1. בחודש האחרון למדתי על עצמי ועל בני משפחתי המון דברים חדשים שלא ידעתי. האינפורמציה המרתקת הגיעה מגברת בשם חני העובדת ב"יד ושם", שאליה הגעתי באמצעות חוקרת השואה ד"ר שרה בנדר, ומאלפי עוקביו, מעריציו ושפוטיו של אחד, יואב אליאסי, המכנה עצמו "הצל". חני מ"יד ושם" הלכה בעקבות שמות המשפחה של הורי ומקום מגוריהם, השקיעה זמן ועבודה וחשפה בפני הרבה פרטים חדשים על קרובי משפחה שנלקחו על ידי המפלצת הנאצית אל מחנות עבודה ומחנות השמדה. החומרים שהעבירה לי גרמו לי זעזוע קשה ובלי יכולת לשלוט נאלצתי להפסיק לקרוא את הפרטים שבמסמכים, כי היה לי שיטפון בלתי נשלט בעיניים.

את החומרים האחרים על משפחתי ועלי למדתי מהישראלים בני דמותו של הצל בדף הפייסבוק שלו. רוב הכותבים סובלים מבעיה חמורה של חוסר יכולת לכתוב משפט אחד בלי עשר שגיאות. אצל רובם ביטויים כמו "בן זונה", "מזדיין", "מניאק", "הומו", "אוכל בתחת", "בוגד", "שמאלני" ועוד - מהווים את המרכיב העיקרי בדבריהם, וכמובן בין לבין הם מציינים ש"הצל" הוא "מלך", מציעים לו להקים מפלגה ומוכנים להקריב נפשם למענו, על הנייר לפחות, אם רק יבקש.

בזבזתי כמה שעות על קריאת התגובות של צללי הצל, ונודע לי שאמא שלי "זונה בשקל בעזה" ושאני פרי זיון שלה עם קצין נאצי גרמני. למדתי שאני "עבריין מורשע", "נרקומן", "שודד זקנות", "מטריד ילדות", "אלכוהוליסט מסומם". המגיבים היותר פוליטיים מבין באי בית המדרש של הצל קובעים נחרצות שאני "בוגד", "גיס חמישי", "תומך ברצח חיילים", "תומך בטרור הערבי", ועוד פנינים שהן תוצאה של מכונת הסתה משומנת היטב בניצוחו של המסית המוצלל, שאין טעם לתבוע אותו על לשון הרע כי הוא פושט רגל. מי שיזכה בתביעה נגדו יצטרך לעמוד אחרון בתור של רשימת נושיו. זו כנראה הסיבה שהוא יכול ללכלך חופשי, בלי להסתכן בכך שיצטרך לתת את הדין.

לא הייתי מבזבז מילים על הצל המגודל אלמלא יכולת ההסתה שלו הגיעה למצב שבו אנשיו מאיימים חופשי ברמה הגבוהה ביותר: "נדקור אותו... הסוף שלך קרוב...". מבחינת הנהלת פייסבוק הדברים עוברים חלק, כאילו הדברים לא נאמרים ונכתבים. זה עובר את המסננות שלהם חופשי, ללא הגבלה וללא הטלת סנקציות.

לא מעט אנשים חרדים לשלומי בזמן האחרון לנוכח ההתבטאויות של הצל, שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון ובו צילומים של מישהו שאינו אני בטקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני המשותף. אותו מישהו צעק לאנשי הצל "נאצים" ועוד קריאות גנאי. בצמוד לסרטון נתן הצל מונולוג עלי ועל שכמותי שגרם לאלפי תומכיו לשחרר את אוצר המילים הרדוד שלהם בתגובות מהזן הנחות ביותר.

במשטרה נמצאות שתי תלונות על הסתה ואיומים ברצח. התלונות האלו לא מצריכות חקירה מעמיקה. לא צריך לגייס לצורך העמדתם לדין של המסיתים את אנשי ה־FBI ולא צריך משאבים מעבר להבאת החשודים למעצר, חקירה והעמדה לדין בתוך תקופת מעצרם. בישראל כמו בישראל, עד שלא יירצח עיתונאי או ח"כ או שר ואולי אפילו סיבוב נוסף על ראש ממשלה, הכל מתרחש בסלואו מושן - המלכלכים ממשיכים ללכלך, המאיימים ממשיכים לאיים, האלימות ברחוב גוברת, השר לביטחון הפנים מתרוצץ מאולפן לאולפן לעדכן כמה הוא נחוש, המפכ"ל רוקד עם ספר תורה ועושה הכנות לאבטחת ביאת המשיח, ראש הממשלה נמצא באופוריה אחרי שסיידו לו את הבית, והלבן שעל הקירות כנראה מיסטל אותו עד כדי כך שביום ראשון בבוקר הודיע חגיגית, עוד לפני שאכל ארוחת בוקר שהוא ממנה את סגן השר לענייני שום דבר, איוב קרא, לשר התקשורת.

התקשורת הפכה להיות הדבר הכי חשוב בישראל. ביבי, ואת זה יש לומר לזכותו, עשה מהפך אדיר בתקשורת. אם תיקחו למשל את יום ראשון האחרון, רק לפני הצהריים יכולתם לשמוע בשעת השיא את תומכי ביבי מגישים את התוכניות המשפיעות. קלמן ליבסקינד, עורך הביביתון בועז ביסמוט, המראיין האישי של שרה נתניהו שמעון ריקלין ועוד רבים וטובים, השתלטו על התקשורת השמאלנית בצורה נקייה, ואם לא תהיינה תקלות, בקרוב תוכלו לשמוע את הצל מגיש עם ברדוגו את יומן חמש בגללי צה"ל, את גופשטיין מלהבה מגיש את "חמש עם...", ועו"ד שפטל יהיה הפרשן המשפטי של חדשות שמונה בערב ב"כאן", המכונה "אל תגיד". והיד עוד נטויה.

בעקבות המתרחש הגיע לידי איור שבו אני מככב, פרי יצירתו של מאייר מוכשר בשם איציק סמוכה. האיור הוא חלק מסדרת איורים שכותרתם "b–movies", שעוסקת בסרטי אקשן ישנים משנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת. המאייר קורא לאיור "עוד יום", שזו תשובתי לאנשים ששואלים לשלומי. המושג "עוד יום" הפך ללהיט, והרבה אנשים שנשאלים לשלומם עונים "עוד יום".

2. לפני ל"ג בעומר הופיעה ב"ישראל היום" (סוג של עיתון) מודעת צבע על פני חצי עמוד, שעסקה בנר הקדוש. לעיתון צורפה חוברת צבעונית ובה סיפורי אלף לילה ולילה על נר קדוש שישנה את החיים למי שירכוש אותו.

הנר הקדוש, על פי החוברת, גרם לכך ש–1,750 רווקים ורווקות שהיו מיואשים לגמרי - התחתנו! 1,400 חולים במחלות קשות אשר התייסרו בייסורים קשים - התרפאו! 1,240 הורים שציפו בכאב לחבוק ילד משלהם, זכו לשמוע בכי תינוק בביתם! 6,590 אנשים מכל רחבי הארץ שסבלו ולא האמינו שיכול להיות שינוי במצבם - חייהם השתנו! החוברת מפציצה במשפטים בומבסטיים על רקע צבעים עזים. למשל: "מה עומד מאחורי מסע ההודיה ההיסטורי שמרגש את כל מדינת ישראל?", או "חשיפה: עם ישראל עושה היסטוריה", ואיך אפשר להתעלם מהמשפט הבא: "לראשונה בהיסטוריה, לאחר הפצרות גדולות הסכימו המקובלים לחשוף את כל הסודות של הנר הקדוש".

הנר הקדוש. הוראת קבע לשנתיים. רפרודוקציה: נתן זהבי :

החלטתי לבדוק את עניין הנר הקדוש. מבין "נר הילדים", "נר ההצלחה והשמירה", "נר הרפואה" ו"נר הזיווגים" בחרתי את האחרון וצלצלתי למספר הטלפון המופיע בחוברת. עשיתי את זה מהאולפן כשמולי יושב ידידי המפיק סער פלסנר, רווק הצמא להתחתן, ואמרנו שאם לא יועיל, בטח לא יזיק. בחורה מיומנת בעלת כוח שכנוע מופלא ענתה לטלפון ואמרתי לה שאני רוצה שסער פלסנר בן חוה יתחתן בעזרת השם, וכולי תקווה שהנר הקדוש יעזור. הגברת בקו השני הריצה משפטים בקצב מסחרר. הבנתי ממנה שרבנים ובחורי ישיבה יתפללו למען הזיווג ושההצלחה מובטחת ונזכה לישועות. אחרי שטחנה לי במוח שאלתי במה כרוך כל הטוב הזה שהיא מעתירה על ידידי הרווק, כלומר כמה יעלה התענוג. 84 שקל, ענתה, עשתה פאוזה קטנה והוסיפה "בהוראת קבע לשנתיים". סער סימן לי מעבר לזכוכית האולפן "תמשיך הלאה, תעבור לאייטם הבא".

לא הייתי מביא את הסיפור הזה במדור, אלמלא ביקור שעשיתי השבוע בקופת חולים כללית לצורך בדיקות דם ושתן. במסדרון הקומה השנייה ישנה ארונית ועליה מונחים פרסומים שונים הקשורים לרפואה אלטרנטיבית, בדיקות שונות, דיאטות, טיפולי פיזיותרפיה והופ, בוכטה של חוברות הנר הקדוש תופסת לה מקום של כבוד. מבירור שערכתי עלה כי לא קופת החולים אחראית להנחת החוברות בארונית, וכנראה אחד מהמשיחיסטים דחף את הבוכטה לשם כדי לפתות עוד כמה פראיירים לרכוש את הנר "שמרגש את עם ישראל".