שקט השתרר ברחובות ישראל עם רדת ערב יום השואה. איש איש מיהרו לביתם ולמשפחתם לערב נטול שמחה ובילויים. לקראת חצות כבר פרשו רוב ישראל ליצועם. הבודדים שנותרו בחוץ יכלו לשמוע את מה שהחל להתחולל: עשרות מטוסי חיל האוויר המריאו משלושה בסיסים, ונהמת המנועים שלהם פילחה את שקט הלילה מדרום ועד צפון.

למחרת בבוקר התכנסה צמרת המדינה ברחבה של "יד ושם" לטקס השנתי. בשעה עשר בדיוק נשמעה צפירת הזיכרון ולאחריה עלה ראש הממשלה לנאום. "אני מבקש לפתוח את דברי בהודעה", אמר. "הלילה השמיד חיל האוויר שלנו את כל מתקני הקונצרן המדעי־צבאי של סוריה. קונצרן CERS הוא המקום שבו אסד מפתח ומייצר נשק כימי וביולוגי ואת הטילים לשגר אותם.

"כראש ממשלת ישראל, מדינת העם היהודי שקמה מתוך האפר של מחנות ההשמדה, החלטתי שאין אנו יכולים לעמוד מנגד כאשר ילדים מושמדים שוב בגז. לכן הוריתי לטייסינו לתקוף בסוריה, על אף הסיכון הכרוך בזה, ולמחות את החרפה הזאת מעל פני האדמה. ואין מועד מתאים יותר מהיום שבו אנחנו זוכרים את הטבח שנעשה בעמנו, כאשר העולם כולו ידע ושתק".

הקהל הקשיב בדממה. מה שראש הממשלה לא סיפר הוא שערב קודם לכן קיים שיחות עם מנהיגי שתי המעצמות. "תיזהרו מלעשות דברים שיערערו את היציבות בסוריה", ניסה לאיים עליו הנשיא הרוסי. "אדוני", ענה לו ראש הממשלה. "אתה יודע שאני מכבד אותך ואת האינטרסים שלך בסוריה, אבל יש איומים שאנחנו לא יכולים לחיות איתם". "אני ממליץ שתיזהרו", השיב לו הרוסי. "כדאי שכולם ייזהרו", השיב ראש הממשלה.

מיד אחר כך התקשר לנשיא האמריקאי ועדכן אותו על כוונתו לפעול. "אתה עושה את הדבר הנכון", אמר לו הנשיא, "אתה יודע שאנחנו כבר ערוכים לתקיפה. אני אגבה אותך לחלוטין עם כל הכוח שלנו". אנחת רווחה השתחררה מחזהו של הנשיא בתום השיחה, מישהו אחר עושה עבורו את העבודה.

לפנות בוקר, בשעה שמטוסי חיל האוויר עשו את דרכם חזרה לישראל, התקשר הנשיא האמריקאי והעיר את נשיא רוסיה משנתו. "בדקות האחרונות השמידה ישראל את כל המתקנים הכימיים של אסד", הוא אמר לו. "לא נסבול שימוש בנשק כימי. אני מבקש שיהיה ברור שכל תגובה שלך או של אסד כנגד ישראל תיחשב כהתקפה על ארה"ב".

"אנחנו נשקול את צעדינו", השיב לו הנשיא הרוסי לפני שניתק את השיחה. כלי התקשורת בסוריה שמרו על דממה כל הלילה ורק לאחר הודעת ראש הממשלה דיווחו שמטוסים ישראליים חדרו הלילה לשטחם ושמערכות ההגנה הסוריות הניסו אותם. הסורים טענו שישראל תקפה מפעלים לייצור תרופות בקרבת חומס. סוכנות הידיעות הרוסית ציטטה מקורות בקרמלין שאמרו כי מדובר בהתפתחות שעשויה להוביל למלחמה, ולא רק באזור. מסיפון נושאת המטוסים הארי טרומן, שעמדה להיכנס לים התיכון, העביר כתב ה־CNN דיווח שמטוסי הקרב האמריקאיים וטילי השיוט הועמדו בכוננות.

