כהרגלה בקודש עטפה המשטרה גם את חקירת מטען החבלה הזעיר שהתפוצץ במכונית של הזמרת מרגלית צנעני בצו איסור פרסום. מזל שכתבי שטח חרוצים הספיקו לתעד את גרסתה הספונטנית של הזמרת הפופולרית, על כך שבסך הכל המנוע של הביואיק התחמם כנראה בחניה, התפוצץ והעיף את מכסה המנוע. "תגידי מרגול, יכול להיות שניסו להוריד אותך באמת?", שאל אותה אחד הכתבים, ומרגול השיבה במשפט עסיסי, כמיטב הז'אנר, "ממש, די, בחיאת דינאכ, תפסיק לבלבל את המוח".

עם כל הכבוד לצרכים האסטרטגיים של צו איסור הפרסום, כפי שהדברים נראים כיום גם ככה למשטרה אין חשודים בהנחת המטען. אבל עוד יהיו לה, הסירו דאגה. על פניו נראה כי מדובר ב"עבודה" של קבלן פיצוצים קטן יחסית, אלא שהוא פחות מעניין במקרה הזה. המניע הוא זה המשגע את עיתונות הסלבס החוקרת והצעקנית, לא פחות מאשר את כתבי הפלילים, המשטרה וגזרת עורכי הדין.

יום אחד, בתחילת שנות השמונים, הגיע זוג לשכונת תל כביר בדרום תל אביב. הגבר היה גדול גוף מיהוד בשם מורדי לביא, והבחורה היתה צעירה מנתניה בשם מרגלית צנעני. תל כביר היתה אז עוד אחת מאותן שכונות מוכות הרואין, ולביא השתלב מצוין בסצינה. מרגול לא היתה בקטע, המקסימום שראו אותה בשכונה היה בטרנינג בדרך למכולת. כך או כך, אלה היו עשר השנים הראשונות של צנעני בתל אביב. מצד אחד היה לה בבית בעל מכור, שנעצר חדשות לבקרים ואף ריצה מאסר או שניים, ומצד שני היו לה גם ילד לגדל וניצנים של קריירה לטפח.

כאשר ההרואין גנב לה את הבעל, מרגול המשיכה בחייה עם הילד אסף בדרך אל הלא נודע. זה היה בעידן הקסטות בתחנה המרכזית הישנה ומועדוני לילה קטנים אפופי אדי אלכוהול ועשן סיגריות מחניק בלב הישן של תל אביב, רחוב לוינסקי בואך שונצינו, המסגר והשוק הסיטונאי הישן. שם, בחמארות שצמחו לצד מועדוני קוביות ורולטה אפלים, הקלובים, הפכה מרגול, סולנית להקת "הכנופייה", לדיווה של הקלפנים והבאסטיונרים. היא נתנה להם מאוואלים תימניים אסליים, שהתמזגו בסולואים של בוזוקי יווני אותנטי לכדי מוזיקה מזרחית חדשה בעברית סוחטת דמעות לשיכורים, ושירי ארץ ישראל שהכניסו לחמארות גם עורכי דין, רואי חשבון וסוכני ביטוח חובבי הרפתקאות.

כאן, באחד הקלובים הצמודים לחמארות, היה המפגש הרשמי הראשון שלה עם המשטרה. זה קרה בפשיטה של מחלק מוסר בימ"ר תל אביב על קלוב ברחוב החשמונאים, שהיה אז בלב הסצינה בזכות הכסף המזומן של הירקנים, הסוורים והנהגים מהשוק הסיטונאי. בפשיטה נעצרו הבעלים המפעילים של הקלוב: המנהל האישי של מרגול, אשר ראובני, ושותפה לשירה על הבמות, הזמר חופני "הגדול" כהן. בחקירה נטל חלק אפרים ארליך, הידוע בכינוי קרמשניט, שמצד אחד הביא מהמהמרים מידע מודיעיני על כך שגם מרגול מתל כביר שותפה בקלוב של האמרגן משכונת התקווה והזמר מכרם התימנים, ומצד שני שחרר אותה מאחר שהמידע נגדה היה לא מבוסס. 

