נתניהו רגיל לשבור שיאים. הוא רגיל לדרמות, למשברים, לתחרות וניצחונות. הוא למוד כישלונות, התבזויות, תסכולים ושמחה לאיד, אבל הפעם זה שיא השיאים. הכול מתנקז לדרמה אישית, לאומית ובינלאומית. הוא מגיע לבית הלבן כאורח מאוד רצוי, כמנהיג מכובד, הוא מקבל כל מה שהוא רוצה - נשיא שמעביר את השגרירות לירושלים, שיעשה זאת מהר ובזול, ולכבוד יום העצמאות. נשיא ששוקל, כמו שאמר לדנה וייס בבית הלבן, אפילו לבוא שוב כדי לחנוך את הבניין, שמטיל על הפלסטינים את כל האחריות בעניין תהליך השלום. 
 

אבל כל המעמד הזה מלווה בכותרות קשות, אפילות צהובות ומטרידות מהבית. העדות של ניר חפץ היא חומר חשוד שעשוי להיות חומר נפץ. ברגע השיא המדיני, הוא נתקע לנתניהו כמו חפץ בגרון. אי אפשר לבלוע ואי אפשר להקיא. חפץ יודע בדיוק מה קורה בבית, בינו לבינה לבינו. הוא כבר סיפר שיאיר נתניהו השפיע על אביו בסיפור המאבטח, שגרם למותם של שני ירדנים בתקיפה בעמאן וגרם למשבר בין המדינות. יותר מזה, הוא סיפר שיאיר היה זה שהאיץ באביו בניגוד לכל היגיון ועצה אחרת, להצטלם עם המאבטח שחזר לארץ, תמונה שהתפרשה כתמונת “גיבור”, יצרה את המשבר הדיפלומטי ועלתה לישראל במחיר מדיני ובפיצוי של עשרות מיליוני שקלים. 
 

זה כבר לא סיפור ילדים. נתניהו יכחיש, יתכחש, ינגח ויתקוף, אבל אם חפץ לא אמין ושקרן כמו שמתחילים לומר בסביבת נתניהו, אז שוב מתעורר סימן שאלה על כושר ההחלטה של נתניהו. חפץ יודע, הוא מכיר, הוא בקיא והוא מדבר. מדבר על הכול. גם אם זה לא אמין, זה מספיק כדי לייצר עילה לחשד ויותר מזה להשחיר את פניו של ראש הממשלה. 


הכתם הזה לא יורד בכביסה. משהו רקוב בממלכת נתניהו והריח לא עובר. לשיא הזה יש לצרף את המשבר הפוליטי שמחריף ומתגבר. הוא מזין את אווירת הלחץ והחשדנות. כולם רוצים להישאר וכולם מבינים שהריח ידבק גם בהם. נתניהו לא יוכל לשתוק. הוא יהיה חייב להילחם, להמשיך את המתקפה נגד כל השמועות והעדויות. עוד עדות ועוד חקירה והלחץ כבד מנשוא. 
 

בינתיים הוא עומד ומשדר שהכול בשליטה, אבל הריח מבלבל את המכ”ם. מה עוד חפץ יאמר? ואת מי הוא יקשור? הסיפורים שלו מחייבים לכאורה את כל אנשי הלשכה להתייצב לעדות. יעלו כאן שאלות של ביטחון לאומי, סודות מדינה ואחריות לאומית. 


טראמפ לא חירש. הוא לא תמיד מבין, אבל יש לו אינסטינקט בסיסי. הוא יוכל לחוש את מצוקת נתניהו ולנחם אותו, או שהוא יכול לנצל אותה ולאלץ אותו לעשות מהלכים שטובים לארה”ב גם במחיר טובתה של ישראל. זה יכול להיות בתוכנית המדינית חסרת הסיכוי, או חמור מכך בזירה הצפונית. בינתיים טראמפ עוזר ומסייע, בינתיים מנסים למצוא מוצא מהמשבר, בינתיים נתניהו חף מפשע ובינתיים חפץ הוא רק חפץ חשוד. אבל הדגש מהיום הוא בעיקר על הבינתיים. זה מה שמייצר את דינמיקת הפירוק של הממשלה.