את הזקן גידלתי כדי לטפח את מערכת היחסים הזוגית שלי. כלומר: בהתחלה היה מדובר בזקן בן שבוע–שבועיים, אבל אז האישה תבעה בתוקף שאתגלח - ומול עיניה הרושפות נותרה לי רק ברירה אחת: לגדל זקן.
תולדות מערכת היחסים של האדם עם שער גופו היא בעיני ההוכחה שמוצאנו הוא מהקוף: איזו עוד סיבה יש לנו לגזוז, לגלח, למרוט ולהסיר בלייזר משהו שצומח על גופנו באופן טבעי, מלבד רצון עז להוכיח לקופים עד כמה התקדמנו?
ובכל זאת, אף על פי שאיני מאמין שנבראנו בצלם, אלוהים הוא חלק מהאבולוציה שלנו, כך שעד לפני שלושה–ארבעה דורות, כאשר כמעט כל היהודים היו יראי שמיים, התהדרו הגברים בזקן. רק בדורות האחרונים הביא הרצון להשתלבות במרחב לאימוץ מנהגי המקום - ובכלל זה גילוח. זקן הפך לעניין מיושן: מי שרצה לתאר למשל בדיחה ששמע כבר אלף פעם, נהג לומר עליה ש“יש לה זקן ארוך".
הביטוי “עוד לא מתגלח" נועד לתאר מישהו צעיר וחסר ניסיון, שכן היה ברור שכל גבר בוגר - מתגלח: חילונים בתער, דתיים במכונה - ורק “היפים", ימאים, חרדים וטיפוסים “בוהמיינים" וחשודים התהדרו בזקן.
גם במוצבים הנידחים ביותר בלבנון, שבהם ישנו עם מדים ונעליים פן נוקפץ, היה מסדר בוקר שכלל גם גילוח: לא אחת מצאתי את עצמי מעביר על פני סכין גילוח ללא קצף ומים, במה שזכה לכינוי “גילוח יבש", וכשפיקדתי לתקופה קצרה על חיילים דתיים בזמן ספירת העומר, נהגתי לומר להם שאני חושש שברגע האמת לא אבדיל בינם לבין חיזבאללה.
באופן אישי, מעולם לא אהבתי להתגלח: מעטות התקופות בחיי שבהן התגלחתי בכל בוקר - וכשהתחלתי לגלח גם את שער ראשי כהמשך טבעי של הסנטר והלחיים, הפחַתי את המינון בערך לפעם בשבוע. זאת אולי הסיבה היחידה לכך שעדיין לא קטלתי את כל ההיפסטרים המעצבנים, אף על פי שמגיע להם: בזכותם הפך בן לילה המראה הזיפי שלי ממוזנח למעודכן ואופנתי.
רק שאז שלחה אותי הגברת להתגלח, ואני החלטתי שדי. אחרי חיים שלמים שבהם קיבלתי הוראות מהורים, מורים, מפקדים, מעסיקים, נשים (וב–22 השנים האחרונות גם מילדים) - הגיע הזמן לגדל ציפורניים, או זיפים.
בשבוע הראשון קצת גירד, בשבוע השני נהגתי לגנוב דאבל–טייק במראה כדי להיות בטוח שזה אני, אחרי שלושה שבועות הפך הזקן למשחק נעים עת התחלתי למולל את קצותיו בין אצבעותי כשהשתדלתי להיראות חושב או חשוב.
והיה גם עוד עניין: חוץ מהגברת, נדמה היה שכל יצור ממין נקבה סבור שהזקן שלי הוא שדרוג רציני למראה. אני לא יודע אם זה משום שפני המזוקנות נראו רזות יותר או שהזקן שלי הפגין שילוב גוונים חביב של לבן מסביב ושחור במרכז - ואולי מדובר בכלל בהפוך על הפוך: נשים הסיקו שרק רווק יכול להרשות לעצמו לטפח זקן ששום אישה שפויה לא תרשה שיגדלו לצדה. יהיה ההסבר אשר יהיה, הזקן הפך אותי לפופולרי וטופח במשך כמה חודשים.
אז הגיע יום ההולדת של הגברת והחלטתי להפתיע אותה. אומנם כל מי שעוקב אחר מצבה הכלכלי של העיתונות המודפסת יודע שאין אוחז במקלדת שיכול להרעיף על בת זוגו יהלומים, אבל אני החלטתי להיות מקורי ולהתגלח (כמובן שקניתי גם מתנה נוספת למקרה שהמחווה לא תוערך מספיק), כמתנה שבמסגרתה דווקא הזכר הוא זה שמסיר שיער לכבוד זוגתו.
הגברת - שטסה לחו"ל לרגל עסקיה, עוד לא נתקלה במראה החלק, כך שאיני יכול לבשר עדיין על הצלחה בניסוי הזוגי, אבל אף שסקרתי את בבואתי במראה לפני ואחרי הגילוח (והגעתי למסקנה שמזוויות מסוימות אני נראה ממש שמן!), בלי יכולת להכריע אם המראה החלק הולם אותי, זימן לי הגורל פיצוי הולם: “גם אתה קיבלת כסף מחברת סכיני הגילוח?", חקר בעניין חבר קצת ידוע שפגש אותי אחרי הגילוח ברחוב.
מתברר שבצר לה ואחרי ירידה של כ־30% (!) בהיקף המכירות, פנתה חברה ידועה לסכיני גילוח לכל מיני מפורסמים, ביניהם גם אליו, כדי שיגלחו את זקנם תמורת 5,000 דולר - בניגוד לכיוון הזיפים ולצו האופנה.
לרגע הרגשתי הכי פראייר בעולם: הנה כמה ג'ובות ששכבו ממש על הרצפה, ממתינות אפילו לידוען סוג ז' שכמוני - ואני פספסתי את הצ'אנס. “האמת?", השבתי לו, “הם הציעו לי 5,000 דולר כדי לעשות את זה - ושלחתי אותם לחפש".
“אז למה התגלחת?", תמה המכר המפורסם.
“כי למחרת הם התקשרו והציעו 15 אלף דולר", השבתי והמשכתי ללכת, לא לפני שהבחנתי בו קורס אל ספסל בשדרה. הנה כי כן, חשבתי, למראה החלק יתרונות משלו.