נניח שאתם טסים מחר לכמה ימים באירופה עם הגברת. מה הייתם לוקחים איתכם לנסיעה? ובכן, נתחיל מהבנאלי: תיק רחצה קטן, שני ספרים - אחד לטיסה, ושני - אם ייגמר הראשון, קצת בגדים של "חורף–חורף" כי בכל זאת אירופה, קצת בגדים קלים יותר כי בכל זאת אביב, נעלי ספורט להליכה, נעליים אלגנטיות מעט יותר כדי לצאת בערב, תחתונים וגרביים כמספר ימי השהייה, זוג מכנסי ג'ינס לקז'ואל, מכנסיים שאינם ג'ינס, ז'קט שיכול להיראות גם קז'ואל וגם אלגנט, שלל כובעים, צעיפים, מטריות... והאישה מבקשת שתיקח גם חבילה אחת של חטיפי אנרגיה, את הנס קפה שלה מהבית, כמה תפוחי עץ כי לפעמים רעבים בלילה במלון, טישיו, מטליות לחות, אופטלגין ו... עוד תיק שמתקפל בתוך הטרולי - כדי שיהיה לשופינג.



זה כאמור, כשטסים עם האישה, אבל מה קורה כשאתה טס לבד? ובכן, גם כאן נדרשת עבודת אריזה מאומצת, וכדאי לכם להתרכז כדי שלא תחמיצו אף פרט. הנה הדברים החשובים שצריך גבר לארוז לקראת נסיעה לחו"ל: טלפון, ארנק ודרכון. אני יודע שמדובר ברשימה ארוכה מעט, שכנראה קראתי בחופזה, וגברים רבים עלולים להסתחרר מגודל האחריות, לכן אחזור עליה שוב, הפעם לאט וברור: טלפון, ארנק ודרכון.
 
טוב, נו, נניח שאתם רוצים גם איזו חולצת צווארון לערב עם איזה בגד חם שאינו הסווטשירט מסיום קורס מ"כים וספר אחד לטיסה ושני זוגות תחתונים, כי בכל זאת אנחנו לא חיות, ומברשת שיניים. מה יצא לכם? אפילו לא טרולי קטן שנכנס לתא הזה שמעל לראש. 


מיד נחזור לסוגיית המטען, אבל קודם כל רומנטיקה: גבר רומנטי שרוצה להחמיא לאשתו ולתחזק את הזוגיות מתוך ראיית הנולד השלישי, שמשמעותו שלעולם לא תצליח לתחזק רמת חיים סבירה אחרי הגירושים, מוזמן לסיים את האריזה במחווה רומנטית ולשכוח בבית בכוונה איזה פריט חיוני. נניח מטרייה או כובע או צעיף או את הדף עם מספר פוליסת ביטוח הנסיעות. למה זה חשוב לך? כי זה חשוב לה: לדעת שאתה אבוד בלעדיה, לתת לה חיזוק לעובדה שאתה סתם תינוק מגודל שלא מסוגל לארוז לעצמו לבד אפילו ליומיים בלונדון. 
 
כבר בשלב הצ'ק–אין כדאי לך להתחיל לשנן משפטים כמו: "מאמי, את לא מאמינה איך קפאתי מקור כי שכחתי לשים בתיק את הצעיף שהזכרת לי לקחת". אם תצליח להביא קצת רגש אמיתי אל תוך המשפט הזה, כולל לחלוחית בזווית העין, לא תאמין איזה וולקאם–סקס תקבל בחזרה (במקום התכנון המקורי שלה לשלוח אותך ליום שלם בחוץ עם הילדים, כי גם היא צריכה לנוח). אלה, רבותי, החומרים שמהם עשויה האהבה.
 

טיסה עם החבר'ה, לא צריך מלגזה להזיז את המטען. צילום: רויטרס
טיסה עם החבר'ה, לא צריך מלגזה להזיז את המטען. צילום: רויטרס

 
בחזרה לסוגיית המטען: לא בכדי ההבדל בין טרולי שארז גבר לזה שארז גבר תחת פיקוח אישה, מסתכם בהפרש מינורי של כ־37.6 ק"ג. מדובר בהקלה שהיא סימבול לכל הנסיעה עצמה: בנסיעה זוגית זוכה אומנם הגבר להתחלה מבטיחה בדמות סקס סוער בחדר המלון, אבל אחר כך, בהדרגה, מתחלף לו המבט לזה הנוגה שמאפיין גברים ש"עושים משהו" עם נשותיהם וילדיהם בשבת: שוק האוכל בשרונה, כלניות בדרום, אירוסים בגלבוע או מתחם יצירה - העיקר שלא להישאר בבית, מקום שבו אתה עלול להתדרדר לדברים מהנים כמו טלוויזיה, שנת צהריים, מקרר מלא - ועוד שאר סכנות קיומיות שאורבות לזוגיות על כל צעד ושעל. 
 
איפה היינו? אה, כן, ביחד עם הגבר המוכה שנאלץ להיגרר עם אשתו לראות יצירות של ציירים שמתו מזמן, וזה לא שהוא יודע להעריך את הגאונות שלהם: עובדה - רובם מתו לבד! גם הוא רוצה למות, אבל אין לו אישור, כי המוזיאון, מסתבר, היה רק מתאבן למרתון רכישת נעליים. אין על זוגיות!
בראשו עולות תמונות מהנסיעה עם החבר'ה לקלאסיקו: בירה בעשר בבוקר, מסעדות כל היום, המלצרית הפצצה ההיא בפאב שמול המלון והשופינג המהנה בחנות של ריאל מדריד. 
 
אם לא הבנתם עד עכשיו, גבר שטס בלי אשתו לחו"ל הוא הרבה יותר קליל בכל מובן אפשרי - החל מהעובדה שאת המטען שלו אפשר לשנע בלי מלגזה, ועד לעובדה שאפילו אחרי הקפה העשירי של הבוקר (צריך הרבה קפה כדי להמיס את המקושקשת והבייקון שבעזרתם חגג את חירותו) אין לו מושג קלוש מה בדיוק הוא הולך לעשות היום. 
 
הדברים נכתבים אליכם כחצי שעה לפני שאני מתקשר להזמין מונית לשדה, ואני כבר לא יכול לחכות לרגע שבו ייגש אלי הסלקטור ואציג בפניו את הטלפון, הארנק והדרכון - שילוש מקודש שזועק "ארזתי לבד!". אבל הי, רגע, איפה הדרכון? מה זה? יכול להיות שהשארתי אותו במונית?  איפה היא דווקא כשאני צריך אותה?