דאס - מבטאים דוּס - ווערן א גיט יאר צו די יידן, הייתה זו שנה טובה ליהודים. לאחר "אלפיים שנות" סוף־סוף מדינת ישראל בארץ ישראל חזרה להיות המרכז הבלתי מעורער של החיים היהודיים ולא רק בשל העובדה כי מספר היהודים הגדול בעולם - 7 מיליון - חי בשטחה, לעומת 5.5 מיליון יהודים בארה"ב. לפיכך, שנה טובה ומוצלחת למדינת ישראל הינה בראש ובראשונה שנה מוצלחת לעם היהודי כולו, שישראל היא ספינת הדגל שלו.

שגשוג כלכלי חסר תקדים בכל 70 שנות המדינה פוקד את ישראל. הכלכלה צומחת בקצב שלא קיים בשום מדינה מפותחת שהתל"ג שלה מעל 30 אלף דולר לנפש. זה הרבע השלישי ברציפות שהתל"ג צומח ביותר מ–4%. בקצב הזה - לאחר ששם כבר מאחור ובהפרש ניכר את התל"ג לנפש של יפן, בריטניה, איטליה, צרפת וספרד - בשנת תש"פ (2020) יחלוף התל"ג הישראלי גם על פני התל"ג הגרמני.

היצוא הישראלי - קרוב ל־120 מיליארד דולר בשנה - מהווה למעלה מרבע מהתל"ג, נתון שגם שתיים מהיצואניות הגדולות בעולם, גרמניה ויפן, אינן יכולות להתגאות בו. אולם הנתון שיש בו כדי ללמד יותר מכל על מידת השגשוג של המגזר העסקי במדינה - שהוא הוא המנוע המדרבן את הצמיחה - הוא שבחמש השנים האחרונות נבנו ונבנים לאורך נתיבי איילון ובקרבתם כ־5 מיליון מ"ר מבני משרדים.

אינספור אנשים, בפוליטיקה, בכלכלה, בציבור העובדים וכמובן ביזמים ובחדשנים, אחראים לשגשוג זה, אולם בעל המניות הבולט ביותר הינו ללא ספק בנימין נתניהו. בנקל ניתן להצביע על תשנ"ו (1996), תחילת כהונתו כראש ממשלה ותחילת עידן נתניהו - לרבות כהונתו כשר אוצר במשך שלוש שנים - כתחילתו של תהליך הצמיחה המואץ של המשק והפיכתו לסמל של משק המתאפיין בחדשנות ויצירתיות בעיני העולם כולו.

גם במישור יחסי החוץ הייתה זו שנה טובה ליהודים. פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין האיראני המביש - הגרוע יותר מהסכם מינכן הזכור לשמצה - והכל תוך תיאום מלא בין טראמפ לנתניהו, כאשר האחרון, במסיבת עיתונאים שהועברה בשידור חי בכל ערוצי התקשורת המובילים בעולם, מספק לראשון את הנימוק המרכזי להחלטת הפרישה של אמריקה מההסכם. השנה התבסס מעמדה של ישראל כמדינה החשובה היחידה בעולם המקיימת יחסים מדיניים הדוקים ואמון הדדי מובהק הן עם ארה"ב והן עם רוסיה. תוצאותיו של תרחיש זה לא יסולאו בפז. ראו כמשל את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים מחד, והיד החופשית שנותן פוטין לנתניהו לפעול כרצונו נגד כנופיית האייתוללות על אדמת סוריה.

אין פלא אפוא שכמה מן החשובים בכתבי העת בתקשורת העולמית העוסקים במדיניות, כלכלה, צבא ויחסי חוץ, מדרגים השנה את ישראל כמעצמה השביעית או השמינית בעולם בכל הנוגע לעוצמתה הכוללת, וזאת לפני מדינות אירופיות בעלות אוכלוסייה של יותר מ־60 מיליון, כגון צרפת ואיטליה.

אכזבת המאה

"בעיית הפליטים הפלסטינים" הינה ילקוט כזבים שאינו קיים במציאות, וזאת על פי הגדרת המונח "פליט" בכל האמנות הבינלאומיות העוסקות בסוגיה. פליט הוא מי "שנאלץ לעקור ממקום מגוריו זה דורי דורות" - ויודגש כי מדובר בעקורים בלבד ולא בצאצאיהם שנולדו לאחר העקירה. על פי אמת מידה זו, מספר הפליטים "הפלסטינים" קטן מ–30 אלף, מה שלא מונע מאונר"א לחשב את מספרם כיותר מ־5 מיליון! תוך העברת ה"פליטות" מאבות לבנים, לנכדים וגם לנינים, כך עד סוף הדורות, על פי אונר"א.