באותם ימים של 1995, ניהול קלוב הימורים בקושי היה שווה מעצר. ועדיין, רחוב החשמונאים בקושי התאושש אז מטראומת הרצח של מלך ההימורים יחזקאל אסלן במסעדת מזל דגים, שבמקומו השתלט על סצינת ההימורים החשוד האולטימטיבי ברצח, זאב רוזנשטיין, איש עסקים ממולח וגנגסטר בוהמייני מהגל החדש. הבוס האינטליגנטי של הסצינה התאים כמו כפפה לחופני וראובני, שעמדו בפרונט וגרפו אלפי שקלים על כל שעת משחק של מהמרים, אשר העבירו שם מאות אלפי שקלים מיד ליד.

מרגלית צנעני בוחנת את רכבה אחרי הפיצוץ. צילום: רועי עלימה, פלאש 90מרגלית צנעני בוחנת את רכבה אחרי הפיצוץ. צילום: רועי עלימה, פלאש 90

תיק "כוכב נולד"

השלב הבא בביוגרפיה המשותפת של ראובני ומרגול כלל הפקות מושקעות עם הרבה רוקנרול, בהשראת ירוסלב יעקובוביץ' ולהיטי זהב כמו "אלהמברה", "ריח מנטה" ו"חופשי", שהפכו אותה לכוכבת על והקרינו על הבן הבוגר כבר, אסף לביא צנעני. אסף המשיך ללוות את הקריירה שלה בכל המובנים, גם כרך את שם נעוריה בשמו, גם נטל חלק בהפקות ועריכות מוזיקליות, וגם כתב לה למשל את להיט הענק "אז מה".

נכון, אז מה, אבל הבן אסף גם היה מעורב עד צוואר בפרשת הסחיטה של אסף אטדגי, המנהל האישי של מרגול שהפך למפיק הראשי של הזמר עומר אדם שהתגלה ב"כוכב נולד", הריאליטי בו מרגול היתה עמוד התווך. צנעני ג'וניור הצטרף להפקה עם אטדגי, ואחרי זה נושל מתפקידיו בסביבת ההפקה של הטאלנט. לפי המשטרה, גייסה מרגול את שלום דומרני שיכפה על אטדגי את העמדה שלה לגבי גובה הפיצוי. בתמורה, נטען אז, מרגול תסייע לדומרני להקים סוכנות אמנים באמצעות כישרונות צעירים שהיא תפנה אליו, בין היתר מהמאגר הבלתי נדלה של "כוכב נולד".

אחרי שבועיים וחצי במעצר שוחררו האם ובנה, וכתבי אישום הוגשו רק נגד מרגול ומיכאל חזן, האיש של דומרני ברמת גן, שהחל להוציא לפועל את פסק הבורר באיומים תחילה, עד שהגיעה המשטרה. מהחיבור של חזן לרמת גן נולד בתקשורת החיבור בין מרגול לעמיר מולנר, מה גם שבשחזור פרקי אותה עונה ב"כוכב נולד", היא נקלטה מקדישה שיר לחברו הטוב שגיב טיירי "אי שם" בכלא, ואילו חבר אחר, בן כהן, נקלט במצלמה של אולם שמחות מזהיר את אטדגי לא להמשיך יותר מדי עם המשטרה נגד מרגול.

