הפוליטיקה גברה על הביטחון. וזה לא חדש. כל מערכת הביטחון מתנגדת זה שנים להטלת עונש מוות, אך העיקר ששר הביטחון אביגדור ליברמן ותומכיו, עם ההצעה להטיל גזר דין מוות על מחבלים, יקוששו קולות בבחירות הבאות. הכול פופוליטיקה ולעזאזל האחריות, ההיגיון, המוסר האוניברסלי (גם היהודי), הביטחון והמדינה. רוצים הוכחה? הנה מה שכתב בעקבות ההחלטה היוזם ליברמן: "עמדנו היום במילתנו".



מה שמפתיע – ואולי לא – הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו נגרר, בגלל חרדת הנטישה שבה הוא מצוי, לתמוך כבהצעת החוק המיותרת הזו, שעל פי כל הסימנים, גם לא תעבור.



היא מיותרת משום שבישראל קיים כבר בספר החוקים גזר דין מוות שמומש פעמיים - בהוצאתם להורג של סרן מאיר טוביאנסקי, שהורשע בטעות בריגול (וטוהר לאחר מותו) ובמשפט אדולף אייכמן. כל מה שצריך הוא שהתביעה בבתי הדין תדרוש להטיל עונש מוות. אבל היא לא עשתה זאת למעט אותם שני מקרים.



אייכמן. גזר דין עונש מוות קיים בספר החוקים של ישראל. צילום: רויטרסאייכמן. גזר דין עונש מוות קיים בספר החוקים של ישראל. צילום: רויטרס



היה מקרה נוסף של מחמוד חיג'אזי, איש פתח שבצע את הפיגוע הראשון של הארגון בישראל ב-1965 ונדון למוות, אך בסופו של דבר עונשו הומר למאסר עולם.



מאז, התביעה הצבאית בהנחיית שירות הביטחון הכללי וצה"ל אינה מבקשת להטיל גזר דין מוות. היא עושה זאת לא מתוך חמלה על מרצחים, אלא משיקולים מעשיים. במערכת הביטחון חוברו במרוצת השנים לא מעט חוות דעות שהעריכו כי אם תמומש מדיניות של גזרי דין מוות על מפגעים, הם לא ייכנעו וילחמו עד הסוף, ביודעם שאין להם מה להפסיד ושעדיף למות בשדה הקרב מאשר על הגרדום. במצב זה הם יחתרו להרוג עוד יותר.



לפי מחקרים של מערכת הביטחון, אם ייושם גזר דין מוות על טרוריסטים תגבר גם המוטיבציה שלהם למבצעי נקם בישראל ונגד יהודים ברחבי העולם. יתר על כן, הליכי המשפט עד להוצאה להורג ימקדו תשומת לב בינלאומית לישראל. הנדונים למוות יהפכו את משפטם לפוליטי, מנאשמים למאשימים. זה מה שעשו אנשי הלח"י והאצ"ל בתקופת המנדט הבריטי. פופוליטיקה כבר אמרנו? הרי ברור שזה לא יקרה. החוק לא יעבור. זה רק עוד נדבך בטרוף החקיקה הימנית לאומנית ששוטף על ישראל.