1. תפוח אדמה לוהט - לפי כל הסימנים ובניגוד לתחזיות המוקדמות, גיל הפרישה לפנסיה לנשים לא יועלה בתחילת 2017 מ-62 ל-64. מדובר בהחלטה שנויה במחלוקת, שעלולה לפגוע במאות אלפי נשים, ואיזה פוליטיקאי מעוניין להכניס את ראשו למיטה החולה הזאת? שר האוצר משה כחלון היה רחוק מלהתלהב מעיסוק במה שנראה כפוטנציאל לפיגוע. הוא בורח מבשורה, אבל לא הייתה לו ברירה. 

גיל הפרישה לנשים אמור לעלות אוטומטית בתחילת 2017 באמצעות מנגנון שנקבע בתקופת שטייניץ כשר האוצר. רצה הגורל והבעיה נפלה במשמרת של כחלון, שחייב לומר את דברו. כידוע, שר האוצר שונא החלטות בנושאים שנויים במחלוקת, ועניין הפנסיה הוא אחד המשמעותיים שבהם. המתכון הכמעט בטוח להתחמקות הוא הקמת ועדת מומחים שבה רוב נשי, ובראשה יעמוד איש אמונו של שר האוצר. אלא שכחלון כדרכו לא קיבל את הסחורה המיוחלת.

כמו בוועדת שטרום בעניין הבנקאות, בוועדת הפנסיה אכזב הממונה על התקציבים אמיר לוי, אף על פי שעשה כמיטב יכולתו. זה לא הספיק. נציגת ההסתדרות פרופ' רות בן ישראל ונציגת המעסיקים מיכל חילי וקסמן נותרו בדעת מיעוט, אבל ללא ההסתדרות והתעשיינים (שדרשו בין השאר תוספת תקציב לקרן מעגלים) לכחלון לא היה עניין לריב על ההמלצות. 

כזכור, בסוגיות חברתיות שנויות במחלוקת כחלון מעדיף להצטייד גם ברוח גבית מהאופוזיציה. האופוזיציה היא קודם כל ח"כ שלי יחימוביץ', שאיתה גנב כחלון סוסים בחוק שכר הבכירים. במקרה הפנסיה חברו ליחימוביץ' גם ח"כ זהבה גלאון וח"כ אורלי לוי-אבקסיס, להלן שלישיית מה קשור. "מה קשור" שכן כל קשר בין ההמלצות המקצועיות להתנגדותן הפבלובית מקרי בהחלט. חברות הכנסת החליטו מראש להתנגד, גם לו היה מומלץ להחזיר את גיל הפרישה לנשים ל-60. גם תמיכת הרוב הנשי בהמלצות הוועדה לא היה רלוונטי.

 

הייתה מתנגדת בכל מקרה, שלי יחימוביץ'. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90הייתה מתנגדת בכל מקרה, שלי יחימוביץ'. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

לוי הכין רשת ביטחון בשווי של יותר ממיליארד שקל ונפל לתוכה. הרשת כללה שיפור התנאים לקבלת מענק עבודה, הארכת משך הזכאות לקבלת דמי אבטלה לעשרה חודשים, השקעת מיליוני שקלים בתוכניות השמה לנשים, ושיפור מערך ההכשרה המקצועית. אבל כאמור כל זה לא הספיק, וזאת אף שבחלק מכלי התקשורת כבר חגגו את תמיכתן. כשהוצגו ההמלצות לכחלון, הוא ביקש מלוי לחזור אליו עם המלצות פה אחד של כל חברי הוועדה וגם של שלישיית חברות הכנסת מהאופוזיציה. הסיכוי שזה יקרה אפסי, שכן הן החליטו להתנגד ויהי מה. 

אז איך עוצרים את הטייס האוטומטי לקראת השלב הסופי של הטיסה? משימתו הבאה של כחלון היא להגיע לכנסת עם הצעת חקיקה המבטלת את ההחלטה של שטייניץ. האם השארת גיל הפרישה לנשים על 62 תזכה לרוב? אין בכך ספק. לא רק שתזכה לרוב, אלא שלא יהיה לה אפילו מתנגד אחד (בעצם אולי חוץ משטייניץ, אבי ההצעה המקורית). האם ביטול ההחלטה על העלאת גיל הפרישה הגיוני? בוודאי שלא.

