השבוע חטפו האמריקאים מקלחת קרה מהרשות הפלסטינית: זה קרה ביום שלישי, כאשר משלחת של דיפלומטים מהקונסוליה האמריקאית בירושלים הותקפה בבית לחם על ידי המון זועם. חברי המשלחת הגיעו לבית לחם כדי להשתתף בישיבה של לשכת המסחר בעיר, ואז קהל משולהב יידה ביצים ועגבניות לעבר המכוניות שלהם. חלק מהמתפרעים פרצו לאולם שבו כונסה הישיבה, צרחו "אמריקאים החוצה" והאשימו את המשתתפים הפלסטינים בבגידה. נציגי ארה"ב הוצאו מהר מהאולם וברחו מהעיר. 
 

מתקפה זו לא הייתה צריך להפתיע. הרי שלושה ימים קודם לכן התירה הרשות את דמם של האמריקאים באירוע בבית לחם שבו פעילים פלסטינים ממחנות הפליטים אל־איידה, דהיישה ואלעזה ערכו משפט שדה פומבי נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וסגן הנשיא מייק פנס. הנשיא וסגנו הורשעו, כביכול, ביישום מדיניות גזענית ומוטעית נגד הפלסטינים, ונגזר עליהם עונש מוות בתלייה ושריפת גופותיהם. "גזר הדין" הומחש באמצעות שימוש בבובות בדמותם של טראמפ ופנס שהועלו באש, לקול תרועות ההמון הפלסטיני. האירוע לא הוצנע, אדרבה - פורסם בריש גלי ברשתות החברתיות.
 

אומנם בעקבות לחץ אמריקאי גינה אבו מאזן את התקרית ביום שלישי, אבל הוא גם הסית את ההמון, היות שאנשיו מילאו את בקשתו לשרוף את ביתו של טראמפ - אמירה שהשמיע בנאומו בפני הוועד הפועל של הרשות ברמאללה רק שבוע לפני לכן. ואילו האמריקאים הצניעו את התקריות. למחרת המתקפה על אנשי הקונסוליה בבית לחם השתתף מתאם שיחות השלום של טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, בכנס המדינות התורמות לרשות הפלסטינית בבריסל, וחזר שוב ושוב על מחויבות הממשל לקידום "תהליך השלום". 
 

בטון מתנצל אמר גרינבלט שהכרתו של טראמפ בעובדה שירושלים היא בירת ישראל וכי ליהודים יש קשר לעיר כבר אלפי שנים אינה מהווה מכשול לקידום תהליך השלום. הוא שיבח את "ראש הממשלה" של הרשות הפלסטינית ראמי חמדאללה על עצם השתתפותו בוועידה, שנועדה אך ורק כדי להעניק לרשות עשרות מיליוני דולרים.

מפגין פלסטיני בועט ברכב אמריקאי בבית לחם. צילום: איי.אף.פימפגין פלסטיני בועט ברכב אמריקאי בבית לחם. צילום: איי.אף.פי

 

בתדרוך לשגרירים ממדינות האיחוד האירופי בתל אביב השבוע ניסה גרינבלט להמעיט מחשיבות אמירתו של טראמפ כי הכרתו בירושלים "הסירה את ירושלים מהשולחן". גרינבלט טען כי טראמפ לא דייק בדבריו וכי ירושלים היא עדיין סוגיה למשא ומתן. מאידך גם הצהיר בפני השגרירים כי הבנייה הישראלית בהתיישבות ביהודה ושומרון איננה מהווה מכשול לשלום גם היא. הטקטיקה של גרינבלט מובנת. אבל היא נדונה מראש לכישלון.
 

יש הגורסים כי הבעיה של הפלסטינים עם ממשל טראמפ נובעת מכך שנהנו מליטופים ומפינוקים בלתי פוסקים במשך שמונה שנותיו של ברק אובמה בבית הלבן וכעת אינם מסוגלים לקבל את השינוי שחל במעמדם מאז נכנס טראמפ לתפקיד הנשיא. אבל לא זו באמת הבעיה. הבעיה היא שכל מה שמכונה כבר 25 שנה "תהליך שלום" אינו אלא תהליך של ויתורים ישראלים חד־צדדיים בלחץ של אירופה וארצות הברית. המשא ומתן שהתקיים בשנים הללו בין ישראל לפלסטינים לא היה באמת משא ומתן, משום שרק מצד אחד נדרש לעמוד בתנאי ההסכמים שהושגו.
 

נכון, היו דרישות מפעם לפעם מהפלסטינים, אבל הם לא עמדו בהן ואף אחד לא התרגש. הם מעולם לא ביטלו את אמנת פת"ח הקוראת להשמדת ישראל. הם לא הפסיקו פעילות עוינת נגד ישראל, עמדו מאחורי ההסתה לטרור ולרצח ולהשמדת ישראל לאורך כל השנים ואף לא הפסיקו לתמוך בטרור ולממן אותו. וכמובן, מעולם ניאותו להכיר בזכות הקיום של ישראל. האמריקאים השלימו עם המצב והמשיכו לתמוך בהם.
 