היכולת של מרגול לשרוד את הימים הקשים בשכונת תל כביר, ואת ימי החמארות והקלובים בלב תל אביב, מעידים על האישיות המחוספסת אשר בצבצה מכל סצינה ב"כוכב נולד", חרף מעטה האיפור הכבד ומכובדות הפריים־טיים. האשה המזרחית הדעתנית, הלוחמת למען תרבות עדות המזרח מאז ימי ערוץ בריזה של רון כחלילי, היתה מקור לגאווה כאשר זכתה לקבוע בדומיננטיות הייחודית לה כיצד יישמע פס הייצור המוזיקלי של הדור הבא במדינת ישראל. אבל הנפילה, שחשפה את החיבור שלה לעבריינים המסוכנים ביותר, הולידה אכזבה גדולה לצד שמחה לאיד, אשר שבו ועלו השבוע עם הידיעה על מטען החבלה שנמצא ברכבה. וואחשית, קראתי לה למחרת היום.

דפוסי העבר שמרגול נושאת עמה התנפצו לה בפנים גם השבוע, אחרי שהתאוששה לכאורה מההשפלה בתיק "כוכב נולד" עם כמה הופעות קטנות, ריאיונות ותוכנית רדיו זניחה. כדי להבין את תעלומת הפשע החמור, לצד החיטוט בחיים החדשים שלה, מתחילים לחטט גם בחיים של בנה אסף. "התחיל להתערבב", הגדיר זאת גורם שנתקל בו מפעם לפעם ברחובות אזור, עיירה שבה משגשג שוק ההלוואות הקטנות, משהו בסגנון של קבל אלף שקל ושלם מאה שקל ריבית בשבוע. אחלה כסף, רק שצריך עוצמה מעוררת אימה כדי לגבות אותו. לפי הצילומים מהזירה, מרגול לא נראתה מבוהלת, אולי משום שהיא אלופה ב"חרבשה", שזה לערבב בשפה של תימניות אסליות.

קטטה מוזיקלית. בנה של צנעני, אסף לביא צנעני, צילום: רענן כהןקטטה מוזיקלית. בנה של צנעני, אסף לביא צנעני, צילום: רענן כהן

קול המולת הפיצוצים

כהרגלה בקודש עטפה המשטרה גם את חקירת מטעני החבלה הזעירים שהתפוצצו סמוך למכוניתו ולביתו של איש העסקים מאיר שמיר בצו איסור פרסום. גם לשמיר ניתן לייחס דפוסי עבר מהתחום הפלילי: מפרשת חברת הביטוח לה־נסיונל הנשכחת בשנות התשעים, עת היה עד תביעה מרכזי נגד שותפיו אשר מכרו פוליסות על שמות חברי קיבוצים שנפטרו, ועד העסקה המקוממת לפינוי בינוי באצטדיון האורווה, על חשבון הפועל פתח תקווה ואוהדיה המסכנים.

בשתי הפרשות היו התקשרויות מפוקפקות עם עבריינים. בראשונה עם איציק קיסוס המנוח, ובשנייה עם יו"ר הפועל פתח תקווה דני לוי, ייבדל לחיים ארוכים, שגם הוא מקושר עסקית וחברתית לכמה עבריינים בכירים במיוחד.

האמת היא שגם במקרה של שמיר אין מילה רעה לומר נגד המשטרה, להפך, האצבע המאשימה היא נגד שמיר. מולטי־מיליונר שמצד אחד מנהל חברות ציבוריות ומצד שני מנהל מערכת יחסים כזו או אחרת עם גורמים בעולם התחתון. שמיר נתפש שם כאחד שלא מתלונן, בין היתר משום שהוא מסתיר תיבת פנדורה משלו. הוא והם צהובים זה לזה, ומכאן הרשות לקדם אצלו עניינים באמצעות מטעני חבלה. לגיטימי? ודאי שלא, אבל דומה כי היחיד שאינו מתרגש מקול המולת הפיצוצים הוא שמיר. נחיה ונראה.

מלחמת העמקים

מטעני חבלה שמופנים נגד סלבריטאים כמו מרגול ואנשי עסקים מהסוג של שמיר עושים רעש גדול במרכז הארץ. אבל הם בקושי זוכים לאזכור כאשר הם מתפוצצים בסביבה של אנשים פחות מפורסמים. ועוד לא הזכרנו את יישובי המגזר הערבי, שם פיגועים פליליים הם עניין שבשגרה. רק השבוע נורו שניים בעכו, בוואדי ערה נתפס מצבור נשק אצל עבריינים, ברחוב יפו בתל אביב הושלך רימון רסס לעבר בית עסק שהבעלים שלו חייבים כסף ועזבו את הארץ, ורימון הלם הושלך על ביתו של ראש עיריית גבעת שמואל.

