אתמול נשמעה ‏אזעקה בכל רחבי הארץ. כמה אנשים שלא היו מעודכנים שזהו רק תרגיל של פיקוד העורף חשבו שבטח פיטרו את סופה לנדבר והמדינה הולכת לבחירות. כמה דקות אחר כך הודיעו שהבחירות לא יוקדמו וכי מפלגות הקואליציה הגיעו להסכם. בערב נתניהו כבר הודיע שממשיכים ל־2019. סיבת האזעקה לא הייתה, אם כן, פיטורי סופה לנדבר אלא עניין אמיתי יותר. אבל כידוע, אצלנו הנושאים האמיתיים לא נחשבים לעניין רציני. לעומת זאת, משברים פוליטיים זוכים ל־100% תשומת לב ולכל הזמן והאנרגיה של המנהיגים שלנו. 
 

‏בכל יום האתמול ניסו הפרשנים בייאוש גובר והולך להעביר למערכות שלהם תשובה לשאלה אם יהיו בחירות או לא. השגת תשובה לשאלה הזאת הפכה בימים האחרונים לקשה יותר מאשר להשיג כרטיס להופעה של עומר אדם. רק בערב הגיעה התשובה: הממשלה ממשיכה. בין הפרשנים יש מי ששמח ויש מי שחזר לשגרת תקיפת הממשלה ומשפחתה. 
 

השרה לנדבר, גיבורת הפרשה, מוכרת לי כי לפני כ־28 שנים עבדנו יחד באופן הדוק למשך חודש ויותר. היא הגיעה אלי למשרדי הסוכנות ברומא בסוף שנת 1989. הייתי אז בשליחות, בתפקיד מנהל הסוכנות היהודית באיטליה. שם, באיטליה, ניצבנו בפני תופעה היסטורית מדאיגה: יציאת יהודים מבריה”מ לעבר ארה”ב במקום לישראל.

לנדבר הייתה בין אלה שנשלחו לסייע לי במאמץ לשנות את הכיוון הזה, לשכנע שהיהודים יגיעו למולדתם, לישראל. זה הצליח. כמה חודשים אחרי שהיא ואחרים הגיעו לרומא (שם התרכזו היהודים מבריה”מ בדרכם לארה”ב), החל גל העלייה של שנות ה־90. היום יותר ממיליון עולים נפלאים כבר גרים בארץ. תחילה היה נדמה שאין לנו סיכוי. זאת היתה עבודה סיזיפית. כל מי שמבין ביהדות בריה”מ או בעלייה אמר לי שאין שום סיכוי שיהודי בריה”מ יעלו לישראל. 
 

זה קצת מוזר, אם חושבים על זה: לסופה לנדבר היה חלק לא מבוטל בהעלאת הבוחרים שלה, אלה אשר בסופו של דבר ‏נעשו הבסיס של בוחרי מפלגת ישראל ביתנו. אלה שבסופו של דבר העלו אותה לדרגת שרה, שעכשיו תצביע נגד חוק הגיוס. לנדבר היא היום בחזית אחת עם ליברמן במאבק למען גיוס החרדים, מאבק שכמעט פירק את הממשלה והוביל לבחירות.

יש הטוענים שאין שום סיכוי שהחרדים יתגייסו, כמו שאז אמרו שאין שום סיכוי שיהודי בריה”מ יעלו לישראל. אולי גם כאן יתבדו הפסימיסטים, ואולי בסופו של דבר החרדים יתגייסו. אני ‏מאמין שכן. אולי אפילו יגיעו ימים יפים שבהם החרדים יסייעו לעוצמתו ולאחדותו של עם ישראל גם בגיוס וגם בגיור. בינתיים, החרדים מצד אחד וישראל ביתנו מצד שני, ממשיכים יחד בממשלה הזו. הפלונטר הפוליטי מאחור, הבעיות האמיתיות לפנינו.