אם לשפוט לפי קצב ההתרחשויות ולפי חריפות ההתבטאויות שנשמעות בשבועות האחרונים, לא יהיה מוגזם לומר שההנהגה הפלסטינית ואיתה הנהגת ערביי ישראל, גמרו אומר לעשות הכל כדי להוריד מכיסאו את תיאופילוס השלישי, הפטריארך היווני־אורתודוקסי של ירושלים. המוסד שבראשו עומד הפטריארך מחזיק בהיקף ענק של קרקעות בכל רחבי הארץ, וברקע המהלך שמובילים יריביו עומדת התנגדותם לשורה של עסקאות נדל"ן שביצע בשנים האחרונות, שבהן מכר קרקעות ליהודים.

בשבת האחרונה, בהפגנת מחאה כזו נגד מנהיג הכנסייה השתתפו יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, מוחמד ברכה, וחברי הכנסת איימן עודה ואעידה תומא סלימאן. "נכסי הכנסייה האורתודוקסית הם נכסי העם הפלסטיני, כפי שנכסי הווקף האסלאמי הם נכסי העם הפלסטיני", אמר שם ח"כ לשעבר ברכה, "אין אנו מתערבים בפעילות הכנסייה, אבל אנו מתנגדים בתוקף למכירת הנכסים לגורמים עלומים ולמתנחלים".

בימים האחרונים רצה ברשתות החברתיות כרזה ובה תמונותיהם של תיאופילוס ושל הלורד בלפור, ולצדם הכיתוב בערבית: "שתי פנים לאותו מטבע". לפני כמה שבועות תרמו הפלסטינים את הגפרור שלהם למדורה הזו, באירוע שנערך בבית לחם בהשתתפות סגנו של אבו מאזן, מחמוד אלעלול, אירוע שבו נמתחה ביקורת חריפה על הפטריארך ועל עסקאות המקרקעין שלו עם היהודים.

מה גרם לכל התבערה הזו לפרוץ דווקא עכשיו? ובכן, הכל החל כשניירת שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליכים שהתנהלו בין הכנסייה לבין עמותת "עטרת כהנים", ניירת שבה פורטה רשימת עסקאות המקרקעין שביצעה הכנסייה לאחרונה, זלגה אל ראשי העדה האורתודוקסית בישראל, רובם ערבים ישראלים. בעדה לא אהבו את מה שראו במסמכים, ובתוך יום הגיע לתיבת הדואר האלקטרוני של הפטריארכיה מייל המזמין את הפטריארך לספק הסברים בפני הנהגת הרשות הפלסטינית.

עוד רגע נגיע אל העסקאות עצמן וגם נחשוף כאן לראשונה את מי שעומדים מאחוריהן, אבל קודם לכן כמה מילים על הניסיון לקפד את ראשו של מי שעומד היום בראש הכנסייה. כאמור, ברשות הפלסטינית, כמו בקרב הקיצוניים שבין ערביי ישראל, לא רוצים לראות את תיאופילוס ממשיך בתפקידו. האיש סומן על ידם זה מכבר כטוב מדי עבור ישראל, והם היו מעדיפים לראות בתפקיד הזה את עטאללה חנא, הסמן הקיצוני והאנטי־ישראלי הגדול ביותר בכנסייה. חנא ישב בתחילת החודש בשולחן הנשיאות, לצד סגנו של אבו מאזן, באותו כינוס בבית לחם. בעיתון "אלקודס" פורסמו לאחרונה דברים שאמר: "מה שקורה מבחינת מכירת הנכסים מגיע לדרגה של בגידה. מדינת ישראל היא המרוויחה האמיתית מכל מה שקורה, והיא זו שגונבת את הנכסים של הכנסייה".




חובר לאוייבי ישראל. עטאללה חנא, צילום: AFPחובר לאוייבי ישראל. עטאללה חנא, צילום: AFP

חנא חובר כבר שנים ארוכות לאויבי ישראל. כך כשארגן התרמה עבור משפחות מחבלים שבתיהם נהרסו על ידי ישראל; כך כשנפגש עם נשיא סוריה בשאר אסד ועם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה; כך כשיזם את מה שזכה לכינוי "עץ השאהידים", אשוח של חג המולד שעל ענפיו תלויות תמונותיהם של מחבלים ירושלמים שביצעו פיגועים נגד יהודים. הפעילות הזו שלו הביאה לאחרונה את ח"כ ענת ברקו לפנות אל ראש הממשלה בבקשה שיכריז עליו כעל אישיות לא רצויה, ואל שר הפנים כדי שישלול את אזרחותו. בכנסייה מזכירים בעיקר פרשייה מביכה אחת שבה היה מעורב חנא, פרשייה שממנה חילץ אותו דווקא הפטריארך, אחרי שביקש לאסור לפרסם את שמו בהקשר אליה.

