מועצת הביטחון לא יכולה הייתה לדחות את בקשת כוויית לקיים דיון על האירועים בגבול עזה. אבל הסירוב של המועצה לפניות ישראל וארה”ב לדחות את הדיון ביממה בגלל ליל הסדר היה מרושע ונבזי, גם בסטנדרטים של מועצת הביטחון - הידועה כזירה עוינת לישראל. צדק שגריר ישראל באו”ם דני דנון, שכינה את הדיון בערב פסח “מחטף שפל ומכוער”, שמתקיים “בזמן שהעם היהודי ברחבי העולם מתכנס לחגוג את חג הפסח”. שגרירי הארצות החברות במועצה לא התרגשו מהגינוי הזה. אחדים אפילו נהנו מההזדמנות לנגח את ישראל בתחום הדתי.
 

בהתנהלות המבישה של מועצת הביטחון היה הפעם לא רק גילוי נוסף של חד־צדדיות בוטה נגד ישראל – גילוי שהפך לחלק בלתי נפרד ממסורת הארגון. הסירוב לדחות את הדיון היה הפעם גם מפגן אנטי אמריקאי, וליתר דיוק - אנטי דונלד טראמפ. מאז נכנס הנשיא האמריקאי לבית הלבן, ארה”ב נתפסת במרכז האו”ם בניו יורק כאויבת הארגון. התבטאויות מעליבות ולעגניות נגד האו”ם שטראמפ השמיע בקמפיין הבחירות שלו ואיומים לקיצוץ חלקה של ארה”ב במימון תקציב הארגון, שטראמפ פיזר בכל הזדמנות - יצרו לארה”ב תדמית של אויבת האו”ם.


בשיחות בקרב שגרירים ודיפלומטים בכירים במסדרונות מרכז האו”ם עולה בחודשים האחרונים תחושות ביקורת קשה כלפי טראמפ. התנהלותה של שגרירת ארה”ב באו”ם ניקי היילי ונאומיה הבוטים, הכוללים ביקורת וגינויים נגד הארגון, העצימו את המוניטין של ארה”ב כמעצמה המזלזלת באו”ם, שחותרת להנהיג בו מהפכה ולהפוך אותו לעושה דברה. שמו של ג’ון בולטון, שבשנות ה־90 כיהן תקופה קצרה כשגריר ארה”ב באו”ם, צרוב בתולדות הארגון כמי שרמס והשחיר את כבודו באופן בלתי נשכח. מינויו כעת ליועץ לביטחון לאומי התפרש באו”ם כסימן לכך שהמדיניות הפוגענית של הבית הלבן כלפי הארגון עומדת להחריף.


על ישראל להחליט עתה כיצד להגיב לקריאת מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש להקים ועדת חקירה לחקור את נסיבות ההרג של 17 פלסטינים אתמול בעימותים ברצועה. אין זאת הפעם הראשונה שבאו”ם עולה דרישה להקים ועדת חקירה לחקור אירועים ותקריות שגרמו להרג פלסטינים. היו מקרים שישראל החרימה את הוועדות וסירבה לשתף פעולה בחקירה. השיקולים בירושלים לגבי תגובה להקמת ועדת חקירה צריכים להיות זהירים – וחשוב גם לשתף את ארה”ב בשיקולים.