גיל הפנסיה לנשים חסר היגיון ונמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. נשים פורשות חמש שנים לפני הגברים וחיות בממוצע ארבע שנים יותר מאיתנו. הן מקבלות בממוצע תוספת של תשע שנות פנסיה. כל דחייה של שנה בגיל הפרישה תגדיל את הפנסיה ב-8%. אבל ההיגיון הטוב הזה מתאפס כשמדובר בשלוש חברות כנסת המנצלות עד תום את רגישותו של שר האוצר "החברתי ביותר בתולדות המדינה", כפי שהגדיר אותו אבי ניסנקורן מההסתדרות.
 

מיזם עם הפסדים אנלימיטד


2. שם מקורי מצאו אנשי מיזם הסיבים האופטיים IBC של חברת החשמל: אנלימיטד (בלתי מוגבל). חברת החשמל הוציאה את המיזם לדרך לפני שלוש שנים. היא ביקשה לנצל את תשתיות ההולכה ואת ניהול הרשת לכניסה לעולם התקשורת. מדובר במהלך יומרני, שכן המיזם כשמו כן הוא: הפך לבולען כמות בלתי מוגבלת של כסף. ההנהלה עושה מאמץ של הרגע האחרון להצלתו באמצעות משקיעים שיזרימו כסף. אם ההנפקה תיכשל, 150 מיליוני השקלים שהזרים האוצר יירדו לטמיון. זאת דוגמה מצוינת לאמרה שכוונות טובות תחת הלוגו "רפורמה" מובילות לגיהינום.

חברת החשמל שותפה במיזם באמצעות חברה בת (40%). בנתח נוסף מחזיקה ויה אירופה השוודית (30%), בראשות ג'ונאס בירגרסון. השוודים השקיעו כ-150 מיליון שקל. ביתרת המניות מחזיקות החברות באטם, רפק ויהודה זיסאפל, שהשקיעו כל אחת 10 מיליון דולר. טמרס, שבבעלות פויו זלבדוביץ', השקיעה אף היא בתקווה לנצל לטובת המיזם את הכבל התת־ימי שבבעלותה. אבל היא הספיקה להסתכסך ופרשה. גם השותפים האחרים ביקשו לחגוג. רפק דיווחה על הסכמי רכש בשווי 400 מיליון שקל. באטם דיווחה גם היא על הסכמי רכש.

סיבים אופטיים - ארכיון. צילום: INGIMAGEסיבים אופטיים - ארכיון. צילום: INGIMAGE

הרעיון הממשלתי הנאיבי היה שאפשר לנצל את תשתית הולכת החשמל להעברת אינטרנט בפס רחב לכל אזורי הארץ במחירים נורמליים. המיזם החדש, כך קיוו מולידיו, יתחרה באלה של חברת בזק והוט. אלא שכיאה למיזם עם מעורבות ממשלתית, אנלימיטד ידע בעיקר מורדות ומורדות. תוך כדי תנועה הותאמה פעילותו למציאות העסקית המשתנה. תחילה דרש האוצר את יישום הרפורמה המבנית במשק החשמל וטיפול בחריגות השכר.

אף על פי שמאז זרמו מיליארדי ואט ברשת, הרפורמה אינה באוויר, אבל המיזם לקראת המראה. ב-2009 הוזמנה עבודת ייעוץ מחברת שלדור, וזו עודדה את כחלון, שר התקשורת לשעבר, להכשיר את היוזמה למרות סימני השאלה המהדהדים. בטקס רב-רושם נחנך פיילוט בקריית שמונה. במהלכו טען נתניהו שתשתית האינטרנט בישראל פועלת במהירות של טרקטור סובייטי, והמיזם יאפשר חיבור מהיר לאינטרנט לילדי ישראל מקריית שמונה ועד אופקים. אז אמר.

ושוב תוך כדי תנועה הותאמו תנאי הרישיון, רק כדי שיהיה מיזם. לא הייתה חובה בפריסה מיידית של תשתית בפריפריה, אלא בצורה מדורגת. הערים היחידות שבחלקן נפרשה תשתית הן תל אביב, רעננה ובאר שבע. הילד מאופקים ימשיך לחכות.

בהמשך התברר של-IBC אין פתרון לחיבור בניינים עם קווי חשמל תת-קרקעיים. טכנולוגיית החיבור לרשת שונתה תוך כדי תנועה, דבר שהקפיץ את העלויות. בחודש שעבר, בעקבות כניסת צחי הנגבי למשרד התקשורת, הוגמשו התנאים, ובוטל האיסור שמנע מחברות תקשורת שותפות במיזם. סלקום ופרטנר עושות סימנים שיש על מה לדבר. אולי זה מראה על חוסר האמון ברפורמת השוק הסיטונאי של בזק, שלא השיגה את יעדה. עם זאת, אצל שתיהן קשה למדוד את רצינות הכוונות.

