1 הגונב מגנב פטור: כל מי שמכיר את משה כחלון יודע שמהרגע שהוא נכנס ללשכת שר האוצר, הוא פעל כאילו מערכת הבחירות כבר בעיצומה. כך היה בקמפיין "נטו משפחה" ו"נטו עסקים". גם הקמפיין מאותה סדרה, "נטו ביטחון", משתלב היטב בקמפיינים של הבחירות שלא היו. עד לבחירות יהיו להערכתי קמפיינים נוספים.
 

אפרופו קמפיינים, כחלון עדיין לא נגמל משימוש ב"שטיקים" מבית היוצר של עדת היועצים. הם מעודדים אותו להיות "מגניב" או "קול", גם אם הוא נראה פתטי כי זה מנוגד לדנ"א שלו. השבוע הצטרף ל"אתגר הקיקי", משחק ילדותי ומסוכן, נטו טיפשות: אנשים צועדים לצד מכונית תוך כדי נסיעתה לצלילי מוזיקת הראפר דרייק ואז מזנקים לתוכה. לא בדיוק מה ששר האוצר אמור לעשות בזמנו החופשי.

עצות אחיתופל דומות כבר נחשפו בסרט "המועמד", שתיאר את המתרחש מאחורי הקלעים במערכת הבחירות הקודמת. הייתי בטוח שכחלון כבר נגמל מהן, אבל כנראה שלא. את הכעס הנוכחי נגדו הרוויח בזכות סדרת הקרדיטים שניכס לעצמו על קידום מהלכים בנושאי כלכלה וחברה. אז נכון ששום דבר לא זז במדינה בלי שיתוף פעולה משר האוצר. כל מהלך, החל ממינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות וכלה בצורך לאשר תקציב כזה או אחר, מחייב את אישורו. אלא שכחלון לקח קרדיט על סדרת מהלכים שיזמו אחרים.

הוא השתתף בהעלאת שכר המינימום, תוכניות החיסכון לכל ילד, הפחתת תעריפים בתחבורה הציבורית, הגבלת שכר הבכירים והרפורמה ברישוי עסקים, אך לא יזם. שרים כמו אריה דרעי וישראל כץ וח"כים כמו יואב קיש או שלי יחימוביץ' חשים מקופחים. אבל לא צריך להתרגש יותר מדי. כשאין טענות ענייניות על תפקודו נטפלים לעניין הקרדיטים. וחוץ מזה, את מלאכת הגניבה הוא למד מנתניהו. ראש הממשלה נגרר אחרי שר האוצר שלו לאתרי הבנייה של מחיר למשתכן או להסכמי הגג בזמנים שאלה נתפסו כהצלחה.

כחלון הכיל ושתק, אז מה רוצים ממנו כיום? תפקיד שר האוצר הוא כפוי טובה. הוא מכיל מנגנון אוטומטי להשמדה עצמית. כשיש כישלון, הוא הכתובת המיידית להטחת אשמות. אם מאבקו בהורדת מחירי הדיור יסתיים בכישלון, כחלון ישלם את מלוא המחיר למשתכן. אז אין סיבה שהוא לא ייהנה מההצלחות.

בינתיים נתניהו מתחיל להפנים את גודל ההחמצה בנטישת הזירה הכלכלית והותרתה הבלעדית לגחמות שר האוצר. במקרה או שלא, הוא פצח השבוע בסדרת פגישות בענייני כלכלה ופינה זמן ביומנו העמוס לפגישה עם יזמי חוק הפייסבוק, שניסו לשכנע אותו לחזור בו מהתנגדותו. באותו יום נפגש עם צוות השרים לנושא פינוי שדה דב. בישיבה השתתפו גם ראשי עיריות אילת ותל אביב ומנכ"ל רשות שדות התעופה. נתניהו מבין את הנזק הפוליטי שתגרום סגירת השדה ערב הבחירות, ולכן הורה לגורמים הרלוונטיים לתת עדיפות לתושבי אילת. כמו כן, הנחה לקדם את התוכנית להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי בסמוך לחוף. תוכנית דומה הוצגה כבר לפני עשור על ידי צבי מרום, בעל השליטה בחברת באטם ומעסיקו לשעבר של נתניהו, ונגנזה.