בין העיירה מגדל העמק לבין בירת העמק עפולה מתנהלת בשבועות האחרונים מלחמה של ממש. כנופיה של עבריינים צעירים יחסית, בהנהגתו של זיו אלוש, אחד מאנשי ארגונו של מיכאל מור לשעבר, יורים ומפוצצים מכל הבא ליד. אפילו חטיפה של אדם מביתו שבלב כפר ערבי למרגלות התבור מיוחסת להם. המנהיג שלהם, אלוש, מוכר לצרכני התקשורת מאז שבאביב 2015 ירו עבריינים המזוהים עם מור על הרכב שבו נסעו אשתו וילדיו במהלך נופשון באילת. אלוש עוד הספיק "לטוס" באותו היום לנהריה, שם ירה לעיני כל לעבר הבית של מיכאל מור, ואחר כך נמלט לביתו במגדל העמק, נעצר ונשפט לשנת מאסר.

מאז ששוחרר מהכלא לפני כמה חודשים, אלוש חשוד כמי שמעורב בכמה אירועי ירי והטמנת מטעני חבלה לאנשיו של מור ברחבי הצפון. בין היתר נורה צרור יריות לעבר אשה בת 60, אשר ביקרה בבית שבו מתגוררת אמו של עבריין מאנשי מור, שעזב את הצפון ומתגורר עם "הבוס" באזור המרכז.

אלוש ושבעה מאנשיו נעצרו לפני כשבועיים בחשד לסדרת אירועי ירי, פיצוצים והצתות, אולם שוחררו על ידי בתי המשפט בנצרת מחוסר ראיות. המעצר והשחרור לא השפיעו, שכן בשבוע האחרון נמשכו האירועים החמורים, אף ביתר שאת. במוצ"ש הושלך מטען צינור מאולתר לעבר בית באחד הקיבוצים בעמק, אשר מתגוררת בו משפחה של עו"ד צעיר ידוע ומצליח מאוד, שלא במקרה מייצג את מיכאל מור שנים רבות, ומאז הפילוג בארגון כבר לא מייצג את חבריו לשעבר מצפון הארץ.

האצבע המאשימה במשטרה מכוונת ישירות לכיוונם של אלוש ואנשיו. גם המטען שהושלך על הבית בקיבוץ מתאים, פחות או יותר, בפרופיל שלו למטענים שהושלכו בזירות אחרות, ושבגינם נעצרו אנשיו של אלוש. בשלב זה, לנוכח השחרור של החבורה, למשטרה אין סיבה לעצור אותם. אם במשטרה ובסביבה של עורך הדין האמינו שמדובר באירוע חד־פעמי חולף, חרף חציית כל הגבולות, הרי ביום רביעי חשף העיתונאי יואב איתיאל (רדיו חיפה, "פוסטה") כי מטען חבלה מאולתר נוסף הושלך, הפעם על בית במגדל העמק אשר מזוהה ישירות עם משפחתו של עורך הדין.

חקירת האירועים הועברה אומנם מתחנת מגדל העמק לימ"ר צפון, שינוי מבורך שלא גרם עד כה לאלה גם אלה לקחת את תוצרי מצלמות האבטחה מביתו של עורך הדין בקיבוץ. על חבילת אבטחה מהסוג שמקבלים פרקליטים מאוימים, אף עורך דין פלילי כבר לא מדבר. אולי באמת מוטב שארגוני הפשע יפתרו את הסכסוך החריג הזה בדרכים שלהם, כפי שידוע כי הם עושים כעת בפועל באמצעות משלחות מכל הצדדים.




רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL