מדוע אדם הופך למתחזה מקצועי? משנה את עורו מבן אנוש מלא חמלה וסולידריות ליצור שכל מטרתו היא להונות וליהנות על חשבון האחר? כבר קרוב לשנתיים אני עוסק בשאלה הזו, ולא בטוח שיש לי התשובות. בשבועות האחרונים משודרת בקשת, ערוץ 2, סדרה שיצרתי עם הבמאי אורי הראל ועורכת התוכן נטע דרור, קבוצה מסורה ולוחמנית. ביחד עקבנו אחר לא מעט מתחזים. נדרש לנו הרבה זמן להביא את הסרטים לידי גמר. לתפוס אותם. פגשתי מתחזים רבים שונים ומשונים שנכנסו בדרכי עורמה לחייהם של אנשים. קנו את אמונם בתחכום וביסודיות ואז עשקו והותירו אותם בשיברון לב: טענו שהם אשפי פיננסים, אנשי המוסד, טייסים, רופאים, גנרלים ודיפלומטים. הכל בלוף.

בסיומו של מה שהפך להיות הפרק הראשון של “המתחזים" ניצבתי מול אדם שהונה אנשים. אדם שחיפשנו חודשים ארוכים. התכוננו היטב לרגע זה: חשבנו על אופן איתורו, הטמנת המלכודת ותפיסתו. זה היה מבצע מורכב. אבל את רגע העימות, שבו עומדים ליד גורם כזה, קשה לתזמר. שניות לפני המפגש, כשצעדתי לכיוונו, לא היו לי חששות או מחשבות. מטרה אחת ברורה וחדה הובילה אותי. בדיעבד אני נשאל בידי סקרנים וחברים אם חששתי שיתקוף, יכה או אולי ינסה לפגוע. התשובה היא שזה פשוט לא עלה על דעתי. ביקשתי רק לדרוש ממנו דין וחשבון. לאורך תקופה ארוכה שמעתי שוב ושוב את סיפוריהם הקשים של קורבנותיו. תחושת אחריות וכעס חלחלה. הרגשתי שמישהו חייב לשלם על מה שנעשה לאנשים תמימים. כך הגעתי לעימות המדובר: חסר מילים וטעון בחוויותיהם ובמכאוביהם. כשראה אותי, ברח. רדפתי אחריו ברחבי תל אביב ולא הרגשתי טיפה של חמלה כשניצב לידי מתנשף ואזיקים לידיו.

כשמתחזה גזל ממני כספים





אגב, גם אני חוויתי באופן אישי אירוע כזה. נעקצתי. אדם שנתתי בו אמון התחזה לסוכן בורסה וגזל ממני כספים. שנים ארוכות וביסודיות עבד עלי עד שהתגלתה האמת. אני הייתי הקטן, הזניח בקבוצת משקיעים שהונה. אחרים שלקח מהם כסף בלי להחזיר הפסידו מיליונים. חסכונות חיים, פיצויים מתאונה וכספים שנועדו ליום סגריר בוזבזו על טיולי הסקי שלו. בתום מאבק משפטי ארוך נשלח למאסר. זה לא הקהה את הכאב. רק הפחית מעט את המחנק שהשתלט על החיים בעקבות החוויה. לכן תחושת הקורבנות מוכרת לי היטב. מאז השקת הסדרה נשלחות אלי מאות פניות מאנשים שנפגעו בידי מתחזים.

יש בין הסיפורים עלילות שקשה להאמין שהתרחשו. אבל גם כשמספרים לי דברים שנשמעים בדיוניים איני מפקפק. בתחום הזה הכל אפשרי. בפרק השני, ששודר השבוע, לדוגמה, הצגנו את מעלליו של ישראלי מבני ברק שעבר גלגולי חיים מסעירים בארץ ובניכר ובסופם שב לכאן כשהוא מתחזה לבכיר בנאט"ו. כמות הזמן והאנרגיה שהשקיע במזימותיו הייתה בלתי נתפסת. לא אפרט את כל מה שהוצג בסרט (אתם מוזמנים לצפות בו בשלל הפלטפורמות הקיימות) אבל אספר שכשביקרתי במה שהיה פעם משרדיו, עברתי על יומנים ומסמכים שהותיר במקום, ניירת שהושלכה לזבל.

בסרט “שבעה חטאים" ישנה סצינה שבה שני הבלשים, דמויות שמגלמים מורגן פרימן ובראד פיט, מגיעים לביתו הריק של הרוצח ומאתרים כמות אדירה של מחברות שבהן הרוצח תיעד ומסמך את חייו. חלק בדיוני וחלק אותנטי. הכל נעשה בכתב מסודר ומדוד. מעין הצצה למוחו של רוצח אכזרי, יסודי, מעוות ורב־עורמה. כך היה בסרט. במציאות, במסמכים שאני עברתי עליהם מצאתי רישומי פגישות, הערות ממשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט ומהלכים טכניים שהאיש היה צריך לבצע, לכאורה, במסגרת תפקידו כבכיר בנאט"ו. חוברות על חוברות. מאות עמודים, רישומים ותאריכים. המצאות וסימוכין למציאות שקרית. הכל מסודר ומאורגן באופן מרהיב. 

ייתכן שהאשליה הייתה כל כך עוצמתית, עד שהיא שאבה את הקורבנות והמתחזה כאחד. ממציא הזהות האחרת מתגאה באדם החדש שנוצר. מתמכר. מנגנון ההתחזות הופך עבריין מורשע לאדם עוצמתי, חורץ גורלות ומושא לקנאה, במקום להיות אסיר עלוב המבקש להשתקם או טיפוס ממוצע ואפרורי שחי בעלטת המציאות הכבויה. מפתיעה לא פחות היא רמת הכישרון והאינטליגנציה של אותם יחידים. אני מניח שחלקם היו מצליחים מאוד היה ובחרו בדרך הישר. אבל האדרנלין וההתחזות שבו אותם.

למרבה הצער, יש גם קורבנות שמנוצלים כדי לתדלק כלכלית את הפנטזיה הזו, והיות שמדובר בכישורים יוצאי דופן, קשה מאוד לאדם מן השורה להצליח לעמוד מול תעלוליהם. מי שהתמקצע ברמאות ובהולכת שולל מגיע עם יתרון עצום למפגש איתנו, אנשים מהמניין. לכן כששואלים אותי איך נפלו רבים כל כך בפח של נוכל כזה או אחר, כאחד שעבר את זה, ברור לי שכשזה מגיע אליך, כמעט בלתי אפשרי לברוח.