הנשיא לשעבר שמעון פרס חשף אתמול את התוכנית להפיכת המרכז על שמו למרכז לאומי לענייני חדשנות. המבנה הגדול שהוקם ביפו במימון תרומות ובכספי זכייתו בפרס נובל לשלום, יהפוך בחלקו למוזיאון המציג את הישגי התעשייה בתחום החדשנות. חללים אחרים שלו יוקצו לשטחי לימוד והרצאות בנושאים חדשניים ולמשרדי חברות הייטק שבהן יעסקו יזמים בפיתוח. אנשי המרכז מדברים על חממה לאיתור ולהאצת רעיונות בתחום "חדשנות בשירות השלום" בהשתתפות יזמים וחברות סטארט־אפ.

פרס רואה בחדשנות טכנולוגית מנוף לקידום רעיונותיו בתחום השלום, ומחפש מיזמים שישלבו את הפיתוח הטכנולוגי עם הרחבת מעגל המועסקים בתעשייה, תרומה חברתית לצמצום פערים, דו־קיום ושלום. "במשך כל שנות פעילותי הציבורית פעלתי לקידום המדע והטכנולוגיה מתוך הבנה כי בהיעדר משאבי טבע, עלינו להתבסס רק על ההון האנושי - האדם", אמר, "מרכז החדשנות יאתגר את הדורות הבאים למצוא פתרונות מורכבים שמציבה לנו המציאות".

כ־20 מיליון שקל יושקעו בפרויקט, שיוקם וינוהל על ידי חברות המתמחות בארגון תערוכות. במתחם יוצגו מוצרים טכנולוגיים שהקנו לתעשייה הישראלית את שמה כתעשייה טכנולוגית מתקדמת, ולישראל את תדמית "אומת הסטארט־אפ": דודי שמש, עגבניות שרי, דיסק און קי, תוכנת המסרים המיידיים "ICQ" ועוד.

בכוונת אנשי המרכז להפוך את המקום לאתר חובה בביקוריהם של אנשי עסקים בישראל, ואתר לימוד לתלמידי תיכון וסטודנטים. לדברי פרס, החינוך לטכנולוגיה חייב להיות מלווה בערכים חינוכיים: "טכנולוגיה ללא מוסר מסוכנת לקיום העולם. טכנולוגיה ללא מוסר עשויה להוביל את האדם לטרור, להתכנסות בתוך עצמו ולאדישות כלפי עוולות הקורות בחברה. במרכז החדשנות יושם דגש על שימוש בטכנולוגיה ויזמות לטובת האנושות ולא רק לטובת הרחבת שורת הרווח".

היוזמה להקמת מרכז החדשנות צצה בנקודת פיתול בתעשיית ההייטק הישראלית: מספר חברות הסטארט־ אפ והאקזיטים לא פחת ואף גבר בשנה האחרונה, אבל קולות רבים בתעשייה ובלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מזהירים מפני סימני חולשה. יש מחסור חמור בכוח אדם, התחרות העולמית גוברת, יצוא ההייטק ירד בחודשים האחרונים, חברות תוכנה מעבירות נתחים גדולים מהייצור שלהן למדינות שבהן שכר המתכנתים נמוך יותר. מנגד, אין לאיש נוסחת פלא לטיפוח חדשנות, או הסבר לריבוי החריג של יזמות סטארט־אפ בישראל. תעשיית הטכנולוגיה הישראלית מצטיינת בהמצאות רבות, אולם רובן נרכשות על ידי חברות זרות שממנפות אותן, ובמקרים אחרים השפעתן מתפוגגת כאשר הטכנולוגיה מתקדמת.

חברת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בישראל היא אינטל האמריקאית. במהלך 35 השנים האחרונות הוקמו בארץ כ־20 חברות גדולות ובינוניות על בסיס חדשנות ישראלית. המובילות שבהן הן טבע, צ'ק פוינט, נייס, אמדוקס (הרשומה כחברה אמריקאית) אלביט, נטפים, טאואר ומוביל איי. מאות חברות אחרות קמו ונעלמו, אף על פי שהטכנולוגיה שלהן הכתה בתדהמה את העולם.

