אתגרים יש, כסף עדיין אין: התוכנית של כוכבי מתעכבת ונתקלת בקשיים

קצינים שהיו בכנס סיפרו כי בין השורות ניתן היה להבין שלצורך מימוש התוכנית הרב־שנתית השאפתנית מאוד הזאת תידרש תוספת ניכרת לתקציב הביטחון וכי בכל מקרה, העניין ייסגר רק לאחר הקמת הממשלה הבאה. המוטו של הרמטכ"ל בכנס, ציינו הקצינים, היה שבעניין המגבלות יתמודד המטה הכללי עם הדרג המדיני, אבל למטה, בדרגים המתכננים, צריך להמשיך ליזום, לבנות ולחלום על פתרונות יצירתיים וחדשניים כאילו אין אילוצים.
 

לדברי אותם קצינים, המציאות הפוליטית בעקבות הבחירות הנוספות בישראל מקשות על תכנון התר"ש, ולא רק בשל העיכוב בלוחות הזמנים. על רקע הגירעון הכספי הגדול במשק הישראלי, כלל לא בטוח שהכיוונים של התוכנית הרב־שנתית שמתכננים הצבא וכוכבי יתכתבו במלואם עם האילוצים השונים הקשורים למצב במשק ולדרג המדיני. הצבא אומנם עוסק בתוכניותיו, אבל הדיון שנערך אתמול במהלך הכנס עסק בהשלכות של המצב הפוליטי בישראל על יכולת התכנון של הצבא ומגבלת היכולת לקבל החלטות חשובות. נושאים אלה, וכן הכיוונים של צה"ל לשנים הקרובות, הוצגו בידי הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים (אמ"ץ) וראש אגף התכנון (אג"ת). 
 

לא מעט קצינים בצה"ל מתארים את הנסיבות  שמכניסות את כל המערכת הביטחונית למצב קיפאון בכל הקשור לקבלת הכרעות בנושאים תכנוניים כבדי משקל: על פי תפיסה זו, אפשר לתכנן, לתקצב ולהכין את הנושאים להחלטות עתידיות, אבל בכל הקשור לביצוע - הכל ימתין לחודשים שאחרי הבחירות. מטבע הדברים, לדרג המדיני אין קשב עכשיו לטיפול בסוגיות שלכאורה אינן עוסקות בנושאים ביטחוניים דחופים. התוצאה: כמו מגזרים נוספים במשק, גם במערכת הביטחון משלמים את המחיר של חוסר היציבות הפוליטית.  

 

נהוג לומר שהשנה הראשונה היא החשובה ביותר בשנות כהונת הרמטכ"ל - הדרך שבה הוא נכנס לתפקיד, התדמית שנבנית לו והיכולת לבצע שינויים שיהוו למעשה את סימני הדרך גם להמשך הכהונה. זו כמובן טענה שלא ניתן להוכיח, בייחוד אם במהלך כהונת הרמטכ"ל יש גם עימות צבאי משמעותי שהוא זה שייזכר בדרך כלל כסימן איכות לטיב כהונתו של רמטכ"ל. את השינויים המבניים ואת התוכניות העתידיות להתאמת הצבא לאתגרי העתיד קשה הרבה יותר לציבור וגם לפוליטיקאים לשפוט בזמן אמת. לעתים, רק לאחר הרבה מאוד שנים תתברר התמונה המלאה. כלומר, אם נעשו השינויים הנכונים ונבנו התוכניות המתאימות להתאים את צה"ל לאתגרי המלחמה הבאה.
 

בעבר, מידת התאמת מבנה צבא היבשה והיכולות שלו לשדה המלחמה של היום ולאויב המשתנה עוד הייתה נתונה לוויכוח, גם לאחר שפעם אחר פעם בשנים האחרונות היו חריקות של זרוע היבשה במבחני האמת בשדה הקרב. היום נדמה שיש הסכמה רחבה הרבה יותר שצה"ל, ובעיקר צבא היבשה שלו, נזקקים למהפכה של ממש. יש הטוענים שההיבטים המרכזיים קשורים לטכנולוגיות, ליכולות ולמבנה חדש של היחידות בצה"ל, מה שעולה הרבה מאוד כסף. אבל מנגד, יש הטוענים שלפני הכל זה עניין של תרבות ארגונית, משמעת וסדר, וגם של חברה שהשתנתה ורגישה יותר לחיי אדם מבעבר.
 

הרמטכ"ל כוכבי, כך נראה, מבין היטב את הצורך בשינוי וחותר לרפורמה עמוקה בתוך הצבא. במעלה השנים, יתרונותיו של כוכבי כקצין קרבי היו יכולות האינטלקט והשכנוע הטובות שלו. אבל ביתרונות אלו עשויים גם להיות טמונים חסרונותיו, בייחוד כאשר מדובר בגוף גדול כמו הצבא, שכל תזוזה משמעותית מחוללת בו שינויים גדולים שקשה מאוד לתקן במקרה של טעות. כוכבי, לאחר שנתיים בתפקיד סגן רמטכ"ל ולמרות תקופת חפיפה קצרה, הגיע מוכן מאוד לתפקיד בהבנה שלו לגבי השינויים העמוקים שיש לבצע. דווקא תקופת הזמן הנוספת שהצוותים יוכלו לעבוד בעבודת המטה על התוכניות יכולה לשפר את טיב הרפורמות. כאן, מבחנו של כוכבי יהיה גם בקבלת ביקורת פנימית ועמדות אחרות בתוך הצבא, שאותן הוא חייב לעודד.
 

חבר הכנסת עפר שלח (יש עתיד) אמר בשבוע שעבר בדברים שנשא במכון למחקרי ביטחון לאומי, עם קבלת פרס על ספרו "האומץ לנצח", משפט חשוב על כך שצה"ל, פעמים רבות בהצגת התוכניות שלו לדרג המדיני, לא מגיע עם חלופות אמת לדרך הפעולה שראשיו מעדיפים. זה נכון לשדה הקרב ולסוגיות מדיניות־צבאיות, וזה נכון עוד יותר למבנה העתידי של צה"ל. לא משנה מי יהיו הדרגים המדיניים והביטחוניים הבאים, הם יהיו מחויבים להיות מעורבים מאוד בתוכנית הרב־שנתית הבאה של צה"ל, שצפויה להיות בעלת משקל גדול מאוד על מבנה הצבא בהסתכלות של שנים רבות קדימה. כך או כך, במציאות הפוליטית הקיימת, גם התר"ש במצב של הקפאה, לצד נושאים נוספים, בעיקר בזירה הפלסטינית, ביו"ש וברצועת עזה, שראש הממשלה בטח לא צפוי להכריע לגביהן כבר עכשיו.