הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יבקר היום (שני) בארץ הקודש, לאחר שקיבל ברכת כוהנים מוסלמית בריאד ממלך סעודיה, בתיבול היוזמה הערבית מ־2002, הנוגעת לצורך בנסיגת ישראל לקווי 1967.



טראמפ מבקר בריאד, בירושלים, בבית לחם ובוותיקן, כדי להקרין דימוי של עושה שלום עולמי ולהעביר את המסר ש”רק הוא יכול” להשתמש בעוצמה הצבאית האמריקאית ולעשות שלום. טראמפ ממוקד מטרה, אסור לזלזל בו. לנגד עיניו מטרה גדולה אחת: להיבחר לקדנציה שנייה ב־2020. הוא כנראה מקנא בבעל בריתו האידיאולוגי ברחוב בלפור בירושלים, שכבר מתכנן קדנציה חמישית. המטרה תקדש בשנים הקרובות את כל האמצעים במסגרת מסע יחסי ציבור חובק עולם: הבטחתי, קיימתי.



בביקור באזורנו טראמפ יתמקד בשתי הבטחות בחירות: האחת - ניצחון מוחץ על דאע”ש. הוא יודע שכדי שיוכל להשיג ניצחון מול הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי, הוא חייב לשתף פעולה עם קואליציית המדינות הערביות הפרגמטיות הסוניות: מצרים, סעודיה וירדן. אלה מתנות את שיתוף הפעולה עם המנהיג האמריקאי בפתרון הסוגיה הפלסטינית על בסיס היוזמה הערבית. לא משנאת ישראל או אהבת פלסטין, אלא מתוך הקשבה לדעת הקהל.




טראמפ בביקורו בערב הסעודית. צילום: רויטרסטראמפ בביקורו בערב הסעודית. צילום: רויטרס






החשיבות של טראמפ - בהמשך הסיוע הביטחוני






בישראל טראמפ רוצה לממש הבטחת בחירות אחרת, בעיקר מול יהודי ארצות הברית, שלפיה יהיה בעל הברית הגדול ביותר של ישראל בכל הזמנים. לכן נשמע היום הרבה מלל על אהבת ישראל, ביטחון ישראל והברית האסטרטגית בין שתי המדינות. אם צריך, הוא גם ישיר “ירושלים של זהב”. אולי יציין את ירושלים כבירת ישראל אך לא יעביר אליה את שגרירות ארצות הברית. מוזיאון ישראל ייראה ויישמע למשך שעה כמו לאס וגאס. בבית לחם הוא כנראה ילחש על אוזנו של יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי הוא דוגל בהגדרה עצמית לפלסטינים. המשמעות: תהליך שתי מדינות.



טראמפ הוא הבעיה של האמריקאים. לא שלנו. הוא מנגח את הדמוקרטיה האמריקאית במעשיו, בחקיקה ובמלל. הוא נלחם באליטות ובגלובליזציה. מבחינתה של ישראל, החשיבות של טראמפ היא בהמשך הסיוע הביטחוני הנדיב, שעליו חתם עמנו הנשיא הקודם ברק אובמה, והמשך הדרישה לרסן את הבנייה בהתנחלויות. השאלה היא לא מה טראמפ יאמר לנתניהו, אלא מה נתניהו יאמר לטראמפ. נתניהו יציג את מיטב היכולות הדמגוגיות שלו על ישראל כבעלת הברית הדמוקרטית היחידה באזור ועל כמיהתו האינסופית לשלום, אף שמעולם לא יהיה פרטנר פלסטיני.



אך האמת היא שאין פרטנר בירושלים. נתניהו מעוניין בהסדרה עם השר נפתלי בנט יותר מאשר עם אבו מאזן. הוא מעוניין יותר להחליש את יאיר לפיד, לא את חמאס. אז מה כן עשוי לצאת מהביקור? כנראה הודעה על מסע דיפלומטי לאזור של יועצו של טראמפ, ג’ייסון גרינבלט, כדי לברר את עמדות הצדדים בכל סוגיית הסדר הקבע.



לטראמפ יש אמביציה אמיתית לנסות את מזלו ולהגיע לעסקה האולטימטיבית. הדבר שאפשר לצפות בוודאות הרבה ביותר הוא שגם אחרי הביקור טראמפ יישאר בלתי צפוי.



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה – מנהיגים צעירים"