של מתקן המעצר בגואנטנמו, שהפך לאחד הסמלים המובהקים והשנויים במחלוקת של המלחמה בטרור שעליה הכריז הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, אחרי מתקפת ה־11 בספטמבר. המתקן פועל בבסיס חיל הים האמריקאי במפרץ גואנטנמו, שטח שחוכרת ארה"ב מקובה מאז 1903. הוא הוקם בהוראתו של בוש, שדרש אתר שבו אפשר יהיה להחזיק ולחקור את החשודים המסוכנים ביותר בפעילות טרור נגד ארה"ב, וזאת מחוץ למערכת המשפט הפלילית.



מבין 779 העצירים שהוחזקו במתקן, נמצאים עדיין 14 "עצירים בעלי ערך גבוה", פעילי טרור שנחשבים למסוכנים ביותר ואשר נגדם גם הופעלו עינויים. ביניהם אפשר למצוא את חאלד שיח' מוחמד, שהיה מפקד המבצעים של אל־קאעידה והמתכנן של מתקפת ה־11 בספטמבר ופיגועים נוספים; אבו זוביידה, שניהל מחנה אימונים של אל־קאעידה והיה ממתכנני מתקפת הטרור במילניום שלא יצאה לפועל; וחמבלי, פעיל טרור אינדונזי שהיה המתכנן של הפיגועים בבאלי ב־2002.



לא מעט מהעצירים ששוחררו טענו כי היו קורבנות לעינויים וליחס בלתי הולם. אחד הבולטים שבהם הוא שאקר אחמד, סעודי שמתגורר בבריטניה ולטענתו עונה אחרי שנלכד באפגניסטן והועבר לגואנטנמו עד ששוחרר באוקטובר 2014. "גואנטנמו מנוהל לפי עיקרון אחד בלבד - כיצד להרוס בן אדם", אמר השבוע בראיון לערוץ RT הרוסי. "גואנטנמו הוא לא מתקן מעצר, זה לא כמו כלא נורמלי. הוא מנוהל על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיודעים כיצד לבצע מניפולציות".



מתקן המעצר הפך כמעט מראשית פעילותו מקור לגינויים נגד ארה"ב, הן מצד פעילי זכויות אדם והן מצד ממשלות זרות, שהאשימו כי האמריקאים מפרים את חוקי המלחמה ואת האמנות לשמירה על זכויות אדם באמצעות שימוש בעינויים, והחזקתם של העצירים ללא הליכים משפטיים. בעיקר נוצל המתקן ככלי תעמולה בידי ארגוני הטרור, שטענו כי גואנטנמו מצדיק את פעילותם נגד ארה"ב. אלו, כמו דאע"ש, הלבישו בני ערובה בסרבלים כתומים, בדומה למדים שבהם תועדו העצירים במתקן האמריקאי.




מילה של אובמה


מי ששם לו למטרה לשנות את המצב היה ברק אובמה, שעוד במהלך קמפיין הבחירות של 2008 הבהיר כי הוא נחוש לסגור את המתקן, שאותו כינה "פרק עצוב בהיסטוריה האמריקאית". ב־22 בינואר 2009, יומיים בלבד אחרי השבעתו לכהונה הראשונה, חתם אובמה על צו נשיאותי שמקים כוח משימה לבחינת מעמדם של כל העצירים, תוך התחייבות לסגור את מתקן המעצר בתוך שנה בדיוק.



אולם בנובמבר של אותה שנה נאלץ אובמה להודות כי תאריך היעד יידחה וכי אינו יודע בדיוק מתי הכלא ייסגר. "זה קשה לא רק מבחינה פוליטית", אמר בראיון לרשת פוקס. "אחרי שבמשך שנים נאמר שקיומו של גואנטנמו קריטי כדי להרחיק את הטרוריסטים, אנשים חוששים. אני חושב שזה מובן".



ברק אובמה. צילום: רויטרסברק אובמה. צילום: רויטרס



מי שסיכלו את ניסיונותיו של אובמה לסגור את מתקן המעצר היו חברי הקונגרס, גם מהמפלגה הדמוקרטית, שהבהירו כי אינם רוצים לראות את המחבלים המסוכנים מגיעים לאדמת ארה"ב, אפילו לא בשביל לעמוד לדין בבית משפט פדרלי. הנבחרים הצביעו שוב ושוב נגד היוזמות של אובמה, כולל הקמתו של מתקן כליאה פדרלי באילינוי, שלא ניתן לה המימון הדרוש, וסיכול היוזמה לשפוט את חאלד שיח' מוחמד וארבעה כלואים בכירים נוספים בבתי משפט אזרחיים, ובשל כך חודשו נגדם ההליכים בוועדת צבאיות בגואנטנמו.



