1 בצה"ל חוששים כי למרות מאמצי ההרגעה השבוע, קצינים דרוזים, צ'רקסים ובדואים יעזבו את הצבא, או שצעירים בוגרי תיכון בני העדות לא יתגייסו אליו, במחאה על חוק הלאום. החשש הוא שהחוק יהיה קו פרשת המים ביחסים המורכבים בין בני המיעוטים לרשויות המדינה בכלל והצבא בפרט. 

על רקע החשש, לצד הודעתו הפומבית בנושא של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ננקטו בצה"ל פעולות שקטות מאחורי הקלעים כדי להרגיע את הרוחות ולמנוע תבערה גדולה. במקרים הספורים שבהם נתגלו ביטויים של מחאה, האסורה על פי פקודות הצבא, הוחלט לעבור עליהן לסדר היום או לזמן את הנוגעים בדבר לשיחות בירור ולא להשית עליהם עונשים קשים, שעלולים היו להחמיר את המצב. בעניין הדרוזים מהלכים בצה"ל בזהירות מרבית, כמו בכניסה לשדה מוקשים.

פקודות הצבא אוסרות קריאות לסירוב פקודה או למרד, וכן מעשים או התבטאויות פוליטיים או בעלי גוון פוליטי. כך נאסרה בשבוע שעבר השתתפותם של חיילים במדים בהפגנה ובשביתה של הלהט"בים. השבוע דווח על שני קצינים דרוזים בשירות קבע שפרסמו פוסטים בפייסבוק הפרטי שלהם, ועל קצין במילואים שהתראיין בגנות חוק הלאום. 

אחד מהם, סרן עמיר ג'מאל מירכא שבגליל המערבי, הוא מפקד פלוגה ביחידה לוגיסטית בזרוע היבשה. במכתב גלוי לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא כתב ביום ראשון: "רציתי לשתף אותך, אדוני ראש הממשלה, ואת כל עם ישראל, במה שאני מרגיש ברגע זה. היום בבוקר כשקמתי כדי לנסוע לבסיס שאלתי את עצמי: למה? למה אני חייב לשרת את מדינת ישראל, המדינה שאני ושני האחים שלי וגם אבא שלי שירתנו אותה במסירות, שליחות, ואהבת המולדת, ובסוף מה מקבלים? להיות אזרחי סוג ב'". הוא הוסיף כי בכוונתו לפרוש מצה"ל, וקרא לכל חבריו שמתנגדים לחוק הלאום לפנות למנהיגי העדה "כדי שיפסיקו את חוק גיוס חובה לבני העדה הדרוזית".

המקרה השני שהתפרסם הוא של סגן שאדי זידאן, סגן מפקד פלוגת מפקדה בפיקוד העורף, שמשרת בצה"ל חמש שנים: "אני אזרח כמו כולם ונותן את כל כולי למדינה, ובסוף אני אזרח סוג ב'". לדבריו, עד שאושר חוק הלאום "הייתי בטוח שזאת המדינה שלי ושאני שווה לכולם... אבל היום לראשונה סירבתי בפעם הראשונה בשירות שלי להצדיע לדגל ולשיר את ההמנון". מאוחר יותר הוא גם התראיין לתוכנית "הצינור" בערוץ עשר.

על רקע המקרים הללו, ומחשש שיהיו נוספים, התקיימו השבוע בצה"ל התייעצויות של הרמטכ"ל איזנקוט, ראש אגף כוח אדם (אכ"א) אלוף מוטי אלמוז, והפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק. בעקבות זאת ובאופן די חריג, פרסם הרמטכ"ל הודעה מטעמו שבה קרא למפקדי צה״ל וחייליו "להותיר את הנושאים הפוליטיים השנויים במחלוקת מחוץ לכותלי הצבא. כצבא עם ממלכתי שייעודו שמירה על ביטחון תושבי ישראל וניצחון במלחמה, אנו מחויבים לשמירה על כבוד האדם, ללא קשר למוצא, דת ומגדר. כך היה וכך יהיה תמיד. התחייבנו כי האחריות המשותפת ורעות הלוחמים, עם אחינו הדרוזים, הבדואים ויתר בני המיעוטים המשרתים בצה״ל, ימשיכו להוביל את דרכנו".

על הרגישות והזהירות תעיד הודעת דובר צה"ל בעקבות המקרה של סרן ג'מאל. הוא זומן לבירור אצל מפקדו, ודובר צה"ל פרסם הודעה די מתחמקת שנפתחת במעין התנצלות והרעפת שבחים: "חיילים וקצינים בני המיעוטים בסדיר ובקבע ובמילואים היו ויהיו חלק מרכזי מצה"ל בשדה הקרב ובשגרה. תרומתם לאורך השנים ראויה לכל שבח ונכרתה בברית דמים". 