שיא מעורבותו של נתניהו בענייני כלכלה היה הפגישה החריגה שהתקיימה שלשום עם נציגי ארגוני העצמאים (להב) בראשות נשיאם הפעלתן עו"ד רועי כהן. העצמאים נחשבים מסורתית בתחום אחריותו של שר האוצר. אז איך קרה שהם הגיעו לפגישה אצל נתניהו? זה התחיל בפנייה בכתב של כהן להיפגש איתו. בהמשך התקיימה פגישת מסדרון בכנסת. נתניהו הבטיח להיפגש, והשבוע מימש את ההבטחה. סוף־סוף הוא מפנים את הפוטנציאל האלקטורלי העצום שלהם.

משה כחלון. צילום: מרק ישראל סלם

2 ביבי יורד לעם: "סבתא בישלה דייסה. נתנה לתעשיינים, נתנה להסתדרות ונתנה לעובדי המדינה. ולמי לא נשאר? לעצמאים ולעסקים קטנים". את סיפור חלוקת הדייסה הקריא עו"ד כהן בפתח פגישת העצמאים עם ראש הממשלה. "מה, באמת זה המצב?", הגיב נתניהו בציניות.  

שלשום הוא התפנה מסדר היום העמוס לפגישה עם אלה המכונים "אנשי המגזר העסקי". לא היו שם "ראשי המשק" או "טייקונים", אלא נציגי בתי מרקחת, בעלי מוסכים, רוקחים, בעלי מסעדות ואפילו שחקני תיאטרון. 14 ראשי ארגוני עצמאים שפכו את סגור לבם בפגישה שהתארכה הרבה מעבר למתוכנן. בעיצומה הוכנסו לנתניהו פתקים שהאיצו בו לסיים כי המוזמנים לפגישה הבאה ממתינים בקוצר רוח. מדובר היה בשיח'ים הדרוזים שהמתינו לשמוע את הצעת הפתרון שלו למשבר חוק הלאום.

"אין לי הרבה הזדמנות לפגוש את נציגי המגזר העסקי האמיתי, החווים בירוקרטיה ורגולציה מדי יום. אני מעוניין לשמוע את כולם", הגיב נתניהו על מתקפת הפתקים. מבחינתו מדובר בהזדמנות לרדת לרחוב ולהתרשם מ"החיים עצמם" שלא באמצעות עדת המאבטחים. נשיא העצמאים כהן פתח ואמר: "האנשים שאתה פוגש היום קמים כל בוקר עם שכפ"ץ כדי להילחם את מלחמת ההישרדות. באגף התקציבים של האוצר לא סופרים אותנו, ועולם כמנהגו נוהג. מבחינתם, על כל עסק שנסגר נפתח עסק חדש. 43 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה, ולאף אחד אין אינטרס לעצור את הדלת המסתובבת. המדינה גובה מאיתנו אגרות של 300 מיליון שקל לשנה".

ראש הממשלה המופתע הגיב על דברי כהן: "אני לא מאמין שזה המצב. צריך לתת לכל העסקים את ההזדמנות השווה להצליח בתחרות הוגנת ובהורדת הרגולציה. לא ייתכן שהגדולים יגדלו עוד והקטנים לא יוכלו לשרוד וייעלמו מהשטח".

אמיר ניצן, מזכ"ל הסתדרות הרוקחים, סיפר שעברו שלוש שנים מאז אישור "רפורמות המרשמים" ו"עדיין אפשר לקבל תרופות מרשם רק בבתי המרקחת של קופות החולים ולא בפרטיים". 

נתניהו: "כמו שהיינו נחושים ברפורמה לרישוי עסקים נהיה נחושים בהורדת נטל הרגולציה גם בתחום הזה".

יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, קיטר על ענייני המסים וחובת יישום פחת מואץ בעסקים קטנים: "על סוס יש פחת של עשר שנים ועל חמור הפחת הוא 12 שנים. לעומת זאת על 'ליפט' במוסך הפחת הוא 14 שנה. למה זה המצב? כי אנחנו תקועים עדיין בימים של העגלה, הסוס והחמור. וחוץ מזה, מטרטרים אזרחים שמגיעים להם החזרי מס כדין ולא משלמים להם".

נתניהו הגיב בהומור: "כנראה שנשארו הרבה סוסים וחמורים שצריך עדיין לקבל עליהם פחת. מבחינתי, למי שפותח עסק ומניע את הכלכלה אסור להכניס מקלות בגלגלים. ענייני המס צריכים להיות דו־צדדיים, וכשמגיע אף אחד לא עושה טובה".

