מדי יום גובר החשש כי אנו מתקרבים למלחמה עם איראן ובנות חסותה. רבות דובר ועוד ידובר על חלקו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה ביצירת המצב המסוכן, אולם יש גורם נוסף שמגבה את איראן וחיזבאללה ומונע את בדידותם תוך העצמת מעמדם הכלכלי, המדיני והצבאי. הגורם הזה אינו אלא גרמניה.

ממשלו של דונלד טראמפ לא שבע רצון מסירובה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל להצטרף לבריטניה ולצרפת כשותפות למתקפה אמריקאית נגד המתקנים הכימיים בסוריה בשבת. בעקבות המתקפה שגריר ארה"ב המיועד לגרמניה ריצ'רד גרנל צייץ בחשבון הטוויטר שלו שגרמניה הייתה צריכה להשתתף במתקפה.
 

הבעיה העיקרית איננה הימנעות ברלין מלהילחם לצד האמריקאים נגד משטר אסד, אלא העובדה שגרמניה מסייעת לאיראן ולחיזבאללה באופן שמאפשר להם לזרוע אי־יציבות בסוריה ולאיים על ישראל והמערב. גורמי ממשל אמריקאיים סיפרו לכתבים בשבועות האחרונים כי גרמניה מוכרת לאיראן טכנולוגיות שמאפשרות לאסד לחדש את מלאי הנשק הכימי שלו. לפני שבוע פרסם כתב ה"ג'רוזלם פוסט" בברלין בנימין ווינתל כי מרכיבים כימיים שקבוצת קרמפל הגרמנית מכרה לאיראן נמצאו ברקטות שבהן השתמשו הסורים במתקפה הכימית בדומא. 
 

בנוסף הבהירו גורמי ממשל אמריקאיים שהגרמנים מהווים מכשול עיקרי להכנסת שינויים מהותיים בהסכם הגרעין האיראני. בין היתר גרמניה פוסלת את הדרישה האמריקאית להטיל סנקציות על איראן בגין צעדיה בפיתוח טילים בליסטיים. עמדת הממשל היא כי הפעולות הללות מפירות את רוח ההסכם וגם מהוות הפרה של החלטות מחייבות של מועצת הביטחון של האו"ם. גורם ממשל המעורב בשיחות עם האירופים אמר לעיתון "Washington Free Beacon" כי "הגרמנים טוענים שעל המערב להמשיך לדחות את הטלת הסנקציות ובמקומן להציע למשטר הטבות כלכליות נוספות בתמורה לוויתורים בסוגיית פיתוח טילים".
 

במסגרת מאמצי הממשל לחזק את ההסכם, טראמפ גם דורש כי האיחוד האירופי יגדיר את חיזבאללה כארגון טרור ובכך יאסור על פעילותו באירופה. הבריטים והצרפתים מוכנים לכך, גרמניה פוסלת את הדרישה. כבר שנים שגרמניה חוסמת כל ניסיון של האיחוד האירופי לפעול נגד חיזבאללה באירופה. על פי ווינתל מדובר בהסכם בלתי פורמלי שגרמניה סיכמה עם חיזבאללה, ולפיו האירופים יאפשרו לחיזבאללה לפעול באירופה ובתמורה חיזבאללה יימנע מפגיעה במטרות אירופיות.
 

ב־2012 הפר חיזבאללה את ההסכם עם גרמניה כשביצע פיגוע בבורגס. מחבל מתאבד נכנס לאוטובוס שעמד להסיע תיירים ישראלים שנחתו בשדה התעופה, ורצח חמישה ישראלים ואת הנהג, אזרח בולגריה. בעקבות הפיגוע דרשו ישראל וארה"ב מהאיחוד האירופי להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור ולאסור את פעילותו באירופה. הצרפתים והבריטים הסכימו, אולם גרמניה בלמה את המהלך על אף שהפיגוע היווה הפרה של ההסכם. שנה אחר כך הסכימו הגרמנים להגדרה של האיחוד האירופי ולפיה הזרוע הצבאית של חיזבאללה היא ארגון טרור. אולם היות שאין הבדל בין הזרוע הצבאית לזרוע האזרחית של חיזבאללה, המהלך היה חסר משמעות.
 

על פי הסוכנות הפדרלית למודיעין של גרמניה, יש כיום כ־950 פעילי חיזבאללה בגרמניה. הם פועלים מתוך מרכזים שיעיים שמשמשים גם כמרכזי גיוס ואינדוקטרינציה עבור חיזבאללה. הפעילות הגלויה של הארגון בגרמניה כוללת בין השאר ארגון הפגנות אנטי־ישראליות וגיוס כספים, והפעילות הסמויה כוללת רכישת רכיבים לטובת המערכות הצבאיות של הארגון בלבנון ואיסוף מודיעין על מטרות ישראליות ויהודיות בגרמניה ובאירופה בכלל.