במשך שעות ארוכות גם אירופה דממה. ראש הממשלה הבריטית הייתה הראשונה ששברה את השתיקה: "בריטניה מגבה את הפעולה הישראלית הלילה שנועדה לשים קץ למתקפות הברבריות על אזרחים", אמרה. "הקהילה הבינלאומית כולה צריכה להתייצב יחד ולהבהיר ששימוש בנשק כימי אינו מקובל עליה". שעה אחר כך הצטרפו גם הקנצלרית הגרמנית והנשיא הצרפתי להודעות התמיכה והזהירו את סוריה לבל תגיב.

בישראל לא לקחו סיכונים. יום לפני התקיפה נפרסו סוללות "כיפת ברזל" בצפון וסוללת "שרביט קסמים" הועמדה לראשונה במצב הכן מבצעי. "אנחנו מאמינים שהשמדנו את השאריות של גז העצבים שנותרו בידיו של אסד", עדכנו קציני המודיעין את ראש הממשלה לאחר התקיפה. "ייתכן שהרוסים יספקו לו מלאי חדש, אבל כרגע לא נשאר בידיו נשק כימי".

בצהריים התקשר שוב ראש הממשלה לנשיא הרוסי ואמר: "כמנהיגה של אומה שחוותה גם היא את הזוועה הנאצית, אני בטוח שאתם, יותר מכולם, מבינים אותנו. כיהודים וכבני אדם לא יכולנו לעמוד מנגד מול המראות שהגיעו מסוריה". "עשיתם טעות", ענה לו הרוסי. "הטעות הגדולה תהיה של אסד, אם הוא יחליט להגיב", השיב לו ראש הממשלה. "במקרה כזה לא נוכל לערוב לביטחונו".

שבוע אחר כך, בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, שעה לאחר הצפירה, נשמעו גם צפירות אזעקה ברמת הגולן ובאצבע הגליל. מטח של 20 רקטות נורה משטח סוריה לעבר מפקדת האוגדה של צה"ל בנפח ולעבר החטיבה המרחבית בגיבור. כיפת ברזל יירטה שש מהן, עוד שתיים נפלו בשטח הבסיס וגרמו לשריפה. השאר נפלו בשטחים פתוחים. ראש הממשלה מיהר מהטקס בכותל להתייעצות ביטחונית. "אסד הרגיש מחויב להגיב", אמרו לו ראשי המודיעין. "מבחינתו, בירי הזה הוא יצא ידי חובה". ראש הממשלה הורה לצה"ל להמשיך לשמור על כוננות ודריכות, אבל לא להגיב לפי שעה.

בלילה ההוא נדדה שנתו של רה"מ ולא רק מדאגה מהתגובה הסורית. עת ישב לנסח את נאומו החגיגי שיווה לנגד עיניו את מושא ההערצה שלו, ווינסטון צ'רצ'יל, מנהיג שידע לדבר אל ההיסטוריה ולא רק אל הבוחרים. הוא חשב גם על אביו ההיסטוריון, ומה הוא היה אומר על בנו שלקח סיכון והוביל את המהלך הנכון: הן צבאית, הן מדינית והן מהבחינה היהודית־מוסרית. כל הלילה כתב ומחק מילים.

למחרת התייצב לטקס הדלקת המשואות. בקול נרגש ורועד הכריז: "הקמנו את מדינת ישראל לא רק כדי להבטיח בית לעם היהודי, אלא גם מתוך השאיפה להיות אור לגויים, מגדלור מוסרי לאומות העולם". באוזניו הדהד הנאום שנשא מנחם בגין כשהושבע כראש ממשלה והצעד הראשון שלו בתפקיד היה לאמץ את הפליטים מקמבודיה: "עם ישראל, שידע רדיפות, לא יכול היה לראות את סבלם של האומללים האלה". בגין היה הראשון שישם מדיניות מוסרית־אוניברסלית במדינת ישראל, וזיכרון דבריו טען את ראש הממשלה שלנו בעוז: "אנחנו, כעם שעבר השמדה נשבענו: לא עוד!", הכריז. "השבוע הצדקנו גם את קיומנו המוסרי".

# # #

הטור הזה נכתב ערב יום השואה. ייתכן שעד שיפורסם כבר ינחתו טילים אמריקאיים על סוריה. אבל בימים האלה שבין יום הזיכרון לאסון הלאומי שלנו ליום חג התקומה שלנו כאומה, כדאי שניזכר שוב בציווי של דוד בן־גוריון: "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים".

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ עשר