וכרגיל, אי אפשר ללא אתגר אתרי החסר באינטרנט והשפעתם על הקמעונאים. נתניהו: "המגזר עובר טלטלה גדולה בגלל האינטרנט. האם ג'ף בזוס (הבעלים של אמזון - י"ש) כבר הספיק להגיע אליכם? אל תדאגו, הוא עוד יגיע. הוא יגיע לכל מקום. המגזר הקמעונאי עובר שינוי קשה, וצריך להתכונן לכך שהקדמה תגיע לכל מקום".

נתניהו גילה שבכוונתו להמשיך להוריד עוד ועוד מסים כדי לאפשר באמת כלכלה חופשית. "מספר הרגולטורים בישראל יחסית לגודל האוכלוסייה גבוה פי שניים מהמקובל בעולם", הוסיף. הוא המשיך כהרגלו לקטר כאילו מישהו אחר עומד בראשות הממשלה בעשור האחרון: "במדינה הזאת כשרוצים להניע משהו, הכל הולך קשה. כאן מותר וזה אסור. זה לא עניין של זבנג וגמרנו. מדובר באילוצי חקיקה מורכבים, אבל לפעמים אין זמן אלא להגיב מהר ולטפל מהר".

בהמשך ניתנה לנציגי הארגונים האפשרות לומר את דברם. מנכ"ל איגוד השחקנים, אורי רשטיג: "מגיעות לפה ענקיות מדיה בינלאומיות כמו נטפליקס. הן נכנסות לישראל ללא חובת רכש של יצירה מקורית כמקובל בעולם". ראש ארגון נהגי המוניות, יהודה בראון: "אנחנו מעוניינים להיות חלק מפתרון בעיית התחבורה הציבורית. במקום להביא את חברת אובר צריך לחשוב איך לשלב בפתרון הבעיה את 24 אלף בעלי המספרים ו־12 אלף נהגי מוניות שעובדים בלילות". על כך הגיב נתניהו: "זאת חשיבה נכונה, אבל העניין נמצא באחריות משרד התחבורה". 

יו"ר התאחדות קבלני מיזוג האוויר, אלי מתתיהו: "ב־2019 ייכנס לישראל תקן של גז ידידותי לסביבה אבל מאוד נפיץ ודליק. אף אחד לא נערך להשלכות המסוכנות. צריך רגולציה שתחייב רישיון של מתקינים מורשים". נתניהו העיר בהומור: "זאת הפעם הראשונה שאני שומע מישהו שרוצה רגולציה. אבל עכשיו ברצינות, צריך באמת שרק בעלי מקצוע יעסקו בתחום".

יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי: "חברות הביטוח יוצרות מונופול של מוסכי הסדר, והריכוזיות מכה במבוטחים. ועדת הכלכלה אישרה לשנות את הכללים, אבל הכל תקוע". נתניהו בתגובה: "אני נגד הריכוזיות וחייבים לטפל בנושא. בתקופה שלי פירקו את הריכוזיות".

מנכ"ל איגוד המסעדנים, ששי ברמן, סיפר על מחסור חריף בעובדים, ואף על פי שיש אישור להביא 1,500 עובדים פלסטינים הנושא תקוע. נתניהו ביקש מיועצו אבי שמחון לטפל בבעיה וסיפר אנקדוטה: "כשלמדתי בגיל 15־18 במכללה, עבדתי כשוטף כלים במסעדה בקמפוס כדי לקבל ארוחה חינם".

נשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש, דיווח כי בענף "עברו לשיטת מס לפי דיווח ולא לפי שיטת המחזור מהעבר. אני מצפים לעזרה מהמדינה בהכנסת טכנולוגיות חדשות. ענף היהלומים יכול לייצר הכנסות רבות למדינה, וצריכים להשקיע בתשתיות כמקובל בהודו".

נתניהו הופתע לשמוע מנשיא לשכת סוכני הביטוח, ליאור רוזנפלד, שבתקופת דורית סלינגר פורסמו לא פחות מ־350 חוזרים. "40% מסוכני הביטוח אינם שורדים ומחפשים מקצוע אחר. המקצוע תחת מתקפה רגולטורית". נתניהו הסכים  ואמר שאכן קיימת בעיה עם עצמאות היתר של הרגולטורים, שאינם כפופים לאיש בעצם ופועלים ללא פיקוח או בקרה. 

אחד ממשתתפי המפגש סיכם באוזני: "הופתענו לטובה מעמדות ראש הממשלה. עכשיו צריך לעבור לשלב המעשים".

בנימין נתניהו. צילום: מרק ישראל סלם

3 ניתקה את הכבל: הממונה על רשות שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, שבה והוכיחה השבוע שהיא מין עוף מוזר שחי בעולם של ערכים אחרים. לא רק שהיא לא סופרת את המגזר העסקי, כולל חברות הביטוח והסוכנים, ולא רק שהיא מסוכסכת עם עמיתיה באוצר - היא גם מתעלמת סדרתית מהכנסת. העובדה שהבריזה השבוע לוועדת חקירת האשראי לטייקונים לא מפתיעה. בעבר קלקלה את ההצגה ליו"ר ועדת הכספים משה גפני שניסה להכין לה אמבוש פרלמנטרי.

הקורבן התורן הפעם היה יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, המשמש כיו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי לטייקונים, שעמל כמה שבועות על ההצגה. כחתן ביום חופתו הוא בירך "שהחיינו", הכין את האולם והתפאורה והזמין את התזמורת, הצלמים והתקשורת. מקורבי סלינגר כבר תפסו את מקומותיהם סביב השולחן, אלא שלמרבה ההפתעה הכלה הבריזה ברגע האחרון. היא סירבה להיכנס לאמבוש שהוכן לה והתחמקה ממנו ברגע האחרון. כבל וחברי הוועדה נעלבו עד עמקי נשמתם. לסטירת לחי מהדהדת כזאת הם לא ציפו. ועוד ממי? מהמפקחת של כולנו, שעד לאחרונה כולם פרגנו לה וחיבקו אותה על נחישותה כשחטפה מתקפה אישית מיו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. מבחינתם, היא כפוית טובה.

כבל וחבריו תבעו את עלבונם והתלוננו אצל יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה, ועד שתואיל להופיע ולהתנצל איימו להפעיל נגדה משטר סנקציות גרועות מאלה שהוטלו על המשטר באיראן. אבל על מה בדיוק היא צריכה להתנצל? ועדת כבל היא ועדה פופוליסטית חסרת שיניים, שכל תכליתה היא לקושש מספר קולות לקראת הפריימריז בליכוד ובעבודה. הכינוי "ועדת קישוט" עוד עושה איתה חסד. 

מלכתחילה לא היה מקום לוועדת חקירה על אשראי שניתן לפני יותר מעשור. הרי המסקנות כבר הוסקו והטייקונים נפוצו לכל עבר. הבנקאים נמנעים ממתן אשראי על סמך מה שכונה "אפקט ההילה", גם אם ההילה נמצאת מעל לראשו של קדוש נוצרי. את מי בדיוק מעניינת ועדת חקירה חוץ מקומץ חברי כנסת תאבי פרסום?
 

חבל שהמפקחת על הבנקים התמימה חדוה בר נפלה בפח כשהסכימה להקמת הוועדה. הבנקאים כתמיד היו הראשונים שזיהו את ריח הפופוליזם ופעלו בהתאם. פסק דין בבג"ץ שאישר את העמדה האוסרת את חשיפת דוח הביקורת בפרשת אי.די.בי. סיפק את הרוח הגבית. הם סירבו להעביר מידע. בהמשך, הם גם לא התלהבו להגיע למושב הפתיחה שאמור היה להפוך למושב השחיטה. בדיסקונט הבהירו שאין עם מי לדבר, שכן יו"ר הדירקטוריון יוסי בכר לא יוכל להגיע מסיבות אישיות. מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הסבירה שבמועד הנקוב תהיה בטיול משפחתי בחו"ל, ואילו היו"ר דוד ברודט מצא תירוץ אחר.

ראשי בנק הפועלים יופיעו לישיבת הוועדה ב־21 באוקטובר, והנהלת לאומי שבוע לאחר מכן. ההופעה תתקיים לאחר שמושב החורף של הכנסת ייפתח ב־14 באוקטובר. כשריח הבחירות נישא באוויר, אף אחד כבר לא יתעניין בשום חקירה.  

4 אשראי מוגבל: כהרגלם, הפוליטיקאים ניסו השבוע לקחת קרדיט על מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס. בעקבות שיחה עם מנהלי הקרן הביע כחלון תקווה שבתוך שלושה חודשים תקבל הקרן רישיון בנק, אף על פי שאנשיו לא מעוניינים בכך. "מדובר בצעד ענק לתחרות ולשבירת מונופול הבנקים", הוסיף שר האוצר. שר הכלכלה אלי כהן אמר כי "לאחר 49 שנה האפשרות שגוף חדש יקבל רישיון בנקאי גבוהה מתמיד". בבנק ישראל הסתפקו בתגובה זהירה: "ההערכה הראשונית היא שתחת הבעלות החדשה תוכל לאומי קארד לתרום לקידום התחרות באשראי הקמעונאי".

אז כאמור, ורבורג פינקוס לא תקים בנק בישראל גם בעוד מאה שנה. הרגולציה על הבנקים כל כך הדוקה, עד שזה פשוט לא משתלם להם. לקרן האמריקאית עדיף יהיה לנצל את היתרונות היחסיים בשיווק מוצרים פיננסיים חדשניים. מאגר הלקוחות העצום ינוצל למכירת מוצרי ביטוח. ההיתר למכירת ביטוח מתבקש גם לגבי הבנקים, אבל הפוליטיקאים לא מאפשרים להתחרות ולהוריד את מחיר הפוליסה לצרכן מסיבה פשוטה: הם ייתקלו בהתנגדות סוכני הביטוח, שהם קבוצת לחץ פוליטית עצומה.

אז האם העסקה טובה לצרכן? מבחינתי כצרכן, החסרונות עולים על יתרונותיה. כלקוח הייתי מעדיף להמשיך לחסות בצלו של בנק לאומי, המפוקח מכל עבריו, מאשר לסבול את אי־הוודאות הכרוכה בבעלות של קרן השקעות אמריקאית. אבל מי בכלל שואל אותי? הבעלות על לאומי קארד מתחלפת, כמו שקרה בעבר בקופות הגמל, והלקוח כאילו מובן מאליו.

וחוץ מזה, כפי שציינתי בטורים קודמים, למרות הטענות על שבירת הריכוזיות, המחירים לצרכן יעלו ובעצם כבר עלו מהשבוע. עוד לפני השלמת העסקה, לאומי ייקר את דמי השימוש בכרטיסים. כחלון, שטען שהוא נרגש כמו ערב רפורמת סלולר, אפילו לא צייץ. האמריקאים לא פראיירים ולא סתם שילמו עבור חברת האשראי פרמיה של 30% מעבר להון העצמי. התחנה הבאה תהיה ייקור הריבית על האשראי. מי שישלמו יותר יהיו אותם לקוחות מוחלשים, בעלי דירוג אשראי נמוך, שכחלון מתיימר להגן עליהם. ושוב, כרגיל, הדיבורים על הרפורמות, התחרות וביטול הריכוזיות נשארים בגדר ססמאות פוליטיות ריקות מתוכן.

כרטיסי אשראי של לאומי קארד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אם מכירת לאומי קארד עוד מסייעת איכשהו לכניסת שחקן חדש, בעסקת ישראכרט זה לא יקרה. בניגוד לרוסק עמינח, שפעלה כמצופה ומהרגע שקיבלה את ההוראה למכור נערכה במלוא הרצינות, בבנק הפועלים המצב מורכב. סביר להניח שהבנק לא ימכור את ישראכרט למשקיע פרטי, והמניות יופצו בבורסה. ייתכן שחלקן יוחלקו לבעלי המניות בבנק (כולל שרי אריסון בעלת הבית) בהליך חשבונאי המכונה "דיבידנד בעין". הבנק ינהג לפי לשון החוק, אבל לא לפי רוחו. השליטה בישראכרט תעבור מהבנק לבעלי המניות שלו (במקרה שיחולק דיבידנד) או למשקיעים בבורסה (למקרה שיוחלט על הנפקה). מתחרה חדש לא יקום. אבל זה לא יפריע לבית היוצר של המערכת הפוליטית להתהדר בעוד רפורמה כושלת.

