קריסת מערכות: הממצא הדרמטי ביותר בסקר "פאנלס פוליטיקס" שלפניכם הוא הצניחה התלולה במדדים האישיים של נתניהו. בתחילת נובמבר, לפני פחות מחודש 80% ממצביעי הליכוד בבחירות 2015 חשבו שנתניהו הכי מתאים להיות ראש הממשלה. היום רק 63% ממצביעי הליכוד סבורים כך. צניחה חופשית של 25% בקרב הגרעין הקשה היא לא דבר של מה בכך. מחצית מהישראלים לא רוצים לראות אותו בראש הליכוד בבחירות הקרובות. גם זה נתון לא פשוט.
ב־9 בנובמבר קיבל נתניהו מ־36% מאזרחי מדינת ישראל את האמון האישי כ"הכי מתאים להיות ראש הממשלה". היום, שלושה שבועות אחר כך, צנח ל־26%. זו קריסת מערכות מהירה של קרוב לשליש מהתומכים. כל המספרים והנתונים הללו הפיכים, ונתניהו כבר ידע בעבר לצאת מבורות דומים. מצד שני, אנחנו לא בעבר. אנחנו בהווה, והעתיד לא מאיר לנתניהו פנים. ממתינה שם המלצת משטרה ואחריה, כנראה, גם המלצת יועץ משפטי.
בעניין חוק ההמלצות: 47% מהציבור מגדירים אותו כ"חוק לא ראוי" בעוד רק 24% סבורים שהוא "חוק ראוי". ראוי לשים לב שרק 58% ממצביעי הליכוד תומכים בחוק הזה. כלומר, קרוב למחצית ממצביעי הליכוד לא תומכים בו. לידיעת דודי אמסלם. על השאלה אם החוק הזה בא לפתור בעיה עקרונית או לסייע אישית לנתניהו, 55% מהציבור חושבים שזהו חוק אישי התפור למידותיו של נתניהו, רק 21% סבורים שלא. גם כאן, המצב לא משהו גם בקרב מצביעי הליכוד: רק 51% מהם סבורים שזה חוק שבא לסייע לציבור, ולא לנתניהו.
התנהלותו של כחלון מקבלת ציון נכשל: 50% מהציבור סבורים ששר האוצר לא התנהל טוב, רק 22% מרוצים מהתנהלותו. כרטיס צהוב, אם לא למעלה מזה, למשה כחלון. אמסלם וביטן לא במצב הרבה יותר טוב. 47% מהציבור אומרים שהתנהלותם מורידה את הסיכוי שיצביעו לליכוד בפעם הבאה, בעוד רק 7% טוענים שהיא מעלה את הסיכוי. אם כי, בתוך מצביעי הליכוד, המצב שונה: 20% מרוצים מהצמד, 15% לא מרוצים ממנו. זו תוצאה מטעה. אם 15% מקרב מצביעי הליכוד יחשבו פעמיים אם להצביע "מחל" בפעם הבאה בגלל הצמד־חמד הזה, יש לליכוד בעיה.
אפילו בנושא משבר השבת סביב עבודות הרכבת מוצא נתניהו את עצמו השבוע בצרה, אף על פי שהתוצאה שהשיג בסקר סבירה לגמרי. 50% מהציבור לא מרוצה מהתנהלותו בפרשה, לעומת 33% שכן מרוצים. הנתון הנמוך הזה נשאב, כנראה, מאי־שביעות הרצון הכללית. בעניין הכפייה הדתית: 53% מהישראלים סבורים שיש כפייה דתית בציבוריות הישראלית, בעוד 35% סבורים הפוך: יש כרסום בצביונה היהודי של ישראל. קווי השבר בשאלה הזו זהים לקווים התוחמים את המגזרים השונים של החברה הישראלית. החילונים בטוחים שמצרים את צעדיהם ונכנסים להם לצלחת, החרדים משוכנעים שמנסים להעביר אותם על דתם, והמסורתיים נקרעים באמצע.
ועכשיו לשאלה המסקרנת ביותר. מכיוון שרק 63% ממצביעי הליכוד תומכים כעת בנתניהו, נשאלת השאלה מי הוא הפייבוריט מקרב המתמודדים על ירושתו העתידית. מבין אלה שאמרו שבראש הליכוד צריך לעמוד אדם אחר ולא נתניהו, ביקשנו שם של מועמד חלופי. הנשאלים לא קיבלו רשימה שמית אלא התבקשו לנפק שם בכוחות עצמם. התוצאה: 35% לגדעון סער, רק 7% למקום השני של ישראל כץ.
גדעון סער למעריב: "אני מקווה שנתניהו יצא נקי מהחקירות"
בדקנו גם מי צריך, לדעת הציבור, לעמוד בראש המחנה הנגדי לנתניהו בבחירות הבאות: אבי גבאי או יאיר לפיד. כאן התוצאה צמודה הרבה יותר, אם כי לפיד מצליח לייצר יתרון מובהק על פני גבאי: 34% ללפיד מול 27% לגבאי. הכרסום של לפיד במצביעי המחנה הציוני לשעבר בולט הרבה יותר מהמצב ההפוך. מהלכיו האחרונים של גבאי לא מייצרים עבורו, בינתיים, מנועי צמיחה אלקטורליים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במהלכים אסטרטגיים לטווח בינוני וארוך.
בשאלה הכללית של התאמה לראש הממשלה, בנוסף לקריסה של נתניהו (26% היום לעומת 36% לפני פחות מחודש), המראה יפה של לפיד מ־11% ל־18% היום. גבאי קורס מ־14% ל־9%, בנט עולה מ־5% ל־6%, והמתמודדים האחרים לא רלוונטיים כרגע.
מנדטים: תיקו מוחלט בין הליכוד ליש עתיד, 25 מנדטים לכל אחת. גבאי אומנם יורד, אבל הבנק המשותף שלו ושל לפיד עולה: 42 מנדטים בסקר הזה, לעומת 35 בכנסת. הגוש של לפיד, גבאי, מרצ והערבים מדגדג את מספר המפתח (61) ומתייצב על 59 מנדטים, תוצאה אופיינית לסקרים האחרונים. בדקנו גם את גדעון סער בראש הליכוד, וכאן הכותרת של הסקר: סער מביא לליכוד 30 מנדטים, ב־5 יותר מנתניהו. גם בפעם הקודמת הביא סער תוצאה טובה, אבל בהפרש צמוד ובטווח טעות המדגם הסטטיסטי. הפעם היתרון מובהק. את 5 המנדטים העודפים מביא סער ממצביעי לפיד וגבאי. ישראל כץ, שנמדד אף הוא, מסתפק בתוצאה צנועה בהרבה. השורה תחתונה: שבוע קטסטרופלי לבנימין נתניהו. אבל היי, העיקר שיש לו חוק ההמלצות.