עייפנו מעגת "מלח הארץ": תפסיקו לרחם על טבריה, ה"ערסים" ופנחס ג'ינו

אז בואו נתחיל בזה שבטבריה אין כמעט חופים לרחצה. כל החופים המדוברים נמצאים במרחק נסיעה ממנה. החופים הפתוחים המצויים מרחק הליכה אינם מותרים לרחצה, ואלו המותרים גובים מס כניסה. שאר החופים שייכים למועצות המקומיות והקיבוצים, כך שבפעם הבאה שתגידו שאתם קופצים לטבריה - תדייקו. את הקשר בין טבריה לכנרת עדיין אי אפשר להפריד כמו שלא ניתן לחלץ את המושג הארכאי "ערס" מהחזות השזופה שלי, גם אם תנסו להגיד בכוח שגם ג'ינג'י מנומש, עם כובע אדידס וודקה רד בול ביד - הוא רועה זונות.
 

בתור נער צעיר גם אני פקדתי את החופים וסביר להניח שאם צוותו של רפי רשף היה מטריד את מנוחתי על שפת הימה, הייתי מחזיר בתגובות אנטי ממסדיות כיאה לגיל ולאופיי דאז. תראו איזה פלא, לא יצאתי עבריין או רוצח ובטח שאני לא פרצופה של המדינה. באמת שהנערים הללו חנב"צים אמיתיים לעומת החבורה הטבריינית שגדלתי בה. די, עייפנו ממושגי "מלח הארץ" וגרורותיו. אותן מילים מכובסות למה ראוי ומה נחות. כרגע טבריה נחותה בעיני רבים. היא סמל לכישלון ולהזנחה, אבל לא כזו שבאמת מכירים אותה מבפנים. בדיוק כמו מה שאתם חושבים על בלייני החופים.
 

נכון, טבריה צריכה שיקום. אבל לפני שתשקמו אותה תעשו זאת בדרך של התושבים שחיים בה, ולא בדרך נאו-קולוניאליסטית. אני קצת אוהב את האוטונומיה הזו שמסרבת למכור את האותנטיות שלה תמורת קניון ממוזג. אנחנו אוהבים את דוכני הפלאפל שלנו טעימים יותר משלכם. כאן, אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות חפיף כי לא תמיד יש את מי שיעבור ברחוב וייכנס. אם זה לא מתאים לכם, אז תפסיקו לרחם. לא על עירי ולא על פנחס ג'ינו.