למיטב זיכרוני, במקרים שבהם חיילים מתנחלים או לוחמים מהנח"ל החרדי הביעו מחאה פוליטית ובכך עברו על פקודות הצבא, דובר צה"ל לא פרסם הודעה שבה הוא מביע את הערכתו למשרתים מאותם מגזרים. רק בהמשך הודגש בהודעה כי "צה"ל הוא צבא עם ממלכתי, ואחדות שורות הצבא מודגשת ללא הבדל דת ומין. הבעת עמדה בעלת אמירה פוליטית אינה מאושרת לפי פקודות הצבא". למחרת פרסם דובר צה"ל כי הקצין הסורר, שמאז מחק את הפוסט, הושעה לשבועיים. 

# # #

בצד המאמצים מבפנים להרגעת הרוחות, פועל צה"ל גם בחזית חיצונית. קצינים בכירים קיימו שיחות עם קצינים דרוזים בדימוס וביקשו מהם למנוע פרישה סיטונית או קריאות לסרבנות לשירות מצד מתגייסים חדשים. גם חברי כנסת דרוזים נדרשו להתערב כדי לבלום את הסחף. אחד מהם הוא חמד עמאר מישראל ביתנו, שחתם על טיוטת החוק וחזר בו, וכעת הצטרף לעתירה בבג"ץ נגד החוק.

נראה שבתחום זה הייתה לצה"ל הצלחה. פורום נציגי העדה הדרוזית, המורכב מראשי רשויות, נבחרי ציבור, מנהיגים רוחניים וקצינים במילואים, פרסם ביום שני השבוע הודעה כי "בני העדה הדרוזית משרתים וימשיכו לשרת בצה"ל בראש מורם, במסירות ומתוך תחושת מחויבות למולדת. יש להשאיר את המחלוקות בנוגע לחוק הלאום במסגרות המקובלות ומחוץ לצבא ולשירות הצבאי, וכן להיזהר מטשטוש של הגבולות בין השניים. אנו נמשיך להיאבק לתיקון החוק כך שיעניק שוויון זכויות ואזרחות שווה".

סרן עמיר ג'מאל. צילום: מתוך פייסבוק

העדה הדרוזית מונה כ־120 אלף איש. 3,300 מהם משרתים בסדיר ובקבע. יש להם נוכחות ברוב החילות, ובכלל זה ביחידות מובחרות כמו סיירת מטכ"ל. כמו כן, דרוזים משרתים בקהילות המודיעין, וזאת בנוסף לכ־2,050 איש שמשרתים במשטרה (כ־6.5% מכלל השוטרים) ועוד כ־1,400 (כ־17%) בשירות בתי הסוהר.

בוויכוח על חוק הלאום כמעט לא הוזכרו בני מיעוטים אחרים שמשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון. הצ'רקסים, שקוראים לעצמם "אדיגים" ומוצאם מהקווקז, מונים כ־5,000 איש ומרוכזים בשני כפרים בגליל, כפר כמא וריחניה. מספר המשרתים מקרבם בכוחות הביטחון מגיע לכמה מאות. בצה"ל משרתים בתנאי קבע גם כ־500 בדואים, ובתקופת כהונת איזנקוט נעשו מאמצים רבים להגביר מקרבם את מספר המתגייסים. מצבם של הבדואים קשה במיוחד, משום שהם נתונים מצד אחד ללחצים כבדים מבית שלא להתגייס, ומצד שני סובלים מאפליה, מהיעדר שוויון ולעתים גם מהשפלות מידי החברה היהודית לאחר שחרורם. כ־300 בדואים משרתים במשטרה, ו־16 בשב"ס.

ואם בבני מיעוטים עסקינן, צריך לזכור גם את הערבים הנוצרים, שטיפין טיפין מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי ועוד מיעוט קטן - הארמים - שגם בניהם משרתים בצבא ופועלת בקרבם מכינה קדם־צבאית.

תקופת כהונתו של איזנקוט, שתסתיים בעוד כחמישה חודשים, עמדה בסימן שלוש מערכות שניהל. שתי חזיתות היו בגבולות: בעזה ובגולן. השלישית הייתה מבית: להדוף כל ניסיון, לרוב מחוגי הימין, לפוליטיזציה, להדתה ולהשפעה על ערכי צה"ל, כדי שייראה בצלמם התרבותי והדתי ויעוצב לפי השקפת עולמם. 