גורמים בכירים ברשות הפלסטינית, ובראשם יו"ר הקרן הלאומית הפלסטינית רמזי חורי, שכיהן בעבר כראש לשכתו של יאסר ערפאת, הביעו לאחרונה את רצונם בהקמת ועדה שתנהל את נכסי הפטריארכיה. במכתב פנימי ששיגר חורי בימים האחרונים לבכירים ברשות, ואשר הגיע ל"מעריב־סופהשבוע", הוא מציין: "אנו רואים דחיפות בחתימה על הסכם עם הפטריארכיה, שלפיו לא תוכל למכור נכסים או להשתמש בהם ללא ידיעתנו". מהכנסייה נמסר בתגובה ליוזמה הזו: "הפטריארכיה היא גוף אוטונומי ונמצאת תחת החסות של הממלכה ההאשמית".

כך או כך, כפי שאפשר להבין, לא מדובר כאן בקרב נדל"ני, אלא בקרב שבבסיסו העניין הגדול של הפלסטינים בקרקעות במדינת ישראל, אחרי שהפטריארך, בסדרה של עסקאות, מכר קרקעות כאלה - בירושלים, בקיסריה, ביפו וברמלה - ליהודים.

מלון פטרה שנמכר על ידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית. צילום: פלאש 90מלון פטרה שנמכר על ידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית. צילום: פלאש 90

# # #

מה שהקפיץ מדרגה את המהומה סביב הכנסייה היה כתבה גדולה שפרסם ניר חסון בעיתון "הארץ", שפירטה כמה מאותן עסקאות שביצע הפטריארך. "בשנים האחרונות", נטען בכתבה, "החלה הפטריארכיה למכור את שטחי הנדל"ן הרבים שהחזיקה במקומות שונים בארץ לחברות פרטיות, במחירים נמוכים במיוחד ומעוררי תהיות".

הכתבה פירטה שורה של עסקאות מכירה כאלה, בצירוף תהייה באשר לזהותן של "חברות עלומות במקלטי מס", שרכשו את האדמות. בעסקה אחת נמכרו 27 דונמים בשכונת גבעת אורנים בירושלים תמורת 3.3 מיליון דולר, לחברה הרשומה באיי הבתולה. בעסקה אחרת נמכרו כשישה דונמים באזור כיכר השעון ביפו תמורת 1.5 מיליון דולר, לחברה הרשומה באיי סנט וינסנט והגרנדינים. בעסקה שלישית, ואולי המסקרנת מכולן בשל היקפה, נמכרו כ־430 דונם באזור קיסריה תמורת מיליון דולר לחברה הרשומה גם היא באיי סנט וינסנט והגרנדינים.

"בכל המקרים", הודגש ב"הארץ", "הרוכשות הן חברות פרטיות זרות הרשומות במקלטי מס, ואי אפשר לקבל מידע על בעלי המניות שלהן או לדעת למי שייכת היד שחותמת על ההמחאה. בעוד עשרות שנים, כאשר יסתיימו חוזי החכירה הקיימים על אותם שטחים, יהפכו אותן חברות עלומות לבעלים הבלעדיים של הקרקעות ושל הבתים עליהן, ששוויים נאמד במאות מיליוני שקלים".

ב"הארץ" התעקשו לקבוע כי המחירים ששילמו הקונים עבור האדמות "נמוכים ולכאורה בלתי סבירים", וגם ציטטו לטובת חיזוק הטענה הזו פעיל בקהילה האורתודוקסית ביפו באומרו "זו לא מכירה, זו גניבה. כשאתה מוכר נכס ששווה איקס ברבע איקס, זה לא הגיוני".

כעת לעובדות. ממידע שבידי "מעריב" עולה כי שני גורמים מרכזיים הקשורים בעסקאות המדוברות הם מייקל שטיינהרט ודוד סופר. שני אנשי העסקים הללו מצויים בקשר ארוך שנים עם הכנסייה, וכאשר נכנס תיאופילוס לתפקידו ומצא בחשבון הבנק בור של כמה עשרות מיליונים, סייעו לו השניים בנדיבות.

שטיינהרט, מיליארדר יהודי אמריקאי ופילנתרופ ידוע, היה במשך שנים רבות ממנהלי ההשקעות הגדולים בוול סטריט, והוא בין המייסדים והתורמים הגדולים של פרויקט "תגלית", המביא ארצה לביקור צעירים יהודים, כדי שיכירו טוב יותר את ישראל. סופר, המתגורר בלונדון, מחזיק לבד מעסקיו גם באחד מאוספי היודאיקה הגדולים בעולם. שטיינהרט וסופר הם השותפים העומדים מאחורי מספר חברות זרות שרכשו נכסים מהכנסייה, ובהם הקרקעות בגבעת אורנים בירושלים.

לנוכח הטענות נגד הרכישה בכלל, ולנוכח חששות שנשמעו בתקופה האחרונה גם מצדם של מי שמתגוררים היום בגבעת אורנים באשר לעתידם, נמסר ל"מעריב־סופהשבוע" מטעמו של סופר: "אנחנו אוהבים את ירושלים, אנחנו בונים את ירושלים, ואין בכוונתנו לנשל אף דייר. טובת הדיירים תהיה לנגד עינינו בכל החלטה שנקבל".