מיזם הסיבים החדש אמור היה להפחית את עלויות האינטרנט לציבור, אבל כבר היום אילצה המדינה את בזק להפחית את המחיר הסיטונאי לכ-50 שקל למהירות של 100 מגה. אנלימיטד לא תוכל לאפשר לעצמה להציע מחיר כזה.

גורל המיזם מעניין במיוחד את סיסקו, שהפכה לספקית הנתבים ולמנהלת הרשת. מנכ"ל סיסקו ג'ון צ'יימברס מחייך בינתיים - החברה נהנתה עד כה מהכנסות של עשרות מיליוני דולרים, אך היא גם העניקה אשראי ספקים דומה, כך שרמת הסיכון שלה גבוהה.
 

אבל הפטרונים עדיין לא הרימו ידיים, ובהנהלת המיזם הוכנה תוכנית עסקית אופטימית כדי לעודד משקיעים. בשבוע שעבר פתח בנק ההשקעות רוטשילד בשם המיזם את חדר המידע לקבלת נתונים על הפעילות, בתקווה לגייס כמיליארד שקל. האם יצליח? אשרי המאמין. פרטנר וסלקום יבקרו בחדר המידע, וגם משקיעים פיננסיים בינלאומיים מתעניינים. רואי החשבון אומנם לא הצמידו ל-IBC הערת "עסק חי", אף שהמיזם מוכר חלום עם הכנסות אפסיות והיעדר רווחיות. בשיחות שניהל יו"ר המיזם דורון כהן עם משקיעים פוטנציאליים הוא מגלה אופטימיות זהירה. על מה בדיוק הוא נסמך - לא ברור. עד סוף השנה נדע אם צדק.

הסיפור מוכיח שלממשלה אסור להתקרב להשקעות במיזמים עסקיים, בטח לא באמצעות מונופול ממשלתי. אם היא רוצה להשפיע, רצוי שתגדיל תחרות באמצעות התוויית הרגולציה. עסקים וממשלה הם שני הפכים. בינתיים חבל על 150 מיליון שקל שנראה כי ייזרקו לפח. 

תרופה של שראל


3. חברת רכש התרופות שראל התבקשה להעביר עד ערב החג מידע לחשבת הכללית באוצר על פעילותה, כתנאי להמשך קיומה. הנתונים הועברו, אבל למשרד הבריאות, מה שמעיד על עומק חוסר האמון בין הצדדים.

 באוצר הוכרזה מלחמת אין ברירה על שראל. החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו הגבילה את הפטור ממכרז של שראל עד סוף 2016. לאחר מכן תישלל ממנה הבלעדיות ברכש חלק מהתרופות. המהלך הקפיץ את משרד הבריאות, שנעמד על רגליו האחוריות, מנהלי בתי החולים התקוממו, אבל שעון העצר החל לחשב את קצה של החברה. 

 

מיכל עבאדי-בויאנג'ו. צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90מיכל עבאדי-בויאנג'ו. צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

 

שראל הוקמה ב-1995 בעקבות כישלונות אגף אספקת התרופות במשרד הבריאות. היא נמצאת בבעלות עמותת בתי החולים הציבוריים, שהיא גוף ללא מטרות רווח. החברה היא הזרוע המקצועית לרכש עבור 30 בתי חולים ומוסדות פסיכיאטריים ממשלתיים.
 

מעט נתונים: שראל חולשת על 14% משוק התרופות והציוד הרפואי ומגלגלת מחזור של 1.2 מיליארד שקל בשנה. בתי החולים אינם מחויבים לרכוש ממנה תרופות או ציוד, והם חופשיים לבחור בספק כאוות נפשם. החברה מעסיקה 144 עובדים, מתוכם 83 נשים. מנתונים שהגיעו לידי מתברר שהשכר הממוצע בחברה מסתכם ב-13 אלף שקל. המנכ"ל אבי בוסקילה מביא הביתה כ-66 אלף שקל בחודש, והיו"ר (הלא פעיל) שלמה גרופמן מסתפק ב-15 אלף שקל בחודש.

עוד מתברר שהחברה סיימה את 2015 עם עודפים בסך של 26 מיליון שקל, שהועברו לעמותת בתי החולים. למימון פעילותה השוטפת גובה שראל עמלה בשיעור 3.9%, הנמוכה מהממוצע במוסדות ללא כוונת רווח. שראל מבצעת פרויקטים לאומיים, כמו רענון פריטי שעת חירום, פרויקט יבוא הקרניות, חיסונים נגד מגפת הפוליו ושפעת החזירים ואספקה בעתות חירום.