הרמטכ"ל, שמתאפיין בעמוד שדרה ערכי ומוסרי וקור רוח שהוכיחו עצמם בעיקר בפרשת אזריה, הצליח עד כה במשימה גם בחזית זו. רק זה חסר לו - שתקופת כהונתו, עד כה המוצלחת, תסתיים במרד דרוזי. אם זה יקרה, זה לא יהיה באשמתו אלא בגלל פוליטיקאים שלמען תועלתם האישית, או בשם האידיאולוגיה שלהם, מוכנים לכרסם בממלכתיות השבירה של ישראל ובמרקם היחסים העדין עם בני המיעוטים.

# # #

חוק הלאום הוא חוק מיותר. גם בלעדיו מרבית היהודים בישראל מרגישים עצמם ישראלים, ורואים בישראל מדינה דמוקרטית ויהודית שהיא ביתם הלאומי. אך גם אם ראש הממשלה ואחרים מצדדי החוק סברו כי יש צורך בחוק יסוד מיוחד, הוא היה צריך לכלול עוד סעיף אחד או שניים שיזכירו לפחות את מגילת העצמאות, את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, ואת עקרונות השוויון של כל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע ומין, כפי שדרשו חבר הכנסת בני בגין ורבים אחרים.

הצעתו של נתניהו לחוקק חוקי יסוד נוספים לשיפור מצבם של הדרוזים וכל בני המיעוטים שמשרתים בצה"ל חמורה עוד יותר. היא תעניק תוקף חוקי למצב שבו היהודים הם אזרחים מסוג א', הדרוזים מסוג ב' והשאר מסוג ג'. יש ברעיונות האלה גם משום תרומה נוספת ל"לבנוניזציה" של ישראל. אצל השכנה מצפון החוקה מגדירה את הזכויות של כל עדה. בישראל מתחזקת מגמה דומה שבה לחרדים, למתנחלים ובקרוב לדרוזים, לצ'רקסים ולבדואים שמשרתים בצה"ל יש או יהיו חוקים מיוחדים.

התהליך הזה משסע ומפלג את החברה בישראל ומפרק אותה לשבטים ולעדות. הוא בהחלט משרת את נתניהו, ששנות שלטונו האחרונות מתאפיינות בהסתה, בשיסוי ובהפרד ומשול. חבל שמי שמתנגדים לחוק או דורשים את תיקונו צריכים להזדקק לנימוק של השירות הצבאי ולכל הקלישאות של "ברית דמים" ו"אחוות לוחמים". הדבר מוכיח שוב עד כמה ישראל היא חברה מיליטריסטית, שחיה על חרבה ושופטת כל אדם או קבוצת אנשים על פי אמת המידה של השירות הצבאי. 

בנימין נתניהו והשיח' טריף. צילום: תקשורת רה"מ

בימי הביניים הועמדו נאשמים במבחן האש. הם הכניסו את ידם ללהבות, ואם שרדו את הניסיון, או שהחלימו מהר, הוכיחו את חפותם. רבים בישראל, בוודאי בני מיעוטים, נאלצים להוכיח את זיקתם ואת נאמנותם למדינה באמצעות השירות הצבאי.

דוד בן־גוריון פסק כי מדינה לא מעניקה זכויות משום שהן קיימות. בני אדם נולדו עם זכויות. עם כל הזכויות. נקודה. חבל שמנסחי חוק הלאום שכחו זאת.

2 השבוע נחשף ההיגיון העקום של צה"ל וחיל הים. כמה כלי תקשורת פרסמו פרטים מתרחישי קיצון למקרה של מלחמה עם חיזבאללה בלבנון, שהוכנו כבר לפני כשנתיים בצה"ל. תרחישים אלה הוצגו כבר לפני יותר משנה על ידי קצינים בכירים בפני כתבים ופרשנים צבאיים למטרות "למידה" - כלומר לא לפרסום. לאחרונה הציג צה"ל את התרחישים האלה לשרי הקבינט, והם הגיעו לידיעת הציבור. לפי הערכות המודיעין, אין סכנת מלחמה בעתיד הנראה לעין, אך בכל זאת מחובת צה"ל לעדכן את הקבינט. 