5 ניסנקורן והתהליכים: בתחום יחסי העבודה אין ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן סיבה לדאגה. שכר המינימום עולה, השכר הממוצע במשק מטפס, מעמד עובדי הקבלן משתפר, והוא משיג כמעט את כל מה שהוא רוצה בדרכי נועם. כחלון והוא נחשבים מבחינת עמדותיהם הכלכליות־חברתיות כתאומים, כך שמה שטוב לכחלון טוב לניסנקורן ולהפך. 

כשאני שואל את ניסנקורן אם הוא אינו כועס או מתוסכל על ששר האוצר לקח לעצמו את כל הקרדיטים גם בתחום יחסי העבודה ושכר המינימום, הוא מפתיע בתשובתו: "כל ההישגים בתחום יחסי העבודה נעשים עם שותפים, ולכן אין לי טענות כלפי כחלון הרואה איתי עין בעין את ענייני הכלכלה והרווחה. הוא שותף מרכזי בהישגים ולא נפגעתי ממנו. כשיש יחסי עבודה תקינים בין שר האוצר למזכ"ל ההסתדרות, קורים רק דברים טובים".

יותר משנה לאחר שזכה בניצחון גורף בבחירות על שלי יחימוביץ', ניסנקורן מרשה לעצמו להסתכל גם מעבר לחור שבגרוש. בשיחה איתי הוא מגיב לראשונה על המצב הכללי ומתייחס בדאגה לאווירת הנכאים. "אני מודאג מניסיונות ההקצנה והשיסוי של איש ברעהו. במקום שלצד העמידה על העקרונות נחפש את המכנה המשותף, מחפשים את המבדיל והמפלג. פעם חיפשו את המשותף, אבל היום כבר לא. את עקרונות השיתוף קבע הרצל בספרו 'מדינת היהודים', שם תמיד חיפש את המכנה המשותף, השוויוניות והדמוקרטיה. אתה שואל אותי מאיפה זה מגיע? פוליטיקאים מסוימים חושבים בטעות שההקצנה תביא להם עוד קולות בקלפי. מבחינתי, הדרך המנצחת היא העמידה על העקרונות לצד הכלה של האחר".

כשאתה מדבר על פוליטיקאים, מדוע אתה לא מציין את נתניהו?

"כי מדובר בבעיה כללית, ואני לא רוצה להתייחס לגופו של אדם. אף אחד לא פועל בחלל ריק. קיימת תופעה של אטומיזציה של יסודות החברה, המביאה לניכור במקום התחושה של ביחד".


תן לי דוגמאות. מה למשל עמדתך בסוגיית חוק הפונדקאות?

"ברגע שמוסדר במגילת העצמאות מערך של שוויון זכויות, חייבים להחיל אותו על כלל האזרחים, ללא הבדל דת, מוצא, גזע או מין. חוק הפונדקאות היה חייב להיות שוויוני ולא להדיר אוכלוסיית להט"בים שלמה. אפשרנו בהסתדרות את חופש ההתארגנות ויצרנו אהדה במקומות העבודה של ועדי העובדים למאבק. נתמוך בכל דרך אפשרית, אבל צריך לזכור שעל דבר כזה אי אפשר להשבית את המשק. המאבק המוצדק הסתיים לטעמי בניצחון, והלהט"בים זכו לדעת קהל חיובית. בהמשך צריך לנצח גם בקרבות הנוספים".

מה יש לך נגד חוק הלאום?

"כציוני אני תומך לחלוטין בכך שמדינת ישראל היא יהודית ושל העם היהודי. אבל בחוק הלאום חסר הנושא של שמירת זכויות הפרט וחבל. הרי במגילת העצמאות דובר במפורש על שוויון מוחלט לפרט ולאזרח באשר הוא. אני חייב לגלות לך שבעניין החוק קיבלתי פידבקים שליליים ממגזר המיעוטים שמרגישים שהתעלמו מהם מבחינת זכויות הפרט. חבל שלא הדגישו את השוויון בזכויות. לו כך היה, כל המאבק היה מתייתר".

בוא נדבר על המתרחש במפלגתך. נדמה לי שיצר ההרס והחורבן בעבודה עולה על כל דמיון, ודי להיזכר בשערוריות האחרונות.

(ניסנקורן לוקח נשימה ארוכה ולאחר התלבטות לא קצרה הוא מנסח את התשובה הבאה): "אני ממש מצטער וחבל לי מאוד על מה שקורה שם. אבל מבחינתי אני מעדיף להתמקד בתפקידי החשוב בהסתדרות".