תוך התייעצות עם נתניהו ובתיאום מלא איתו, החליט טראמפ ידידנו להפסיק לחלוטין - למגינת לבו של השמאל הקיצוני הישראלי, הפוליטי והתקשורתי - כל מימון לארגון הנקלה הזה, שבמקום לשקם את ה"פליטים", מנציח את מעמדם הכוזב. מהלך זה הינו בבחינת מתנה אדירה לישראל, שבתחילת השנה לא ניתן היה לעלות על הדעת שנזכה בה.

תקוותו הנואלת של השמאל הקיצוני, על כל שלוחותיו, כי ממשל טראמפ יפרסם "תוכנית שלום" כלשהי שתלווה בלחץ אמריקאי על ישראל שיביא גם לפגיעה ביחסים הטובים מאי־פעם בין שתי המדינות, נכזבה גם כן. ראו את מאמרו המאלף מיום שני השבוע של ג'ייסון גרינבלט, היהודי שומר המצוות, שדווקא בו - ושוב למגינת לבו של שמאל הקיצוני הישראלי - בחר טראמפ כנציגו לעניין חידוש המו"מ עם האויב ה"פלסטיני". במאמר האשים גרינבלט את האויב הערבי בקיפאון המוחלט שבו נתון "תהליך השלום", וגם קבע לנוכח הקיפאון כי אין כל תאריך יעד לפרסום "עסקת המאה", הדמיונית וההזויה. לחשוב שרק לפני פחות משנתיים, בכל הקשור לסכסוך, במקום השליח גרינבלט הממונה היה הנשיא העוין ברק אובמה ושליחו היה שר החוץ שלו, העוין לא פחות, ג'ון קרי. גם תרחיש זה תורם רבות לכך שהייתה זו שנה טובה ליהודים.

הניסיונות החוזרים ונשנים של הפוטשיסטים בממסד המשפטי ובתקשורת להביא למה שלא ניתן לעשות בשום פנים בקלפי, קרי, לחיסולו הפוליטי של נתניהו, הכל תוך מטרה משנית של יצירת סלידה ציבורית ממנו, התנפצו מדי יום אל מול האינטליגנציה הפוליטית הגבוהה של העם היהודי היושב בציון. יתרה מכך, ככל שההדלפות העברייניות מחדרי החקירה וממסדרונות הפרקליטות, בליווי פרשנויות כוזבות של הנתניהופוביומטים כספית, אברמוביץ' ודרוקר גברו, כך מעמדם של נתניהו והליכוד דווקא הלך והתחזק, וזאת אפילו על פי תרבות הסקר־שקר. עניין זה עושה את השנה החולפת לא רק טובה, אלא אף טובה מאוד.

על כל הברכות הנ"ל יש להוסיף על צד החיוב את צעידתה מעדנות של המחנ"צ לעבר סיעה בגודל חד־ספרתי של ח"כים, לאחר הבחירות הבאות. את התאדותן הגמורה של הזיותיו של לפיד להיות ראש ממשלה ואת אובדן האמון השנה של מרבית הציבור בדיקטטורה של בג"ץ, לרבות בזכות המשך קיומה.

אבל יותר מכל הייתה זו שנה טובה ליהודים בגלל חקיקתו של חוק הלאום. חוק יסוד שיצק תוכן חוקתי למהותה היהודית, הציונית, ההיסטורית, הדתית והתרבותית של ישראל, מדינת הלאום הבלעדית של עם היהודי.

אמרנו שהייתה זו שנה טובה ואפילו טובה מאוד, אולם לא בכדי לא הוגדרה השנה כשנה מצוינת. התבוסתנות של המטכ"ל אל מול מרצחי חמאס, שבגינה חמאס מרתיע את צה"ל ולא להפך, חוסר המעש הגמור והמכוון מול טרור ההצתות, המחדל המחפיר של הדרג המדיני הנמנע מלהורות למטכ"ל לירות במחבלי האש, כל אלה מעיבים לא מעט על כל הטוב שידענו בשנת תשע"ח. הוא הדין לגבי המציאות העגומה שלפיה, עדיין לא סולקו מכאן קרוב ל־40 אלף עבריינים - שב"חים - דבר המוכיח כי הדיקטטורה של בג"ץ עדיין חיה ובועטת.

אם שני מחדלים אלה יסולקו ממציאות חיינו, כי אז סיכוי רב כי את השנה הבאה ניתן יהיה להגדיר בסיומה כשנה מצוינת. מי ייתן וכך אכן יהיה.

שנה טובה לכל הקוראים ולכל עמו ישראל.

tguvot@maariv.co.il