לפי תרחישים אלה, חיזבאללה, שברשותו כ־120 אלף טילים ורקטות, ישגרם בקצב של כ־700 ביום. רובם רקטות גראד (קטיושות) למרחקים של עד 45 קילומטר, שיכולות לשאת 10־15 ק"ג של חומרי נפץ. כמו כן, יש ברשותו כמה אלפי רקטות וטילים לטווחים שמעל 45 ק"מ, מהם כמה מאות למרחקים של 200 ק"מ ויותר, עם ראשי קרב שיכולים לשאת בין 100 ל־400 ק"ג של חומר נפץ. מתוכם כמה עשרות הם טילים מדויקים, שיכולים לפגוע במטרות נקודה בסטייה של כמה מטרים. 

על פי הערכות המודיעין ובהסתמך על משחקי מלחמה וסימולציות, גם אם מחצית מ־700 הרקטות שיוכל חיזבאללה לשגר מדי יום או יותר יושמדו בתקיפות חיל האוויר, או ייפלו בדרכן כתוצאה מתקלות, יוכל הארגון לנהל מלחמה במשך כמה שבועות.

"כיפת ברזל", כפי שהזהירו מלכתחילה מומחים שזכו לקיתונות של בוז ולעג, תתקשה לתפקד מול מטחי הרקטות, וגם מלאי המיירטים שלה לא יהיה בלתי מוגבל. שלא לדבר על "קלע דוד" ("שרביט קסמים"), שלפני כשבועיים נכשל ביירוט טילים מסוריה, והוכיח כי אינו בשל מבצעית. 

בנסיבות אלה, מתכנן צה"ל פינוי של עשרות אלפים תושבים מקו הגבול, וצופה שעוד מאות אלפים יתפנו מרצונם למחנות אוהלים ולמקומות ריכוז אחרים, שכבר זוהו וסומנו.

במלחמה עם חיזבאללה (גם אם יישמר השקט בשאר החזיתות) המשק הישראלי יתקשה לתפקד בגלל השבתת מפעלים, הפסקות חשמל, מחסור במים ושיבושים נוספים, בכלל זה הפסקה חלקית או מלאה של טיסות לישראל וממנה.

הפסקות החשמל לא ייגרמו בהכרח מפגיעה בתחנות הכוח ובמערך הולכת החשמל, שחוזקו ומוגנו כך שיהיו ערוכים למלחמה, אלא מכיוון שצה"ל מעריך שיהיה צורך להשבית את אסדת קידוח הגז של מאגר "תמר" בים התיכון, מחשש שתיפגע פגיעה קטלנית עד כדי "טוטאל לוס". יתר על כן, חיל הים המליץ גם שאסדות ומתקני גז נוספים יוקמו קרוב לחוף ולא בלב ים, וזאת כדי להקל את ההגנה עליהם. מתקן "תמר" מרוחק 23 ק"מ מהחוף, "כריש" ו"תנין" 40 ק"מ, ו"לוויתן" 10 ק"מ.

מאגר "תמר". צילום: מרק ישראל סלם

אם כך, מה הועילו חכמי חיל הים בתקנתם? הם דרשו וקיבלו מיליארדי שקלים כדי שיוכלו להגן על המים הכלכליים של ישראל. בכסף הם קנו במספנות בגרמניה ארבע ספינות גדולות (בעלות של כשני מיליארד שקל), שמעוררות סערה גדולה המצויה כיום בחקירות משטרה - ופיתחו גם מערכת של "כיפת ברזל" ימית בעלות של מאות מיליוני שקל. וכל זה כדי להגן על אסדות הגז. 

אך כעת אנו למדים שכל הכספים האלה לא יועילו, ושביום פקודה עדיף יהיה להשבית את המתקנים. משלמי המסים מוכנים להרעיף תקציבים על צה"ל כדי שיגן עליהם וייטול על עצמו סיכונים. לכך קוראים אחריות. אם כל מה שצה"ל וחיל הים עושים זה לכסת"ח עצמם ולצמצם ראש, אז על פי אותו היגיון עקום, אולי מוטב שבמלחמה הבאה ימליץ צה"ל לסגור את המדינה כדי לצמצם את הנזקים.

תגובת דובר צה״ל: "במסגרת תוכנית להגנה על מרחב המים הכלכליים שאושרה על ידי הממשלה, הופקדה בידי צה״ל האחריות להגן על מרחב זה. צה״ל באמצעות זרוע הים יודע לספק הגנה בכל מרחב המים הכלכליים. עם זאת, מיקום המתקנים בסמיכות קרובה יותר לחוף, של עד 15 מייל, ישפר את רמת ההגנה עליהם. לצד זאת נדגיש, כי ההחלטה על מיקום האסדות במרחב המים הכלכליים אינה נתונה לשיקולים ביטחוניים בלבד ואף אינה מצויה בסמכות צה״ל".

melmanyossi1950@gmail.com