אז הנה לנו חברה נורמטיבית, רזה, עם שכר ממוצע סביר, המשפרת את רכש התרופות. אז מדוע לקלקל את מה שעובד? מדוע נדרשים כעת ל"רפורמה" ולבדיקת טיב פעילות החברה בניגוד לעמדת הנהלת משרד הבריאות?

אז זהו, שהסיפור לא כל כך פשוט. הוא מתחיל מעניין אספקת הקנאביס הרפואי. מאז שהחברה התבקשה לסייע בהסדרת התחום היא הותקפה על ידי גורמים עסקיים ופוליטיים. לחצים אפקטיביים במיוחד הפעיל חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. בעקבות כך החליטה החשבת הכללית להקים את ועדת פריזנט, שביקרה כצפוי את התנהלות שראל. הידרדרות מערכת היחסים עם האוצר הייתה רק עניין של זמן.

העובדה שנציג החשבת הכללית בשראל כיהן בדירקטוריון ושימש יו"ר ועדת הביקורת בוועדת הכספים לא הפריעה לעבאדי-בויאנג'ו לטעון להיעדר שקיפות. הנציג קיבל את מלוא המידע. שראל הייתה מוכנה להעביר כדרישת האוצר נתונים נוספים בתנאי לסודיות, אבל זה לא עזר. גורמים פוליטיים מוסיפים סיפור מדהים, שלפיו נציג האוצר בדירקטוריון ביקש להתמנות לסמנכ"ל, אבל בהנהלת שראל סירבו. זמן קצר לאחר מכן הוא התפטר בעילה ששראל אינה מספקת נתונים ואינה מתנהלת בשקיפות.

ח"כ אורן חזן ביקש לברר אצל החשבת הכללית את אמיתות הסיפור, וזה הוכחש מכל וכל. ביקשתי תגובה רשמית מהאוצר לטענה, וזה הגיב: "החשב מכחיש מכל וכל את הטענות נגדו. מדובר בניסיון נוסף של שראל להסיט את הדיון למחוזות רדודים ושקריים. צר לנו ששראל מסרבת למסור מידע ולהתנהל בחוסר שקיפות למרות שמדובר בכספי ציבור".

גורמים באוצר מוסיפים וטוענים ששראל אינה קונה בהכרח בזול, וזה הוכח כאשר השלמת רכש מלאי החירום נעשתה בהצלחה על ידי האוצר במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים בהשוואה למחירי השוק. 

אין ויכוח על כך שהחברה פועלת לטובת בתי החולים ומגדילה את כוח המיקוח שלהם. אותו מודל (קונה יחיד ממונופול הגז) הוצע גם בסוגיית מתווה הגז, אך האוצר סירב להרים את הכפפה.

20 שנות שלווה הופרו בעקבות פרשת הקנאביס הרפואי שהקפיצה את אנשי האוצר מחשש לעתירה לבג"ץ. שראל מתנהלת לשביעות רצונו המלאה של משרד הבריאות הממונה עליה. בתי החולים, הרשאים להחליט ממי לקנות, ממליצים בחום על המשך ההתקשרות עם שראל. הם הכפילו בשנים האחרונות את פעילות הרכש ל-1.2 מיליארד שקל.

ההיגיון הכלכלי אומר שלא רק שאסור להחליש אלא אף חייבים לחזק את יכולת המיקוח. בשראל חוששים מהשתלטות עוינת עליה והעברת פעילות הרכש לחברת ענבל הממשלתית. באוצר דוחים את הספקולציה, אך בשלב זה אינם מתכוונים לסגת מתוכנית הפעולה כנגד שראל. הערכה שלי: שראל תפעל כרגיל גם במהלך 2017, ולו רק משום שליצמן, כשר הבריאות, ידע להפעיל את הלחצים הפוליטיים במקומות הנכונים.

גרסת יו"ר ועדת הביקורת 

 

4. "זו הייתה שנה עמוסה עם הישגים קטנים, שמוכיחים שאפשר לעבוד ולשנות גם מספסלי האופוזיציה", אומרת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "זה גרם לי להבין את חשיבות כוחה של הוועדה. למרות זאת, קשה מאוד להניע את המשרדים הממשלתיים לעבוד בשיתוף פעולה. מבקר המדינה, שאמור להניע תהליכים, נהג לבקר אותם פעם בתדירות גבוהה. בשנה האחרונה זה קרה פחות, ואין לי הסבר לכך. ממשלה שאמורה להיות הגורם המתווך מתרשלת".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קארין אלהרר. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קארין אלהרר. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
 
 

מהו בעינייך תפקיד הוועדה?