 

מסלול הכסף 

היעדר ההבדל בין הפעילים "האזרחיים" של חיזבאללה לבין פעיליו "הצבאיים" בא לידי ביטוי בדוח של פיקוד הדרום של צבא ארה"ב שפורסם בפברואר והתייחס לפעילות חיזבאללה באמריקה הלטינית, הדומה לפעילותו באירופה. על פי הדוח, "חיזבאללה הלבנוני מקיים נוכחות ממוסדת בתחומי לוגיסטיקה וגיוס כספים ובתחום המבצעי באזור. פעילות זאת יכולה להיות ממונפת (לפעילות התקפית) ללא אזהרה מוקדמת".
 

אפשר להסביר את עמדת גרמניה באופן חלקי בטעמים כלכליים. בשנה שעברה גדל הסחר בין גרמניה לאיראן ב־17%, מ־3.2 ל־4.3 מיליארד דולר. יצוא גרמני לאיראן מהווה את הרוב המוחלט של סך הסחר ההדדי. ויש עוד הסבר: ווינתל דיווח כי על פי גורמי ממשל אמריקאיים, אחד התירוצים העיקריים שבהם משתמשת גרמניה כהצדקה לסירובה לאסור את פעילות חיזבאללה הוא כי מדובר בסוגיה שקשורה לשיחות שלום בין ישראל לפלסטינים. עמדה זאת מקוממת משתי סיבות: ראשית, משום שהיא מופרכת. אין קשר בין שיחות השלום לפעילות חיזבאללה באירופה. שנית, ביסוד הטיעון הגרמני מצויה ההנחה כי לגיטימי לרצוח ישראלים.
 

אם הגרמנים מאמינים לטיעון שלהם, אזי מדיניות גרמניה כלפי איראן וחיזבאללה - ששניהם מצהירים על כוונתם להשמיד את ישראל - מבוססת על עוינות כלפי ישראל. אבל הפעילות העוינת של גרמניה כלפי ישראל לא עוצרת בחיזבאללה ואיראן; ישנו גם האו"ם, שם גרמניה מנהלת מערכה נגד ישראל בימים אלה.
 

לפני 18 שנה הייתה ארה"ב המתווכת בהסכם שאפשר לישראל להצטרף לגוש "מדינות מערב ואחרות" (WEOG) של האו"ם. עד אז ישראל לא הייתה חברה באף גוש מדינות ולפיכך היא הייתה חסומה מחברות בארגונים ובסוכנויות של האו"ם. על פי ההסדר, הסכימה ישראל להמתין 20 שנה עד שיתאפשר לה להתמודד על חברות במועצת הביטחון. לצד חמש החברות הקבועות במועצה, עשר מדינות נוספות מכהנות בה בכל זמן נתון. הן נבחרות מתוך הגושים שלהם לכהונה בת שנתיים. בהסכם שנערך לפני 18 שנה, חברות גוש WEOG הסכימו כי בבחירות של 2018 אף מדינה לא תתמודד נגד ישראל, ובהתאם לכך הציגה ישראל את מועמדותה לאחד משני המושבים של הגוש. 
 

ב־2016 הפרה גרמניה את ההסכם והודיעה כי תתמודד בבחירות שיתקיימו בחודש יוני מול בלגיה וישראל. לא רק שגרמניה סירבה לבטל את מועמדותה, היא מתכחשת לכך שהסכימה לא להתמודד נגד ישראל. בחודש שעבר דיווח בני אבני בעיתון "ניו יורק פוסט" כי הגרמנים מנהלים קמפיין אנטי־ישראל מובהק וטוענים שישראל לא ראויה למושב במועצת הביטחון, משום שהיא מפירה החלטות או"ם. אך העובדה שגרמניה בעצמה מפרה את החלטות מועצת הביטחון בכל הקשור לאיסור סחר עם קוריאה הצפונית, למשל, לא מפריעה לה להתמודד.
 

במקביל לתמיכתה בחיזבאללה־איראן ופעילותה העוינת באו"ם, גרמניה היא גם אחת התורמות הגדולות לארגונים אנטי־ישראליים. על פי אתר NGO Monitor, בשנים 2015־2017 דיווחו עמותות אנטי־ישראליות הרשומות בישראל על תרומות מממשלת גרמניה בסך 18.65 מיליון שקל. בשנה שעברה ביטל ראש הממשלה בנימין נתניהו את פגישתו עם שר החוץ הגרמני דאז זיגמר גבריאל, משום שהוא התעקש לפגוש את אנשי שוברים שתיקה. גרמניה היא מהתורמות הגדולות של הארגון, ונציגיו פעילים בתנועת החרם בגרמניה. אומנם שר החוץ החדש הייקו מאס אומר כי בכוונתו לשפר את יחסי מדינתו עם ישראל, אולם עמדות גרמניה לא השתנו עם כניסתו לתפקיד.
 

בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שטראמפ צפוי להעניק למרקל קבלת פנים צוננת כשתגיע לביקור רשמי בעוד שבוע. מרקל מתכוונת לנצל את הביקור לשדל את טראמפ לשמר את הסכם הגרעין עם איראן. ראוי שישראל תעביר מסרים לבית הלבן המבהירים כי כל עוד גרמניה פועלת כנותנת חסות לאיראן ולחיזבאללה, אין אמינות לעמדתה כלפי איראן והמזרח התיכון.

 

tguvot@maariv.co.il