אני לא יודע אם אתם מכירים אותו, את הישראלי שקצת שמחה התגנבה ללבו כאשר איראן ניצחה במהלכים הדיפלומטיים, כי ניצחון של איראן זה נגד ביבי. אני לא יודע אם אתם מכירים אותו, את הישראלי שמצטער כשאנחנו מקבלים מחמאות כמדינת מבריקים ומוכשרים, ומוכרזים כמדינת הסטארט־אפ המובילה בעולם. זה אומנם משמח, אבל יש בעיה - זה עלול להתפרש כנקודה לטובת ביבי. כמה ישראלים שחושבים ככה יש לדעתכם? מעט? הרבה? אפילו לא אחד? בערך חצי? והכי מעניין, האם אתה עצמך לא קצת כזה? זאת אומרת לא בחשיבה המודעת, אבל באיזשהו מקום מתחת לפני קרום המוח החיצוני, האם לא מתגנבת המחשבה שכאשר שרת החוץ השוודית מתפרעת בדברי שנאה לישראל ואהדה לרוצחי ישראלים יש בזה משהו טוב, בעצם, כי ככה העם יבין שזה כישלונה של מדיניות נתניהו?



מדובר באופן חשיבה שמיוחד לעם שלנו. יש רבים מדי בתוכנו שכאשר פיגועים מתרחשים בהתנחלויות, מתגנבת לראשם המחשבה שזה קורה רק למתנחלים. עם כל הצער, אולי ככה המתנחלים יבינו שהפתרון הוא לפנות ולהתפנות, ואז יגיע שלום איכשהו. עם זאת, כאשר צעירים שיוצאים להזדנגף בין גורדון לפרישמן נרצחים על ידי מחבל ערבי, מתגנבת למוחם של אותם ישראלים המחשבה: אוי, זה לא טוב, עכשיו יש אנשים שיגידו שאין הבדל בין תל אביב לשטחים הכבושים. החשיבה הזאת חדרה למחשבה הישראלית יותר מאשר נוטים להבין. לדעתי, כל אחד מאיתנו נגוע באחוז מסוים מסוג המחשבה הזה. מה שהיה פעם דברי השוליים המעוותים של החברה הישראלית החל להדביק במשך עשרות שנות המדינה ציבורים גדולים יותר ויותר.



כאשר רוצח פלסטיני בן 15 תוקף בסכין אישה, תמיד יהיה אצלנו מי שיאמר: זה בגלל המחסומים, בגלל העוצר, בגלל הפחד מפני הצבא שנכנס לכפר לחיפושים ובגלל המתנחלים. התשובה היא, כמובן, שלא צריך כלל מחסומים. לא צריך עוצר, והצבא לא היה נכנס לכפר, אם לא היו רציחות חוזרות ונשנות ותוכניות נלהבות לעוד ועוד רציחות של יהודים. גם ילד בן 15 יכול להבין את זה, ובטח יכולים להבין זאת אביו ואמו והמורה שלו, אבל הישראלי, שרגיל להאשים את עצמו, לא מסוגל להעלות מחשבה כזו על דל אונתו.



למרות כל הצלחות הציונות, החל ממספר תושבי ארץ ישראל, וכלה ברמת החיים של הישראלים, שאין דוגמתה במזרח התיכון, קמה לתחייה, ברב או במעט, השנאה העצמית היהודית החולנית. זו השנאה העצמית שחלק ממטרות הציונות היה להיפטר ממנה, כי היא נחשבה ממחלות הגלותיות שהשחיתה אותנו בטכניקות התרפסות כדי לשרוד. כשהייתי צעיר לא היה עולה על דעתו של אדם סביבי שייתכן שישראלי, ובמיוחד כזה שפונק על ידי המדינה, יבקש ממוסדות בחו"ל להזיק לישראל. אולי אין קשר, אבל מצד שני, כשהייתי צעיר הבנות סביבי ידעו מה זה ספר ולא ידעו מה זה בוק. האם הידרדרות ברמה האנושית היא מחיר ההתקדמות במספר השנים?



קשה לדעת איך התפשטה צורת המחשבה הגלותית מחדש בין הישראלים. ממה התפתחה אסכולת המחשבה המעוותת התקנית? לא מזמן קראתי ספר של הרמן מלוויל, ובו מסופר על אי באוקיינוס הדרומי שעליו צומח עץ פיקוס ענקי שמאות שנות צמיחתו הולידו אלפי גזעים שהתפתחו ממנו. מלומדים באי הזה מתווכחים בניסיון לגלות מהו הגזע המקורי. משימה בלתי אפשרית.