משה, נסיך מצרים שגדל עם כפית זהב בפה, יכול היה להיות איש ערל־לב ולא לראות בסבל של נתיניו. אבל משה יצוק מחומר של מנהיג לדורות. הוא יוצא החוצה ורואה שני "עבריים ניצים". כלומר, שניים מבני עמו בשעת קטטה. וכך כתוב: "ויאמר (משה) לרשע: למה תכה רעך?". יש כאן קושיה גדולה, משה הרי גדל בארמון, מוגן על ידי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ המצרי דאז, ולפיכך מופרד מכל סוג של מהומה או קטטה. כיצד ידע משה במהירות כזאת להחליט מי הוא ה"רשע", כלומר מי אשם בקטטה?
ומדינת ישראל, היא טרוריסטית? הרי אחרי ששבנו לארצנו הותקפנו שוב ושוב על ידי הערבים שלא הסכימו לכל פשרה טריטוריאלית מאז ומעולם. כמה עיוור צריך להיות כדי לא לראות שיש לנו עסק עם אנשים שלא רוצים בקיום מדינת ישראל, ושבשם המוסר שלהם והדת הם רוצחים ילדים ותינוקות בשנתם.
אז כן, פרופ' גולדבלום, הרמת עלי יד ועכשיו על פי אמת המידה של משה רבנו אתה נקרא רשע. אין לי בעיה עם הדיון בין ימין לשמאל. זה ויכוח לגיטימי, אבל הוא לא חייב להיראות כמו קטטה. מותר לך לחשוב שמפעל ההתנחלויות מזיק למדינת ישראל. מותר לך גם לחשוב שזה פרויקט לא מוסרי. חבל רק שאתה לא יודע לבטא את זה בלי להפוך את עצמך לרשע.
התרעות פיקוד העורף