כמו שני מתאגרפים, גם הסיבוב הראשון של צעדת השיבה בינינו לבין חמאס הוקדש לגישוש. כל צד בדק את העוצמות של היריב ואת חולשותיו. שני הצדדים מסכמים בסיפוק את היומיים הראשונים: צה”ל מנע ביעילות חצייה של הגדר וגם הנחת מטענים; וחמאס הוכיח את כוחו בהבאת עשרות אלפים לאירוע שיזם, ואל מול חיוורונו של אבו־מאזן - חזר להיות הארגון המוביל את ההתנגדות הפלסטינית.

ביישובי עוטף עזה חגגו ליל סדר בשקט וללא הפרעה, וזה בהחלט הישג. היה חשש לירי רקטות והחשש הזה יימשך וילווה אותנו בששת השבועות הקרובים. היה ניסיון אחד לירי מרגמות והוא סוכל. החיילים הרבים שעשו את ליל הסדר על סוללות העפר מול עזה הוכיחו גם הם הכנה טובה ומנעו פריצה של הגדר. בתקרית אחת הם גם סיכלו ניסיון של חוליה חמושה להניח מטענים.

נראה שחמאס לא הצליח לנצל את האירועים להנחת מטענים נוספים על הגדר. המספרים - 17 הרוגים, כ־700 נפגעים מירי וכ־30 אלף משתתפים בהפגנה - גם הם משרתים את שני הצדדים. לצה”ל זו הוכחה שעמד במשימה של הגנה על הגדר תוך גביית מחיר סביר מהצד השני, ולחמאס זו הזדמנות ראשונה מזה שנים להעלות את הסיפור הפלסטיני מחדש לתודעה של העולם הערבי.

אצלנו, בשמאל שעדיין מכנה את עצמו “ציוני”, היו שקראו לחקירה של מקרי המוות הרבים. כאילו שמדובר באזרחים תמימים שנורו בזמן קניות לחג ולא באנשים שנדחפו אל הגבול על ידי חמאס כדי להיהרג בשירות הנרטיב הפלסטיני. אבל צריך לזכור שזו רק ההתחלה. לפנינו עוד שבעה ימי שישי, יום עצמאות, יום העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ויום הנכבה.

חמאס רוצה להעלות את עזה לסדר היום הבינלאומי והוא מוכן להקריב רבים במאמץ הזה. נראה שבינתיים הוא בהחלט מצליח. אבו מאזן, שהתעלל בעזה בתמיכתה התמוהה של ישראל, נראה פתאום כלא רלוונטי. שני הצדדים יפיקו את הלקחים מסוף השבוע הראשון. הלקח של חמאס, אפשר להעריך, הוא להמשיך ולדחוף את האירוע. כך שהחלק הקשה יותר עדיין לפנינו.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ עשר