אז בוא נדבר על נושאים שוטפים. אתה תומך בהצמדת קצבאות הביטוח הלאומי לשכר הממוצע. אף על פי שכחלון חושב כמוך, בינתיים שום דבר לא קורה.

"אכן, הבעתי את עמדתי בנושא מספר פעמים, ומדובר באחד היעדים החשובים שלי. נפגשתי השבוע עם כחלון ודיברנו על הנושא. צריך סבלנות, ואני מאמין שבסופו של דבר נוסחת הצמדת הקצבאות תשתנה. אבל אי אפשר להשיג הכל בבת אחת. כבר טיפלנו בקצבאות הנכים ובקצבאות הסיעוד. אני לא רוצה לדבר בשמו, אבל גם כחלון תומך בשינוי. בנושאים חברתיים הוא חושב כמוני".

אבי ניסנקורן. צילום: אבשלום ששוני


מדוע עניין העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים לא הוסדר, מה שעלול לפגוע במקבלי הפנסיה?

"הרבה שנים מדברים על מתווה להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים ל־64, אבל האוצר לא רוצה לתרום את חלקו מבחינה תקציבית למרות התערבות משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. אני מניח שבסוף הצדדים יתרצו. אתה שואל מתי זה יקרה ואם זה יהיה לפני הבחירות? אני לא עובד לפי הלו"ז של הבחירות, אבל חייבים לייצר פתרון. בכל מקרה, סוגיית קיצוץ זכויות הגמלאים בקרנות הוותיקות נדחתה ליוני 2019. אבל תרשום לפניך: אני מתחייב שבשום מצב לא יהיה קיצוץ בזכויות, ואם צריך אז גם אשבית את המשק. ואם אתה שואל מתי הבחירות יתקיימו, אז להערכתי זה יקרה בסביבות פברואר־מרץ 2019".

אף שיחסית המשק שקט, עומדים על הפרק מספר סכסוכים: שביתת עובדי המשק בבתי החולים ביום ראשון הקרוב וסכסוך הנמלים והעיצומים של העובדים בקריית הממשלה בתל אביב. אני מניח שאתה תומך בעובדים.

"כמובן. אף שמערכת הבריאות הישראלית היא מפוארת, מורגשים בה תמיד חיכוכים וכל פעם מסיבה אחרת: פעם זה בטיחות העובדים, ופעם זה השכר. עובדי המשק בבתי החולים עושים עבודת קודש וכרגע (יום שישי) אני לא רואה פתרון לשביתה שהוכרזה. זאת גם עמדתו של יו"ר הוועד אלי בדש, אבל אנחנו מייחלים לכך שבסוף לא תהיה שביתה. עם עובדי נמל אשדוד אנו ממשיכים במו"מ עיקש. יש ויכוחים רבים, אבל בסוף נגיע להסכמה, כפי שהיה בחברת החשמל. אנחנו רוצים להבטיח שנמלי אשדוד וחיפה יהיו תחרותיים וחזקים גם מול הנמלים החדשים. 

"לגבי העיצומים במשרדי מהממשלה בתל אביב, יש כאן דבר אבסורדי. העיצומים הם לא על כסף אלא על בריאות העובדים. המדינה נכנסה בשלומיאליות למבנה עם מחסור בחניונים ועושה את זה במודע גם במבנים אחרים. הבעיה תיפתר אם יושקעו עשרות מיליוני שקלים בבניית יציאות נוספות ועד אז להציב שוטר. לצאת מהחניון בשעות העומס לוקח בערך שעתיים, בשעה שיציאה מחניון רגיל לוקחת מקסימום חמש דקות. ועדיין המדינה לא עושה כלום. הפקידים הבכירים במשרדי הממשלה לא מגיעים בשעות העומס אלא נפגשים בבתי הקפה שבסביבה".

הפרטת חברת הדואר יוצאת לדרך - מהי עמדתך?

"מתווה ההפרטה אושר בממשלה ונעשה כמובן בתיאום איתנו. סיכמנו על הבראת הדואר, מכירת 20% מהמניות למשקיע פרטי והנפקת 20% נוספים בבורסה. אני עומד מאחורי כל הסיכומים. אם בעתיד יוחלט על תוכנית פרישת נוספת, הדבר ייעשה רק בהסכמת העובדים".

yehudasharoni10@gmail.com