בסוף השבוע האחרון התפרסמה ב”מעריב” ידיעה של יניר קוזין כי תג המחיר של טראמפ, תמורת כל הטוב שהוא מרעיף עלינו, יכלול - אולי כמנת פתיחה - ויתור של ישראל על ארבע שכונות ערביות בירושלים כדי שהעיר תוכל לשמש גם בירת מדינה פלסטינית. זו ודאי לא כל “העסקה”, ואפשר שזו עדיין לא התוכנית הסופית, אלא רק בלון ניסוי שהפריחו יועציו של טראמפ כדי לבדוק את טמפרטורות התגובות בישראל, ואולי דווקא משום כך דלילות התגובות מסוכנת כל כך.

ח”כ ד”ר ענת ברקו (ליכוד!) בירכה על התוכנית. היא רמזה שזו בעצם תוכנית שלה, שפורסמה לפני חודשים אחדים, ובין השורות ניתן היה להבין שראש הממשלה נתן לה את ברכתו, או לפחות לא הביע שום התנגדות ולא זרק אותה ואת תוכניתה מכל המדרגות.

בתחילת השבוע, בולטת על רקע הדומייה הכללית שנפלה במחנה הלאומי, התפרסמה תגובתו של זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, שהוא כידוע גם השר לענייני ירושלים. אלקין אמר שהוא לא מעלה על דעתו שראש הממשלה וממשלת הליכוד יכולים לתמוך במהלך כזה.

השר אלקין (עוד בהיותו חבר כנסת פשוט) ואני היינו פעם יושבי ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת. מאז הוא עלה לגדולה והוא כבר מיניסטר. אבל אם תהיתם אילו עוד הבדלים יש ביני לבין השר אלקין - הנה עוד אחד. אני, למשל, בהחלט יכול להעלות על דעתי שנתניהו והליכוד עלולים לתמוך בתוכנית לחלוקת ירושלים. ואם יותר לי להפליג בזיכרונות, ד”ר אלקין הוא אחד מהחכמים בשרי הליכוד, ויש מעט מאוד דברים שהוא לא מעלה על דעתו. ויותר משהאמירה שלו מעידה על קוצר השגתו - היא באה לומר: היה לא תהיה.

אל תניחו לאיש לבלבל אתכם. לא מדובר בוויתור על “כמה כפרים” אי שם בשולי ירושלים רבתי. פתחו מפה והתבוננו: מה הן השכונות הללו שעל פי ההדלפה מציע טראמפ שישראל “תוותר” עליהן? שועפאט, עיסאוויה, ג'בל מוכאבר ואבו דיס. כיוון שאבו דיס כבר היום אינה בתחומי ירושלים, הרי מדובר ככל הנראה בהרחבת שטח A ממזרח לירושלים, כך שיכלול גם את שכונת עזריה, ובצירוף שכונת עיסאוויה הצמודה להר הצופים - תנתק את מעלה אדומים מירושלים. צירוף שכונת ג'בל מוכאבר לגוש יחסום את ירושלים מדרום־מזרח.

וההצעה לגבי שועפאט יוצרת, יחד עם שכונת עיסאוויה, מחנה הפליטים שועפאט וענאתא (שכבר עכשיו הוצאו מחוץ לגדר ההפרדה אף שהן בתחומי ירושלים), גוש ורצף בריבונות פלשתינאית שתנתק לחלוטין את השכונות היהודיות פסגת זאב ונווה יעקב, ותשאיר אותן תלויות על שרוך כביש דק, לחסדי אבו מאזן או המחבל שיחליף אותו.

חיים רמון מנסה כבר שנים אחדות לשווק את תוכנית ההתאבדות הלאומית הזאת בנימוקים דמוגרפיים, כלכליים, ואפילו דתיים (“לא התפללנו אלפיים שנה לכפר עקב”). למה אנחנו צריכים את “הכפרים” הללו, הוא אומר, וח”כ ברקו מחרה מחזיקה אחריו. ושניהם יודעים כי רוב אזרחי ישראל פשוט לא היו במקומות הללו מעולם, אין להם מושג איפה הם, ולמה מישהו צריך להתעניין בהם. ולכן “בואו ניפטר מכל הערבים האלה” זו סיסמה קליטה.

אז לטובת תושבי אזור חיוג 03 ראוי להסביר כי מסירת השכונות הללו לריבונות זרה ועוינת משולה למסירת יפו, כפר שלם, התחנה המרכזית ושכונת התקווה לשליטת הרשות הפלסטינית, “כי מי צריך את הערבים ביפו ואת המסתננים ואת העניים?” ואולי כדאי לצרף לגוש הזה גם את סומייל ושייח מוניס, כי “מי צריך את הכפרים האלה?” ורק זקני העיר, הזוכרים איך צלפו מצריחי המסגדים ביפו במלחמת העצמאות, יקימו קול זעקה (ואולי עוד כמה אמנים חברי “מחנה השלום” המתגוררים היום בבתים ערביים ביפו יעמדו על הרגליים האחוריות).

בהחלט ייתכן שרוב שרי הממשלה שותקים עכשיו רק כדי לא להרגיז את טראמפ ערב העברת השגרירות לירושלים, ואולי גם מתוך תקווה שאבו מאזן שוב יקלל את טראמפ, והוא יהיה זה שידחה את התוכנית. אבל יש דברים, וזה אחד מהם, שאסור לעבור עליהם בשתיקה, כי שתיקה כהסכמה.