"אני רואה בוועדה תשתית לשינוי חייהם של אזרחי המדינה ברמה של יכולת מימוש זכויותיהם. מדובר למשל במניעת גזענות כלפי יוצאי אתיופיה. למשל בסוגיית שינוי הכללים בביטוחים הסיעודיים. לאחר שאנשי אגף שוק ההון באוצר לא ספרו אותנו, דווקא מבקר המדינה סייע כשהסכים לתת חוות דעת על השינויים בביטוחים הקולקטיביים. הוועדה לביקורת המדינה מקדמת את יכולת האזרחים לעמוד על זכויותיהם מול משרדים ממשלתיים".

מה דעתך על סוגיה בוערת במיוחד, והיא גיל פרישת הנשים לפנסיה?

"אני חצויה בנושא ועוד לא גיבשתי עמדה מוחלטת. אני בדעה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת תוחלת החיים גדלה. אני מקבלת פניות ממבוגרים שרוצים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, אבל אף אחד לא נותן להם את האופציה. מצד שני, נשים עדיין מועסקות ברובן בשכר נמוך, ודחיית גיל הפרישה עלולה להיות עבורן גזירת עוני. אני חייבת לראות את ההצעה ואיזה 'שלייקס' מציעים לנשים. למרות הפגיעה האפשרית בנשים, אסור לטמון את הראש בחול ולהגיד 'יהיה בסדר'. אני מאלה המאמינות שעבודה אינה רק שכר אלא גם הבטחת העתיד. הפתרון הנכון והמאוזן הוא להגיע למצב שבו תהיה לנשים אפשרות בחירה. זה שכיום אין אפשרות כזאת נחשב לפטרוני מאוד בעיני. ההחלטה הטובה ביותר היא לתת לאדם להחליט".

הוועדה לביקורת המדינה דנה גם בהמשך פעילות חברת שראל. האם לחברה יש זכות קיום?

"במהלך דיוני הוועדה עלו טענות קשות נגד התנהלות החשבת הכללית, והטענות נגדה הן שהיא לא אמרה לנציגי מבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה את כל האמת. היו טענות נגדה על ההטעיה של נציגי המבקר שנכחו בדיון. על עתיד שראל כבר קיימנו שלושה דיונים. לא מקובל ששראל תתנהל ללא שקיפות. שראל נהנית מפטור ממכרז כדי לקנות ציוד רפואי בזול, אבל לבתי החולים יש הזכות לקנות ממי שהם רוצים, כך שאין כאן בעיה.

"דבר בעייתי נוסף הוא שהחשבת הכללית מעוניינת להכניס מתחרים. אם שראל חברה טובה המספקת פתרונות טובים וזולים, אז מדוע לקלקל? אני לא מבינה את ההיגיון. הרושם הוא שבאוצר מנסים בכוח לשנות את השיטה ואת כללי המשחק, וזה לא תקין בעיני".

האם את ערה להתפתחויות בנושא מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל?

"אני פחות מתמצאת בנושא וקשה לי להתייחס נקודתית. עם זאת, אני יכולה לקבוע שקיימים מיזמים שהממשלה ממשיכה לממן אותם בפרויקט התעודות הביומטריות, שאין זה מתפקידה. המבקר קטל את פעילות הממשלה בנושא זה, ואני בטוחה שיש לו מה להגיד על מיזם חברת החשמל. למרות הביקורת, הפרויקט הביומטרי ממשיך להתרחב ומתפרסמים עוד מכרזים. ההתנהלות הממשלתית בנושאים אלה נעשית בעיני מכוח האינרציה. אסור שהממשלה תהיה מעורבת בפרויקטים מסחריים. היא חייבת להתמקד רק בדברים שבהם יש לה יתרון יחסי".

לקראת יום הכיפורים - האם השלמת עם ח"כ אורן חזן?

"התקרית עם ח"כ חזן נופחה מעבר לכל פרופורציה, ומבחינתי זה עבר ונגמר. חזן היה חבר בוועדה לביקורת המדינה עד שהוא פוטר משם. כיום אנחנו לא בקשר. מבחינתי, האמרה תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה תופסת גם במקרה חזן".