"לא רוצים לנשל אף דייר". מייקל שטיינהרט, צילום: רויטרס"לא רוצים לנשל אף דייר". מייקל שטיינהרט, צילום: רויטרס

גם הטענות על המחיר הנמוך שבהן נעשו העסקאות הללו, טענות שסייעו למתנגדיו הערבים של הפטריארך להדביק למהלכיו ארומה של שחיתות, לא נשענות, כך נראה, על בסיס עובדתי יציב מדי. ברוב המקרים, מתברר, מחיר הקרקע נגזר בעיקר מהעובדה שהיא מוחכרת לשנים רבות קדימה, ולמעשה תעבור לשליטתם המלאה של הרוכשים רק בעוד עשרות שנים, לעתים גם למעלה מזה. מסמכים שהגיעו לידי "מעריב־סופהשבוע" מציירים תמונה הפוכה לגמרי מזו שהצטיירה הן ב"הארץ" והן לנוכח טענותיהם של הפלסטינים ושל אנשי העדה הערבים בישראל.

כך, לדוגמה, בעניינה של העסקה הגדולה ביותר, 433 דונם בקיסריה: בשנת 2014, כשביקשה למכור את הקרקע כדי להזרים מזומנים לקופה הריקה, שכרה הכנסייה את שמאי המקרקעין רפאל בוקרה וביקשה ממנו לספק לה חוות דעת שתקבע את שווי הנכסים. לכאורה, בעין בלתי מקצועית, המיקום מלמד על קרקע נחשקת. לכאורה, נכס שנראה ככזה יכול להימכר בסכום אסטרונומי. אולם בפועל, מתברר, הדברים נראים מעט אחרת.

השמאי בוקרה מבהיר בחוברת בת כמה עשרות עמודים כי לצורך חישוב ערך הקרקע יש להביא בחשבון כמה גורמים. ראשית, את היותה קרקע שייעודה חקלאי. שנית, את ההיצע והביקוש של קרקעות חקלאיות באזור הזה. שלישית, ואולי החשוב ביותר, את העובדה שמדובר בשטח שמוחכר למדינת ישראל עד שנת 2109. בוקרה בדק את מחיריהן של קרקעות חקלאיות באזור קיסריה וקבע: "לאחר ניתוח הנתונים הגעתי למסקנה כי שווי דונם הוא כ־35,000 שקל". אולם לאחר שקלול העובדה שהקרקע תתפנה רק בעוד 96 שנה (מזמן כתיבת השומה), צנח גם המחיר הזה לרצפה. שווי הנכסים כולם, פסק השמאי, עומד על 120 אלף שקל בלבד.

"היקף השטח משקר", מסביר גורם המעורב בעסקה, "אתה רואה 433 דונם וחושב שזו אמורה להיות עסקת ענק. כשאתה מבין שלא רק שמדובר בקרקע חקלאית, אלא גם בקרקע שתעבור לידי הרוכש בערך בעוד מאה שנה, כשאין לך מושג מה יקרה עד אז במדינה, כשאין לך יכולת לדעת מה יהיו אז החוקים בענייני הקרקעות ואיזו תב"ע תהיה אז, ומה אפשר יהיה לעשות אז בקרקע, אתה מבין שאף אחד לא יזרוק סכומי עתק על ההימור הזה". כאמור, למרות השומה הנמוכה, נסגרה לבסוף העסקה בסכום של 1.5 מיליון דולר. צריך להדגיש, בהקשר הזה, כי בכל הנוגע לעסקה בירושלים, החכירה מסתיימת בעוד 52 שנה, ובכל הנוגע לעסקה ביפו - בעוד 87 שנה.

# # #

כאמור, הקרב על התפקיד המרכזי בכנסייה מתרחש בימים אלה באינטנסיביות רבה לאור חוסר שביעות הרצון שמביעים גורמים שונים מתפקודו של תיאופילוס השלישי בכל הנוגע לאדמות שיש לכנסייה ברחבי מדינת ישראל. אם לשפוט לפי האנרגיות שמושקעות במערכה הזו, לפחות מכיוונם של הפלסטינים ושל ערביי העדה האורתודוקסית בישראל, ההמשך כנראה יבוא, ובקרוב.

מהפטריארכיה נמסר בתגובה: "הפטריארכיה היוונית, כממסד דתי רחב היקף הפועל בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, מנהלת את נכסיה כדי להמשיך ולתמוך בהצלחה בקהילתה. לאור מצבה הפיננסי הקודם, שכלל גם חובות עבר שלא טופלו כיאות, הפטריארכיה עוברת בשנים האחרונות רפורמה הכרחית כדי להמשיך ולפעול למען בני העדה שנתמכים בה. כל העסקאות שביצעה הכנסייה עברו הערכת שמאות. הכנסייה מודעת לרגישות ולמגבלות שיש לה בהקשר לנכסיה".

חשיפת מעריב ב-2005 בנוגע למכירת הנכסיםחשיפת מעריב ב-2005 בנוגע למכירת הנכסים