אחת התרומות העולמיות הגדולות של ההייטק הישראלי הייתה המצאת הדיסק און קי: חברת אם סיסטמס שהקים דב מורן פיתחה שבב בעל זיכרון בלתי נדיף המאפשר לאחסן בו קובצי מחשב גדולים. ההמצאה איבדה את חשיבותה בעידן שבו אפשר להעביר את הקבצים באמצעות הסמארטפון או לשלוח אותם בקלות יחסית ברשת האינטרנט המהיר.

המצאה חשובה לא פחות היא העברת שיחות על גבי רשת האינטרנט. הטכנולוגיה כבשה את העולם ושינתה את פני הרשתות. אולם החברה הישראלית שפיתחה אותה, ווקלטק, הייתה קטנה וחלשה ולא השכילה לנצל את יתרון הראשוניות שלה. חברה אחרת, אפיליידי (נייס אנד איזי), לא השכילה לשמר את החדשנות שלה. המרכז החדש יזכיר למבקרים את רוח החדשנות המפעמת במרכזי הפיתוח בישראל, וינסה לתרום להמשכיותה.

המהפכה הבאה

קשה לדעת מהיכן תגיע חברת ההייטק הישראלית הלוהטת הבאה, אבל אם לשפוט על פי ההשקעות, כנראה שהיא תעסוק בתחום משעמם המכונה "פינטק" - טכנולוגיית פיננסים. לא פחות מ־350 חברות סטארט־אפ ישראליות קמו כדי לפתח מוצרים חדשניים בתחום העברות הכספים הפיננסיות.

"אתה חושב אולי על בנקים וכסף, אבל המהפכה תהיה במקומות אחרים שאנשים בכלל לא חושבים עליהם", אומר רו"ח עמית הראל, ראש תחום יחידת חדשנות בפירמת דלויט. הראל מדבר על טכנולוגיות שיאפשרו את התנועה בעולם החדש, שבו נכסים מחליפים ידיים במהירות ויש צורך לשייך אותם במקום ובזמן לבעלים המתחלפים שלהם.

"קח לדוגמה את מהפכת הרכב שכולם מדברים עליה. בעתיד, אולי הלא רחוק, כנראה שלא נחזיק ברכב פרטי, ורוב התנועה בערים תהיה בתחבורה ציבורית או במכוניות קטנות ואישיות, אולי אפילו אוטונומיות, שנשכור אותן למשך הנסיעה בלבד. זה נשמע פשוט, אבל מה קורה עם הביטוח? כיצד נדע מי בדיוק נהג ברכב בעת שאירעה תאונה? רק באמצעות תוכנה פיננסית מהירה ומורכבת מאוד אפשר יהיה לבטח כל נהג ונוסע אישית בדיוק למשך הזמן שבו השתמש ברכב".

הטכנולוגיות הפיננסיות החדשות אמורות לאפשר תנועות מהירות מאוד של כספים ברמת ביטחון גבוהה. אחד השימושים החדשים עשוי לשנות את כל מערכת היחסים שלנו עם הבנקים, באמצעות הפרדה בין חשבון הבנק האישי למקום שבו אנחנו מקבלים שירותים פיננסיים. כאשר נידרש להלוואה שוב לא נצטרך לפנות לבנק "שלנו". אפליקציית החשבון שלנו תבחר את ההלוואה הנוחה ביותר בכל זמן נתון, ותעביר לנו את הכסף בלי שנדע אפילו מאיזו בנק הוא הגיע.

המערכת הבנקאית הישראלית מתעניינת לאחרונה מאוד בטכנולוגיות מתקדמות, שכבר החלו לשנות את עולם הבנקאות. הסניפים הדיגיטליים שהקימו הבנקים הגדולים מדגימים משהו מהשינוי הגדול, שבסופו יסגרו הבנקים את מרבית הסניפים, אם לא את כולם.

דלויט, שזיהתה את הפוטנציאל, הקימה יחידה העוסקת בקישור בין בנקים בחו"ל ובישראל לתעשיית הפינטק הישראלית. לאחרונה הקימה החברה גם מעבדה, המאפשרת ליזמים לנסות את המערכות שהם מפתחים על מערכת בנקאית מדומה. מעטים הבנקים שיתנדבו להפוך את מערכות המחשוב הרגישות שלהם לשדה ניסויים של יזמים שאפתנים.