האמריקאים השלימו עם הטרור הפלסטיני גם כאשר הופנה נגדם באופן ישיר. כאשר באוקטובר 2003 נרצחו שלושה מאנשי שגרירות ארה"ב בעזה כשרכבם עלה על מטען צד שהוכן מראש, ויתר ממשל בוש על דרישה לצדק והמשיך לתמוך בהם. לא עניין את בוש ואנשיו שכל העדויות בשטח הצביעו על מעורבות כוחות ביטחון פלסטיניים בהכנת הפיגוע. כעבור כמה שנים החקירה נסגרה ללא ממצאים.
 

והנה הגיע טראמפ ועשה משהו אחר. הנשיא טרף את הקלפים כאשר הכיר בירושלים. לא רק שהוא העמיד את הפלסטינים בפני המציאות אלא שינה את המציאות. עד שהכיר בירושלים התבסס תהליך השלום על ציפייה לכניעה ישראלית לכל תנאיהם של הפלסטינים. זאת הסיבה שכל שוחרי התהליך המדיני בישראל, באירופה ובארה"ב מסכימים שהפתרון היחיד הוא פחות או יותר נסיגה מלאה של ישראל לקווי הפסקת האש של 1949. כל התנאים שהאמריקאים העמידו בפני הפלסטינים עד כה, הפסקת הטרור וההסתה, היו נתונים לפרשנות, וממשל אחרי ממשל ויתר להם. 

מייק פנס. צילום: רויטרסמייק פנס. צילום: רויטרס


 

כניעה ללא תנאי

בזמן ביקורו של פנס בארץ בשבוע שעבר התראיין ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני סאיב עריקאת לרשת פוקס. במענה על השאלה מה הממשל יכול לעשות כדי לשקם את יחסיו עם הרשות, השיב עריקאת כי הדרך היחידה היא ביטול ההכרה בירושלים כבירת ישראל. זאת אומרת, או כניעה ללא תנאי או לא כלום.
 

נוצר רושם כי טראמפ מבין את המצב, בעוד גרינבלט ומחלקת המדינה טרם הפנימו את ידיעת המציאות. בפגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בדאבוס הביע הנשיא לראשונה ספק באפשרות ששיחות השלום ייפתחו אי פעם, וגם הביע נכונות לקבל זאת. או שאולי כבר השלים עם העובדה שזה לא יקרה, שהרי איומי הממשל על אונר"א באמת מסמנים את סוף הדרך.
 

השבוע דווח כי האמריקאים בוחנים את האפשרות להתאים את ההגדרה "פליט" של אונר"א להגדרה המקובלת בעולם. משמעות הדבר היא שיבוטל מעמד הפליט של צאצאי הערבים שעזבו את ישראל בשנים 1947־1949, ומספר הפליטים הפלסטינים יירד מ־5 מיליון לכ־20 אלף איש. אם זה יקרה, הפלסטינים יפסידו את קלף "זכות השיבה" בדיוק כפי שאיבדו את קלף ירושלים. המעשים של טראמפ מראים כי הוא מצפה שאחד משני דברים יקרה עכשיו: או שתהליך השלום יהפוך, לראשונה, למשא ומתן אמיתי שבו שני הצדדים צריכים לתת ולשאת ושני הצדדים צריכים לעמוד במחויבויות שלהם, או שאין תהליך שלום. 
 

מחלקת המדינה, שרק בחודש שעבר הניאה את שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי מלעצור את התרומות האמריקאיות לאונר"א, אינה משלימה עדיין עם המצב שנוצר. גם גרינבלט ככל הנראה מאמין שניתן לשנות את מהות תהליך השלום מכניעה ישראלית ללא תנאי למשא ומתן אמיתי. אולי הוא לא ראה את השלט המתנוסס בכניסה ליריחו, שבו כתוב "כניסתם של אמריקאים וכלבים אסורה". אולי הוא לא שם לב לדלתות חנויות ביריחו וברמאללה, שעליהם תלויים שלטים הדורשים כי כל אזרח אמריקאי או בריטי המבקשים להיכנס ,חייבים קודם כל להביע התנצלות על מדיניות ממשלותיהם כלפי הפלסטינים.
 

טראמפ הכיר בירושלים וסיים בכך את תהליך השלום השקרי. עריקאת לא שיקר לרשת פוקס. הדרך היחידה שבה יוכל הממשל לגלגל את הכדור הזה בחזרה היא לבטל את ההכרה בירושלים. היות שזה לא יקרה, הרשות התירה את דמם של אנשי הממשל. עכשיו כבר לא משנה כמה כסף יגייס גרינבלט למפעלי התפלת המים בעזה ולא משנה כמה ינסה לתבל את האמת בשקרים לבנים, המשחק גמור. על האמריקאים ועל ממשלת ישראל להפנים זאת ולפעול בהתאם, לפני שמישהו ייפגע.


tguvot@maariv.co.il