תנו לטראמפ יום־יומיים, וקולו יאפיל על רעש וצלצולי בחירות האמצע

אם מפלגתו הרפובליקנית של דונלד טראמפ תוכה היום מכה קשה או רק בינונית (מכה קלה בלבד בנוסח ג'ון קנדי בשנות השישים תהיה הפתעת בחירות דרמטית), זה לא בהכרח יפגע בה בבחירות הבאות - ועוד פחות בטוח שיפגע בנשיא עצמו. כן, טראמפ הוא הנושא של הבחירות האלה. כן, הציבור יביע מידה של אי־שביעות רצון ממנו. גם מרייגן לא היו מרוצים בזמן הזה (מיתון), אך היו מרוצים מאוד בהמשך. גם מקלינטון לא היו מרוצים בזמן הזה (כאוס כללי בממשל בקושי־מתפקד), אך היו מרוצים מאוד בהמשך. 
 

האמצע, כשמו כן הוא – אמצע. יש זמן להתארגן, לתקן ולשנות מסלול. טראמפ כבר עשה כמה צעדים כאלה בשנה שעברה, ותוצאתם הסנקציות על איראן, פרי עבודתם של נווטי מדיניות החוץ שלו, מייק פומפאו וג׳ון בולטון. סגנונו של הנשיא לא השתנה ועדיין מאפיל על סדר היום הציבורי, אך במדיניות אפשר לזהות פה ושם סימני רצינות. אובדן השליטה באחד הבתים בגבעת הקפיטול ודאי יעיק על הנשיא, ויקשה עליו להעביר חקיקה דרמטית. הוא לא יהיה הנשיא הראשון שמתפקד בתנאים האלה. ריצ'רד ניקסון הרפובליקני כיהן קדנציה וחצי עם בית נבחרים דמוקרטי, ג'רלד פורד חצי קדנציה, רייגן שתי קדנציות, ג'ורג' בוש האב את האחת שהייתה לו. 

 

שורה תחתונה - לא מעניין? דווקא מעניין. פחות התמונה הכללית, יותר הפרטים. בחירות האמצע הן בחירות למיטיבי לכת. האם דמוקרטים מסוגלים לנצח במדינות אדומות? האם רפובליקנים מסוגלים לשרוד בכחולות? האם הרפובליקנים ישמרו על רוב בסנאט, מה שעשוי לאפשר, תיאורטית, מינוי שלישי של שופט עליון על ידי טראמפ? האם ההיספנים באמת רותחים על הנשיא, או שלא כל כך? ועוד, האם מועמדים ליברלים רדיקלים יצליחו לצלוח את מבחן הבוחרים? ועוד, האם ינצנצו כוכבים חדשים בשמי הפוליטיקה? ועוד, האם כוכבים אחרים ישקעו בבת אחת?
 

ובאשר לטראמפ, אל תאמינו. גורלו לא ייגזר מחר. ובאשר למפלגתו, גם גורלה לא ייגזר. וכמו לפני שנתיים, אמריקה הולכת לבחירות בלי חדווה. יהיה הרבה רעש, יהיו כמה צלצולים. תנו לטראמפ יום־יומיים, וקולו יאפיל גם עליהן.