גבירותי הנכבדות, קוראות יקרות, לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה, תהיו יפות ותשתקו. מקמפיין #MeToo שלכן, דרך נושאים כמו שוויון בהזדמנויות או בשכר ועד לאלימות נגד נשים. פשוט תשתקו ואל תפריעו לגברים שככל הנראה מבינים קצת יותר מכן לנהל את הדברים החשובים באמת, בעוד אתן עוסקות באמהות, בישול וטיפוח הבית.
 

למה אני מרשה לעצמי לפנות אליכן כאילו השנה היא 1950? כי מערכת הבחירות הזאת הוכיחה לי סופית שאתן טובות בעיקר בדיבורים: תנו לאיזו עאלק פמיניסטית לקשקש על מגדרים והסללות, והיא תפתח עליך במאה קמ"ש, תחדש מילים עתיקות כמו "זנאי" ותתאר יחסי מין הטרוסקסואליים כאונס.

רק מה? כשיש לכן הזדמנות לא רק לקשקש אלא גם אשכרה להשפיע ולשנות, אתן מראות שברשת אתן גיבורות ובהפגנות אתן מומחיות - ממצעד העגלות ועד למצעד השרמוטות - אבל כשזה מגיע לתכלס, להפיכת החברה לשוויונית יותר, אתן פארש לגמרי.
 

בעוד כחודשיים יתקיימו בישראל בחירות. פעם אסור היה לכן להצביע. יש נשים שמתו בהפגנות סוערות כדי להרוויח עבורכן את הזכות הזאת. אני כמעט שמח בשבילן שהן אינן עוד בין החיים כדי לראות מה מעט עשיתן עם הזכות הזאת במאה השנים, פחות או יותר, שחלפו מאז.
 

בואו, ברשותכן, נלך ישר לתוצאות הבחירות: על פי כל סקר, בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא. נכון, תמיד יכולות להיות הפתעות, כדורגל משחקים 90 דקות ולדרבי חוקים משלו, ובכל זאת, אפילו אם יהיה "מהפך", חלקכן כבר מספיק בוגרות (לא אמרתי מבוגרות, אמרתי בוגרות!) כדי לדעת שכמעט כלום לא ישתנה: מושחת א' יוחלף במושחת ב', שלום כנראה לא יהיה גם בעוד מאה שנה, וכך יוצא שהדברים היחידים שאפשר אשכרה לשנות הם כאלה שקשורים לחיי היומיום שלנו. הדברים החשובים באמת שאיכשהו הפכו לנסתרים מן העין כשמדובר בפוליטיקה.
 

אני יודע שבממבו ג'מבו החדש שהמצאתן לכן, שהוא טיפשי בעיני כמו שפת ה־ב' (אבל לא באתי לפה כדי להעליב), מה שאני עושה עכשיו נקרא "הסגברה". מצד שני, העובדה שאני גבר היא ככל הנראה אחד הנתונים היחידים שלא אוכל לשנות. אז כן, מי שמתעקשת לא לשמוע יותר לעולם שום עצה מגבר יכולה לצאת. מי שתישאר, תצטרך לענות לי על השאלה: איך זה שבעידן ה־#MeToo נותרו מחוץ למערכת הבחירות שאלות שקשורות למעמד הנשים? 


גנץ, נתניהו ולפיד. הים יהיה אותו ים והערבים אותם ערבים, גם אם ייבחרו. צילום: פלאש 90

 

***

איך זה שכל רב שרלטן עם חבורה של חסידים שוטים כמו ברלנד כזה, זוכה לחיזור לוהט מצד כאלה שחפצים להיבחר שוב? איך זה שכל ראש ועד עובדים מחוזר בלהט על ידי קבלני קולות שחולמים להיות ח"כים? איך כל דרוזי שומע שבקרוב ישתנה חוק הלאום שהרגיז את בני עדתו, וכל מי שיש לו יותר משלושה עוקבים באיזו רשת חברתית הופך מוקד עלייה לרגל למי שחולמים להיות מושחתי הכנסת הבאה - ורק לענייני נשים אין ייצוג? 
 

ולא, אני לא מדבר על עלי התאנה בדמות "שריונים" שאינם אלא הנצחה של האפליה המגדרית שבמסגרתה הזכר השולט מקצה תחום מושב לנשים בכנסת או לאיילת שקד, נניח, שחולקת את יצועה עם טייס גיבור אבל את מצעה עם מאריכי השרוולים בחולצות הנשים, הרבנים של הציונות הדתית.  
 

כוונתי לדברים חשובים באמת. נניח שנשים היו אומרות לעצמן: נתניהו־בני גנץ־יאיר לפיד חד הם בעיני. הרי הים יהיה אותו הים והערבים אותם ערבים גם אם ייבחרו, לפיכך מי שרוצה את קולי יואיל נא להתחייב לשוויון מלא בשכר בין גברים ונשים בשירות הציבורי, המעסיק הגדול במשק. חברות ציבוריות תיאלצנה לפרסם לצד הדוחות הרבעוניים את "מדד השוויון", שידווח לציבור על הפרשי השכר בין עובדים לעובדות בחברה, כדי שהציבור תוכל (סוף־סוף פה ראוי הדיבור בלשון נקבה) לשפוט אם להשקיע בהן או לרכוש מתוצרתן, ובמקביל חברות פרטיות שיפרסמו וולונטרית דוח כזה ייהנו מהקלות במס. 
 

זאת ועוד: מועמדים "ביטחוניסטים" יפסיקו לשקר ולספר לנו איך הם מתכוונים למגר את חמאס וחיזבאללה (ממילא אף אחד מהם אינו מספיק גבר בשביל זה) ובמקום זאת יתחייבו לפתוח את כל התפקידים בצה"ל גם לנשים, אם הם רוצים לא רק מצביעים אלא גם מצביאות (השיבוש מכוון) - וזאת היא כמובן רק התחלת הרשימה. 
 

אם ההסגברה נסלחה לי, סבבה. אם לא, אתן מוזמנות להמשיך לעסוק בשלכן. רק שבפעם הבאה כשאתן יוצאות לרחובות כדי לספר לי עד כמה המאבק הזה הוא גם שלי, אל תצפו שאתרגש מכך שהילדה עם הכתב הכי יפה בכיתה שוב רוצה להשפיע דרך ועדת קישוט.