במקביל, דווקא הלכה והצטמצמה אוכלוסיית העצירים, וזאת בשל פעילותה של ועדת הבחינה התקופתית, שמורכבת מנציגי סוכנויות שונות, ונועדה לבחון את מעמדם של האסירים המסוכנים ביותר כמו א־שמרני. עם זאת, ה"גרדיאן" הבריטי חשף השבוע כי הליך ביורוקרטי מובנה, הקובע כי גם אחרי שהוועדה אישרה שחרור של עציר יש לראשי הסוכנויות הפדרליות 30 יום להחליט אחרת, גורם לכך שבפועל ביצוע השחרורים מתעכב במשך חודשים.



העיתון ציין כי כיום יש עשרה עצירים שממתינים לדין צבאי, 44 עצירים שכבר קיבלו אישור להעברה למדינה אחרת - מתוכם רק שישה עזבו בפועל את המתקן - ועוד 49 "אסירים לנצח" שעדיין לא ברור אם ישוחררו, ימשיכו להיות מוחזקים במעצר או יינקטו נגדם הליכים משפטיים.



עבור אובמה, סגירת מתקן גואנטנמו היא חלק מהמורשת שהוא מבקש להשאיר אחריו בעת שיעזוב את הבית הלבן בעוד שנה בדיוק. גם בשבועות האחרונים הוא הבהיר כי הוא מאמין שחובה על ארה"ב לסגור את המחנה, והוא שב על כך בנאום מצב האומה האחרון שלו שנשא השבוע בפני הקונגרס. "אני אמשיך לפעול על מנת לסגור את הכלא בגואנטנמו: זה יקר, זה לא הכרחי והוא רק משמש כעלון גיוס עבור האויבים שלנו".



עוד לפני הנאום, הדגיש ראש סגל הבית הלבן, דניס מקדונו, כי אובמה נחוש לקיים את הבטחתו. "אני רוצה שהדברים יהיו ברורים: הנשיא אמר בראשית כהונתו שיסגור את גואנטנמו משום שהוא מזיק לביטחון הלאומי שלנו וכי עלות השימוש בו גבוהה מדי, ארבעה מיליון דולר לשנה לכל עציר, זו פרודיה", אמר בראיון לרשת פוקס ביום ראשון. "הוא מרגיש חובה כלפי היורש שלו לסגור אותו, ולכן הוא יעשה זאת".



אובמה מתכוון להציג בקרוב בפני חברי הקונגרס תוכנית חדשה שגיבש הממשל לסגירת גואנטנמו בשנה הקרובה, ורמז כי אם המחוקקים שוב יסכלו את המהלך, הוא עשוי להשתמש בסמכויותיו הנשיאותיות כדי לעקוף את גבעת הקפיטול.



פרטי התוכנית עדיין אינם ידועים לחלוטין, אולם דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, ציין כי מרבית העצירים יועברו למדינות אחרות, בעוד שכמה עצירים יוחזקו במתקני כליאה מאובטחים ביותר על אדמת ארה"ב כדי שלא יהוו איום. לפי הדיווחים בארה"ב, נציגי משרד ההגנה בחנו בחודשים האחרונים בתי כלא בקולורדו, קנזס וקרוליינה הדרומית, לקראת האפשרות שיקלטו חלק מעצירי גואנטנמו.



התוכנית לא מרגיעה את פעילי זכויות האדם. "הצעתו של הנשיא למקם מחדש חלק מהעצירים לצורך מעצר ללא הגבלת זמן בארה"ב היא רק שינוי המיקוד של גואנטנמו. זה יהווה תקדים מסוכן שיכול להיות מנוצל על ידי ממשלים עתידיים. אובמה חייב לסיים, לא למקם מחדש, את המעצרים ללא הגבלת זמן וללא אישום", אמרה נורין שאה, המנהלת של התוכנית לביטחון ולזכויות אדם של אמנסטי בארה"ב. "לנשיא נותרה רק שנה בתפקיד כדי לעמוד בהתחייבותו לסגור את גואנטנמו. מורשת זכויות האדם שלו וזו של האומה נמצאות על כף המאזניים. זה לא היה קל, אבל הנשיא אובמה יכול וצריך לעשות את זה".